הגוף שמעניק "רשות להעניק תעודות ?
אז ככה בישראל שלא כמו במדינות "מתוקנות" " , ליהודים אסור ליסד שיטה או תורת עבודה חדשה . בהחלטה "מימי המנדט" , שע"פ הידוע לי הושגה ע"י מקורבים הוחלט להכיר רק בשיטות המגיעות מהמזרח הרחוק או המוכרות ע"י האיגוד העולמי לספורט "אגפיס" . כמו כן ובעיקר בגלל מלחמות היהודים הוחלט להכיר במספר שיטות ישראליות כשיטות לחימה (אפילו היתה החלטה אח"כ לשלול את ההכרה מהשיטות הנ"ל ) כגון : הישרדות , קרב מגע , קרב מגן , שי הון . שיטות נוספות אשר ביקשו הכרה נדחו על הסף וידוע לי על מספר ראשי שיטות חדשות אשר הגישו בג"ץ וע"פ הידוע לי החזיר בג"ץ את ההחלטה בנושא לועדה . חברי הועדה מטעם משרד החינוך והספורט בישראל מונים ע"פ הידוע לי חמישה חברים בהם נציג מטעם משרד החינוך , האחראי מטעם וינגייט על קורסי המאמנים לאומוניות לחימה , ועוד שלושה חברים שאת שמם לא הזכיר במיוחד מפני שלא קיבלתי את אישורם . לצערי בישראל קשה מאוד לקבל פיתוח שיטה ולכן מוצאים מאמנים וראשי שיטות "סידורים" חדשים להכרה . הבעיה נוצרת בעיקר עקב דרישת המדינה דרך מוסדותיה , לעסוק בתחום ההדרכה עם תעודת הסמכה (אגב בעבר לוינגייט היתה בלעדיות בתחום ) דבר המקשה מאוד על מאמנים אשר הקימו ויסדו תחום חדש . אגב , עד לשנים האחרונות ואולי עדיין אצל מרבית האוכלוסיה בישראל נתפסת וינגייט כשלוחה / זרוע של משרד החינוך , אך אל כך הדבר . וינגייט הוא מוסד אקדמי ככל מוסד אקדמי אחר אשר ברבות השנים קיבל מונופול על התחום . כיום ישנם גופים נוספים על וינגייט המסמיכים ע"פ אישורים ממשרד החינוך לקורסי מדריכים/מאמנים . בהתחשב בעובדה שבעולם קיימות אלפי שיטות אם לא עשרות אלפים נראה לי תמוהה ביותר העובדה שכאן אין הכרה בפיתוחי שיטות חדשות . האמת , לא ממש חשובה ההכרה כמו האמונה בדרך . לכל בעיה יש פתרון וכל אחד המעוניין יכול בודאי לפתח כל תחום ( הרי כל מאמן עסק והגיע לכדי שליטה בשיטה כזאת או אחרת באומנות לחימה כזאת או אחרת ) ולהמשיך להקים דור של ממשיכים . כהן חיים התגוננות רחוב