אומץ לציית

אומץ לציית

איפה שאני עובד קיימת לנו איזו תורנות שבמסגרתה, לעתים, נשארים עובדים עד השעות הקטנות של הלילה ואף 5:00 שבבוקר למחרת. לי יצא לבצע תורנות מסוג זה, אך פעמיים פשוט יצאתי הביתה לפני גמר התורנות משום שחשתי עייף מדי, וכמו כן לדעתי, לאיש אין זכות לכפות עלי לעבוד עד שעות כאלה. עם המנהלים שהוציאו את ההוראה אין על מה לדבר, כי הדמגוגיה (הצבאית) שלהם ידועה מראש: זו תקופה לחוצה, אין מה לעשות, וחוץ מזה כולם עושים את זה "אז גם אתה יכול". בקיצור, אם אתה מתנגד לזה, זו איזו שהיא חולשה. לא ברור לי למה עלי להשלים עם מצב כזה. יש למישהו אילו שהם רעיונות?
 
תורנות כסמן

התכוונת אומץ לסרב ? זה נראה שאחרי מעשה הרגליים מוליכות אותך למקום בו החלק ההגיוני מתקשה להתייצב קודם ולומר "עד כאן" או בתנאים הללו אני . . . אם אתה חווה את המנהלים כדמגוגים צבאיים וזה בשבילך סדין אדום אז כנראה שאתה משלם על היותך במקום הזה מחיר כבד. מחיר רגשי. להשלים ? אם אתה רוצה לעשות שימוש מירבי בסיטואציה כדאי לך לברר, בינך לבין עצמך, מהי בדיוק החולשה שבאה שם לידי ביטוי. בהצלחה, מוזמן להמשיך ולשתף, אמיר
 
למזלי, בפרוייקט הנוכחי בו אני עובד

מנהלי הישירים מצדיקים את ה"הברזה". הבעיה היא שייש כאלה שבשבילם עובד שאומר שאינו מוכן להשאר בעבודה עד שעות כאלה הוא "מתבכיין", "לא מתמודד עם לחצים" וכדומה. וגם נמאס לי שאם אגיד שלא בא לי לעבוד עד 2:00 בלילה, יספרו לי על כאלה שעבדו עד 5:00. אני דווקא חושב שאני בהחלט מתאמץ, ונשאר שעות נוספות על מנת לפתור בעיות, אך אינני מוכן להשאר עד שעות מאוחרות בשביל לבהות במוניטור. יש גבול לכל תעלול. ושוב, לשמחתי, המנהלים שלי, הכפופים לאותם בכירים המחייבים עובדים להשאר עד שעות כאלה, מגבים ומצדיקים אותי. ואכן, כפי שהם מציגים את זה, נראה לי שמדובר ב"אומץ לציית".
 

Deerest

New member
אנסה...

אנחנו עובדים עבור מישהו והוא משלם לנו כסף עבור העבודה. במסגרת זו יש להגדיר את מהות התפקיד ומה התמורה. כאן זה מתחיל וגם כאן זה נגמר. מקום עבודה הוא מקום עבודה ולא יותר!!!!!!!! אם מה שאתה נדרש לעשות הוא חלק מהמסגרת הנ"ל, זה מה שאתה צריך לעשות. אם לא, (וברצונך להמשיך לעבוד שם) שבו ותגדירו את המסגרת - מספר השעות, התמורה הנוספת וכו'. אל תטעה בפרשנות. אני לא מדבר על הקטנת ראש.
 
בכל זאת לא נראה לי שעלי להשלים עם

כל דרישה מצד ההנהלה רק משום ש"זאת העבודה". כשהתקבלתי הג'וב שלי הוגדר כ-45 שעות שבועיות, ולא דובר על תורנויות עד אור הבוקר. חבל שכל כך הרבה חושבים בצורה הקונבנציונלית הזאת.
 

Deerest

New member
דיוק.

