אומץ לציית
איפה שאני עובד קיימת לנו איזו תורנות שבמסגרתה, לעתים, נשארים עובדים עד השעות הקטנות של הלילה ואף 5:00 שבבוקר למחרת. לי יצא לבצע תורנות מסוג זה, אך פעמיים פשוט יצאתי הביתה לפני גמר התורנות משום שחשתי עייף מדי, וכמו כן לדעתי, לאיש אין זכות לכפות עלי לעבוד עד שעות כאלה. עם המנהלים שהוציאו את ההוראה אין על מה לדבר, כי הדמגוגיה (הצבאית) שלהם ידועה מראש: זו תקופה לחוצה, אין מה לעשות, וחוץ מזה כולם עושים את זה "אז גם אתה יכול". בקיצור, אם אתה מתנגד לזה, זו איזו שהיא חולשה. לא ברור לי למה עלי להשלים עם מצב כזה. יש למישהו אילו שהם רעיונות?
איפה שאני עובד קיימת לנו איזו תורנות שבמסגרתה, לעתים, נשארים עובדים עד השעות הקטנות של הלילה ואף 5:00 שבבוקר למחרת. לי יצא לבצע תורנות מסוג זה, אך פעמיים פשוט יצאתי הביתה לפני גמר התורנות משום שחשתי עייף מדי, וכמו כן לדעתי, לאיש אין זכות לכפות עלי לעבוד עד שעות כאלה. עם המנהלים שהוציאו את ההוראה אין על מה לדבר, כי הדמגוגיה (הצבאית) שלהם ידועה מראש: זו תקופה לחוצה, אין מה לעשות, וחוץ מזה כולם עושים את זה "אז גם אתה יכול". בקיצור, אם אתה מתנגד לזה, זו איזו שהיא חולשה. לא ברור לי למה עלי להשלים עם מצב כזה. יש למישהו אילו שהם רעיונות?