אומרים לי לא פעם...

אומרים לי לא פעם...

תפתחי תספרי תשתפי "תקיאי" תגידי בקול רם- את "הסיפור" שלך.(ישנם כמה אנשים שיודעים שהיה רק לא טוב). אחריי שקבלתי את הגט-מיד הגעתי לארץ, היתה בי מן תחושה שזה נשאר שם- רחוק ממני, החלטתי אז...לא מדברת על זה. לא מספרת ואין צורך לשתף.היה נגמר שרדתי -וזהו. נעלתי סגרתי עם השנים שכחתי! ומצידי זה קבור בארכיון-זה פשוט היסטוריה! מי שמכיר אותי יודע- שאני אדם שמאושר בחלקו בריא בנפשו ובסה"כ טוב לי. פונה לאנשים שעברו שיט בחיים- והחלטו לשתף לספר ולדבר על זה. האם זה באמת עוזר? למה?(לפעמים ניראה לי שלהמשיך לחטט בזה - זה רק מעצים- לא עדיף לשכוח וזהו? מנסיונכם- האם זה באמת מעכב משהו בשלביי החיים? יש לזה בכלל השפעה לספר לדבר על זה או שלא-לא חובה-.
 

maof

New member
הדבר היחדי שזה עוזר....

להמשיך לחיות את העבר ולהתבוסס במיץ, זכרונות אין דרך למחוק אותם, והם נחמדים עבור ימים של נוסטלגיה. רק שלהמשיך לחיות אותם להעצים את הרגשת המרירות, להוציא כעסים לכל עבר בכדי שיבינו כולם וישתתפו במיסכנות. ראבקקקקקקקקקקקקקקק מיותר מעוף
 
להמשיך הלאה

לבחון את מה שהיה, לא משלוך בהכרח ללחיות את העבר. בדיוק כמו שכשאתה לומד היסטוריה אתה לא חי אותה.
 

maof

New member
צודקת ../images/Emo45.gif

למדתי בע"פ לעסתי בכל הכיוונים והבנתי... שאחרי 9 שנים של ישיבה על ספסל הלימודים הגיע הזמן שאתלה את הדיפלומה על הקיר, רק בכדי לזכור שעברתי את הקורס לא בכדי להתחיל את הקורס עוד פעם מחדש. מעוף
 
../images/Emo13.gif

לא אספר לך אופו תליתי ת'תעודת בגרות... אחורי 12 שנות לימוד
קוקו גם אם ישלמו לה...לא תחזור לבצפר... טוב,תלוי כמה ישלמו
 

maof

New member
עכשיו אנחנו מדברים ../images/Emo13.gif

ידעתי שהבל פתוח לשינוים
מעוף
 

maof

New member
חחחחחחחחח ../images/Emo6.gif

איך עברנו לפרק הבא...בגלל טעות סופר
אבל תמיד אנחנו יכולים לבקש מגשר כמו בן זומא למשל שיתן לנו "רמז" לפרשנות של מאורע אחד למישנהו. מעוף
 

maof

New member
תראי מותק ../images/Emo13.gif

זה פתוח לנשא ומתן... רחלי מצד החתן או הכלה
מעוף
 

פברואר68

New member
אולי כן ......לשתף זה כמו תרפיה ...

אולי כל אחד מתנהל ומתנהג ע"פ האישיות שלו מה שטיבעי לו .....לי בדרך כלל טיבעי לשתף לחלוק אני אדם ורבלי קל לי להתבטא במילים וכשזה קורה גם הצד השני מרגיש נוח לחלוק...קושי התמודדות וזה הדדי לזה קוראים יחסי חברות לא?
 

a n a t i 3 3

New member
את יודעת גליה...

שמטאטים את הלכלוך מתחת לשטיח הוא לא נעלם
כן, גם כאשר הבת יענה טומנת את ראשה עמוק בתוך החול וחושבת שלא רואים אותה היא היחידה שחושבת כך. יודעת כמה קשה לך להוציא.. הפחד לעמוד שוב מול אותם דברים, ההתמודדות החוזרת עם הזכרונות, החיטוט והשלכותיו.. קשה, אבל יותר קשה לדעתי לחיות עם כל המטען הזה, מטען קיים למרות שלא תמיד אנו חשים בו.. מטען שמראה את אותותיו השליליים בהמון מצבים שאנו חווים, מטען שיושב לו שם עמוק עמוק ומכביד על הנפש הרכה שלנו. גם להוציא צריך לדעת איך, מתי ועם מי.. אבל בפרוש דוגלת שצריך
 

maof

New member
להוציא ....אוקי../images/Emo13.gif

כמה ??????????????? יום...חודש...שנה... ??????????????????????? מתי זה ניגמר? זה טבעי שאנחנו מדברים על משהו שבעבר הקרוב, או משהו שהוא ההווה עבורינו. האם גם אחרי שנה או שנתים משהו שיש לדוש בו? מעוף
 
צריך להמשיך ולחיות

אך חשוב גם לשטף על מנת ללמוד מהטעויות וכן לבדוק איך אפשר לשחרר חלק מהמועקות שיושבות שם עמוק
 

תימני 62

New member
יש לא מעט במה שאת אומרת... אבל...

את בוודאי מכירה את המושג של "לפרוק" מיטענים פנימיים... לא לשמור בפנים... כי הרי ידוע שמה שנשאר בפנים דופק את הבריאות. נכון שאצלך זה לא כך, אם הבנתי נכון את הצלחת להגיע להחלטה די מהר שאת הנושא הזה את נועלת בהיסטוריה האישית שלך. אבל לא כל אחד (או אחת...) בנויים כך, יש לא מעט כאלו שצריכים לעבור את התהליך הזה של הכאב.. או אולי אפילו האבל כדי להגיע למצב כמו שלך. כל אחד והקצב שלו, מי יותר מי פחות. לל"ט לך...
 
לי קל

לי קל לשטף וזה לפעמים עוזר אז כל אחד לגופו לפעמים עדיף לשכוח ולהמשיך הלאה בי זה פגע במקומות אחי רגישים ולכן אני לא יכול לצאת מהמיקרה חוץ מזה שהמקרה שלי לא יגמר עד שאקבל לפחות חלקית את הילדים לאחריותי מכיוון שאני רואה מה קורה אצל גרושתי וזה חורה לי וזה פוגע מאוד בילדים וקשה לי שברשויות צריך פשוט להילחם על מנת שיבדקו מה קורה
 
למעלה