מדבריך נראה לי שהבוסים שלך לא חושבים כמוני, או שאתה מבין אותם באופן מסויים ומעביר הבנה זו אלינו, כאן בפורום. בוא נגדיר דברים: "זאת העבודה" - מה הוחלט ביניכם? "45 שעות" - מה התגמול מעבר לכך? ולא השאלה יש תגמול מעבר לכך? "לא דובר על תורנויות" - ועכשיו שכן מדובר, גם כאן צריך ל"סגור" היקף שעות ותגמול. "הג'וב שלי הוגדר" - יופי שהוגדר, האם במסגרת התורנות באה לידי ביטוי ההגדרה הזו? אם לא, גם צריך לסכם. הכל תלוי בסיכום, צריך להיות סיכום. אליה וקוץ בה - נראה לי שאתה חושש לעתידך שם אם תסרב למה שהבוסים שלך דורשים, עם או בלי הסכמה. ללא סיכום, התחושה שאתה עושה מעל למה שצריך, מכרסמת במוסר העבודה החזק ביותר.
 
עירפול

כאילו אין ערפול בעולם ערפול מכוון ומודע או לא מודע כאילו בכל רגע ורגע ירוץ כל אחד לחוזה ויבדוק מה על מה חתמנו . . . אנשים רוצים לבוא לעבוד ולחוש אמון, ביטחון, שקט גם העבודה לפעמים יש בה ערפול ומשוכות, חזרתי עכשיו מהמוסך ובעל הבית שלח אנשים הביתה בשעה 14.00 "אין עבודה" - מה הפועלים ישבו לו סתם ? מה הוא ישלם סתם ? הדברים לא תמיד קלים ולא תמיד ברורים מה שיכול לעשות את המציאות לנסבלת יותר זאת היכולת והרצון לתקשר כמה שיותר ברור כל הזמן, לא שזה תמיד קל . . . "מוסר עבודה חזק" מה זה ? מהיכן זה נובע ? איזה צרכים זה משרת ? אפשר וחשוב להישאר שם עוד ועוד. יום טוב אמיר
 

Deerest

New member
גובה המטרה

הכרתי רואת חשבון שהתקבלה למקום חדש. כישוריה היו מעבר לראיית חשבון. כאשר נסתה לתרום מכישוריה האחרים עצרה אותה הבוסית!!! שלה בטענה שלא בשביל זה היא שכרה אותה. כמה בוסים כאלו יש? כנראה מעט מאד. עמית ירון נמצא בסיטואציה שתוצאותיה ישליכו לפעמים הבאות. את הקרב הזה הוא הפסיד כבר. הוא רק צריך לנהל אותו בחכמה. אולי ברבות העמיתים ירונים קבוצת המיעוט הנ"ל תתרחב. ראה מה קורה למגמת אי תשלום שעות נוספות בתחום ההיי טק.
 
הסבר

"זאת העבודה" - טיעון המחץ נגד השאלה "למה צריך להשאר עד 5:00 בבוקר?". אני, כשהתקבלתי שבוע העבודה הוגדר כ-45 שעות, בהתחלה ללא שעות נוספות ולאחר מכן הונהגה שיטת שעות נוספות גלובליות. שעות הלילה נחשבות לשעות נוספות רגילות. אני זוכר גם שפעם שלחו אותי לקורס במרתף שהיה מסריח מביוב, ולהפתעתי, אני הייתי היחיד שלא היה מוכן לשבת שם עד שהבעיה תיפתר. תראה מה אנשים מוכנים לעשות רק משום ש"זאת העבודה". הייתי שמח עם היו עוד כמה "מורדים". לעומת זאת, כשהייתי ברילוקיישן, היתה לנו תורנות של החזקת איזה ביפר (מחזיק הביפר היה אמור להתקשר מייד כשהיה מקבל הודעה ואף להגיע לעבודה תוך 15 דקות). היה לנו עובד אחד שבתורו לא היה דואג שתהיה סוללה חיה במכשיר, וכך הורגלו בודקי התוכנה שבצוות זה אין תגובה לביפר, ובתורי איש לא התקשר. בסופו של דבר, לאחר שנה , אותו עובד התפטר מרצונו.
 
../images/Emo41.gifאממ...

כדי להמנע מכאלה מצבים היית צריך ללמוד טוב בבית ספר... :)אבל..את הנעשה אין להשיב. חוץ מלסרב להשאר בתורנויות(דבר היגרור פיטורים) אין לך מה לעשות .
 
למעלה