אם יש לך אפשרות כזאת
קחי איתך את הכלב הפרטי כשאת מגיעה לאסוף את כלב האומנה.
תנסי לראות איך הם מסתדרים מחוץ לטריטוריה הביתית של הכלב.
במידה וזה לא מסתדר, כשכלב האומנה מגיע הביתה, אל תכניסי אותו ישר, אלא קודם תוציאי אליו את הכלב שלך. תנסי לחבר ביניהם בחוץ, אפילו להוציא אותם לטיול משותף ביחד (יד אחת אוחזת בשתי הרצועות), תנסי לראות איך עובדת האנרגיה שלהם. רוב הסיכויים שאם תהיי רגועה ותעשי את זה נכון לא תהיה לך בעיה ליצור תקשורת ואנרגיות טובות בין שני הכלבים.
כשאת רואה שהם זורמים ביחד, תתחילי לכנס אותם לכוון הבית
.
יכול להיות שהכלבה שלך לא תאהב את זה, אבל יהיה לך יותר קל להרגיל אותה לרעיון, אחרי שכבר הכירה את הכלב החדש מחוץ לטריטוריה שלה.
לפני שאת מכניסה את הכלב החדש הביתה, תדאגי שקערת המזון והמים של הכלבה שלך מחוץ להישג ידה, עד שאת רואה שהם מסתדרים.
וכמובן רצוי ששניהם יאכלו וישתו מכלים נפרדים, אם צריך, אז כל אחד במקום אחר.
את כל מה שאני כותבת כאן אני מבססת על הניסיון שלי עם כלבתי הנפלאה, שהייתה טריטוריאלית וקנאית במיוחד ונאלצה לארח כלב אומנה לשבוע. כך שיכול להיות שחצי ממה שאני מתארת פה בכלל לא יקרה. והתהליך יהיה ממש פשוט וקל בשבילך. אבל הלקח שלי מהסיפור, שבפעם הבאה, זה מה שאעשה, לא משנה מי הנפשות הפועלות.
