אומנות הויכוח...

אומנות הויכוח...

אפשר לזהות אותם בקלות...אין להם עניין אמיתי בתוצאות.אין זה למלא את בטנו של הרעב שמעניין אותם או לחילופין גג רעפים לזה שראשו נרטב שמטריד מנוחתם,זה רק הויכוח כשלעצמו שעושה את זה להם.השימוש המופרז במילים מפוצצות שמזיז הדיאלוג מהמהות לפרשנאות מילונאית זו דוגמא אחת,אבל יש לה עוד רבות...הם בכל מקום,לפעמים אפילו בתוך עצמינו,אבל אין זה אומר שחיבים אנו ליפול במלכודת...האם מדינותה של ישראל אכן נחשבת אפרטהייד על בסיס המילון או לוו,לא יעשה את חייו של אף אחד טוב יותר...כמו גם ניצחון בוויכוח שכזה מהצד הישראלי {זה שחולק על המשוואה ליתר דיוק כי יכולים הם שני הצדדים להיות ישראלים}לא יכסה על אוולות נוראיות הנעשות יום ביומו בחסות החוק...להתווכח אך ורק בשביל הכייף תחת קורת הגג של דו חיים הינו הדבר הכי מטומטם שיש.
 
למעלה