אלו אולי הדרכים הכי עתיקות טבעיות ויעילות !
למשל שחקן זה מישהו שצריך להכיל בתוכו מספר רב של זהויות ולהחליף בינהן.
כך הוא לומד להכיר את כל המצבים בתוך עצמו , וגם את הארעיות של הצורה החיצונית.
זה לא פחות טוב מאשר מדיטציה , זה הרבה יותר !
עם זאת , כמובן שבד בבד הוא צריך ללמוד לשמור על יציבות ומרכז נפשי ורגשי.
דהיינו להיות מודע גם להשתנות החיצונית , וגם לעצמי הלא משתנה שבפנים.
(אחרת הוא יתפרק לחלוטין - מה שקורה להרבה שחקנים)
אגב , זה תרגול שקסטנדה המליץ עליו. קסטנדה עצמו היה נוסע לכל מיני מקומות ומחליף זהויות ועבודות מפעם לפעם.
וכמובן שריקוד ונגינה מביאים למצבים נפשיים שונים - ופועלים באופן דומה למשחק.
כך זה בכל המסורות השבטיות. גם אצלינו כתוב שהנביאים היו משתמשים במוזיקה כדי להגיע לנבואה.
אני חושב שגם לראית סרטים , בעיקר דרמות "כבדות" יש אפקט דומה.
כנ"ל שמיעת סיפורים.