אומרים

הצופה.

New member
אומרים

אדם שלא מודע משול לאדם שירו בגבו חץ מורעל--->והוא מחפש מי ירה בו אדם מודע משול לאדם שירו בגבו חץ מורעל---> והוא מחפש איך לשלוף אותו
 

הצופה.

New member
דאגה

אחד הדברים שמרחיק אותנו מהמודעות זה הדאגה(או מרחיק את המודעות מאיתנו) הדבר החשוב ביותר בחיינו זה הנשימה הבאה ללא הנשימה הבאה אנחנו מתים. האם אנו מודאגים מחוסר אוויר לנשימה הבאה? אנו מודעים לכך שהעולם מלא באוויר הנחוץ כל כך לחיינו מכיון שאיננו דואגים לדבר החשוב ביותר לחיינו אין סיבה לדאוג לבריאות לאהבה לפרנסה ו<לדאגה> העולם מלא בהכל <אור> הצופה שעדיין מודאג
 
אני דואג

כאדם מודאג, מאד מודאג כל כך מודאג, שלא נשאר לי כלום בחיים מלבד הדאגה. אני חי דאגה אני נושם דאגה. ואני מודאג מזה. זה ממש מדאיג. תנו סיבה, כל סיבה, אני כבר אדאג לכך שאהייה מודאג מכך. אני כל כך דואג, ודאגתי דאגת אמת. אני דואג בכל מאודי, דואג ללא תנאי, בלי סוף בלי גבול. כל היום וכל הליל דואג, דואג, דואג. וזה מדאיג. זה מה שבאמת אני מרגיש ברגעים אלו. ועכשיו להרגשה שאני רוצה להרגיש... כאדם אוהב, מאד אוהב כלכך אוהב שלא נשאר לי כלום בחיים מלבד האהבה. אני חי אהבה, אני נושם אהבה. ואני אוהב את זה. זה ממש כיף. תנו סיבה, כל סיבה(אין לי ממש צורך בסיבה) ואני אוהב כלכך שאהייה ממש מאוהב. אני כל כך אוהב ואהבתי אהבת אמת. אני אוהב בכל מאודי, אוהב ללא תנאי, בלי סוף בלי גבול. כל היום וכל הליל אוהב, אוהב, אוהב. וזה נפלא. מה מונע מאיתנו לאהוב????
 

א י ל ה

New member
הפחד

הוא שמונע. כי כל מה שהוא לא ביטוי של אהבה, הוא ביטוי של פחד... א י ל ה דברים בשם אומרם
 

R2

New member
פחד זה מה שמציל אילה

או ציפור מפני טורף,ברגע שיש הבנה הפחד נעלם. כמו חדר חשוך,ברגע שנכנס אליו אור,החושך כבר לא קיים.
 

דרייה

New member
אהבה..פחד .ושאר ירקות...

את שכתבו פה כולם ניתן לקחת ולשים באותו תבשיל מלא תבלינים כי תשובה אחת איין וגם אמת אחת איין הכל בעייני המתבונן וכל מקרה לגופו ובדיוק אתמול ישבנו קבוצת אנשים ודיברנו על נושא האהבה לפי האנתרופוסופיה ,רודולף שטיינר טוען כי אהבה ואגואיזם הולכים יחדיו כי ,האדם בבסיסו הוא יצור אנטי חברתי ועל מנת להיות חברתי יש רגעים בהם הוא מאזין לאחר ,סופג לתוכו ומטמיע ויש שהוא צריך לרחף,ריחוף כמו שינה מובילים להתחדשות,לניתוק וכמו ביהדות גם כאן משול למוות (מיני מוות) אהבה ללא תנאי כפי שמיכל כתבה וכל כך קשה ליסם ביום יום היא הנכונה וכך גם שטיינר כותב בכתביו אך אנשים מתחברים לאנשים על סמך "אפקט המראה" פחד משתלט על תחומים שונים של החיים גם על אהבה ומשתק אותנו מלהיות ספונטנים כי אי שם נדלקת נורה אדומה שזועקת לנו היייי...זוכרים מה היה ש...לכן בפחד צריך להאבק אחרת נחייה את העבר ואף נביא אותו לעתיד אוי כמה קל לכתוב...יסום ,יסום כל יום שיעור מחדש.... אור לכל שבת שלום.
 
שלום לך- האם אתה באמת אוהב?../images/Emo12.gif../images/Emo24.gif

שלום לך האחד האחר!!! אם אתה מודאג ותמיד דאגת ותמיד תדאג אין לך לדעתי מקום לאהבה. דאגה פחד חשש מתח וחרדה הינם גורמים שליליים מהצד השני. אם הם השתלטו על חייך לא יכול להיות שתדבר בשם האהבה כי היא לא נמצאת לידך. אהבה לפי הלכסיקון שלי ועולם המושגים שלי היא משהוא שאינו תלוי בדבר, אם האהבה תלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה. ראשי תיבות של המילה אהבה הם: א- אימון ה- הבנה ב- ביטחון ה- הדדיות אם חסר אחד מן המרכיבים הנ"ל במערכת יחסים בין אישית אין אהבה. האהבה שאני מנסה לשדר כאן מעל דפי הפורום הינה אהבה אוניברסלית אהבה שלא יכולה להיות תלויה בשום דבר לכן היא אהבה ללא תנאי וללא גבול. אין דבר כזה שמשהוא עלול לחסום ממך לאהוב מלבד אתה עצמך, נקודה למחשבה... הרבה אור ואהבה אין סופית מיכל
 

Paul Even Paz

New member
אני הייתי אומר

שאדם לא מודע ----> יורה בעצמו או לא יודע שירו בו אדם מודע --------> מגן על עצמו לפי האימרה שלך כולם על הפנים, דבר שלא מקובל על ההגיון.
 

ezmeer

New member
אני הייתי אומר

שאדם מודע --> יודע שלא קיימים חצים :) אדם לא מודע --> מתגונן מחצים שלא קיימים וכל דבר שאינו חץ, מזיק לו כאילו היה חץ.
 

הצופה.

New member
המשפט לקוח מנזירה טיבטית../images/Emo13.gif

יש משפטים שליליים,יש משפטים חיוביים, ויש משפטים מעוררים. בכל אדם חיי, מחלחל לאיטו החץ המורעל חץ המות . זו אמת ! חפש מי אשם? למה זה קרה? מי ירה? מה היה המניע? אוליי תתעלם? תכנס לדיכאון? חרדה? פחד? דאגה? באוקיאנוס הזמן החיים הם כמו טיפה אבל הטיפה הזו בישבילנו זה האוקיאנוס ויודעים מה... גם השניה הבאה בישבלנו זה אוקיאנוס כנסו למודעות הבריאו עצמכם נפשית וגופנית לאדם מודע המשפט עשוי להיות שלילי לאדם אדיש המשפט שנכתב עדוי להיות קטליזטור ובחרת בחיים
 

Paul Even Paz

New member
מי אמר שכל...

המוציא מפיו הם דברי חוכמה. העובדה שזה נלקח מנזירה מטיבט אינה מסווגת אותו כאכסיומה. חשיבת המוות כיעד הינה שגיאה כי שוכחים את החיים. איננה פסולה אלא חשיבה שאין בה הנאה מהחיים.
 
למעלה