היי ובוקר טוב../images/Emo13.gif
קראתי וזה נגע לי מאד, כי זה דומה מאד לOCD שלי והייתי כך באוניברסיטה והיו תקופות בעבודה שהייתי כך. ראשית, את בטיפול וזה כבר טוב, והתחלתם חשיפה שזה גם טוב. קשה מאד ליעץ בנושא. כי יש 2 דעות לכאן ולכאן ואני לא בטוחה שמישהו יודע מה נכון. מצד אחד מדובר ב"חשיפה" דרך החיים עצמם. עצם ההליכה לעבודה מעמידה אותך במצב של "טיפול עצמי" והכורח להספיק את העבודה יכול להוות משקל נגד לצורך לבדוק.כורח וחיי יומיום הם נשק טוב מאד במלחמה זו. אצלי למשל זה מה שעבד. ככל שהעמסתי יותר ויותר על עצמי (והחיים העמיסו עלי - כמו למשל הלידות וגידול ילדים, והמשרד שלנו שהתרחב..) כך היה לי פחות זמן להתקשקש עם הבדיקות, אם כי בשנים מסויימות חלק מהעבודה של המזכירה שלי היה לעשות לי הגהה (אחרי שאני כבר עשיתי). אז לא ידעתי שמדובר בOCD כבעיה עם שם, מאפיינים וטיפול, וחשבתי שסתם יש לי איזו שריטה רצינית. מצד שני, במפגש שבו התארח ד"ר רפי שטרייכר, הוא אמר שכל סטרס מגביר את הOCD וכדי להפחית את העוצמה של הOCD רצוי להשתדל להפחית את הסטרס. מה שאת מתארת זה סטרס שמזין את הOCD שמזין את הסטרס וכל פעם יש עליה של מדרגה, אז אולי יש גם למחשבה שאולי כדאי לפנות לעבודה אחרת. אני חושבת שהכי טוב שתתיעצי עם המטפלת וגם עם מישהו קרוב שמכיר אותך ביומיום (אמא, חברה טובה). בינתיים הכי חשוב זה להפחית סטרס, וכל דבר קטן שיתרום אחוזון - יעזור. שינה, התעמלות, יוגה, מוסיקה, עוד שינה טובה בלילה, אולי אפילו לקחת במשך תקופה קצרה מאד כדורי הרגעה, להפחית קפה וקולה ועוד, ללכת למסג' או רפלקסולוגיה, לחפש עם מי אפשר לצחוק קצת על המצב - כל מה שקצת ירגיע, יתרום. אם את מת"א אולי כדאי שתבואי למפגש ביום חמישי הבא. תהיה הודעה בפורום החל מיום ב'. יש לי פינה מאד חמה בלב למי שחווה את הOCD "שלי" - זה משפט די מטומטם אבל נכון. יום טוב ותרגישי טוב ותחזיקי מעמד תמי