למה תת"כ
קודם כל תודה לכולן על התגובות. לקח לי קצת זמן לענות, שילוב של הרבה משימות בבית ובמשפחה, עם תשישות שגרמה לי לבלות חלק מהזמן בשינה, לא הותירה לי זמן. אז קודם כל לגבי עצמי, אני כבר היצצתי לכאן מידי פעם, וגם כתבתי מעט, אבל לרוב אני נעה בין ימים שאני מרגישה יותר טוב, ואז מנסה להספיק את כל מה שמחכה לי (בית, שני ילדים, בעל שעסוק מאד), ולא מגיעה למחשב, ובין ימים שאין לי בהם טיפת כח, ואז גם אין לי אנרגיות למחשב... כן, קראתי כאן על ניהול המחלה וניהול אנרגיות, מסכימה לגמרי, רק שכשאני מרגישה טוב אני כל כך מתלהבת... ורוצה לעשות הכל. בכל אופן אציג את עצמי, אני בת 44, כאמור שני ילדים (בני 9 ו-5), גרה בצפון באזור שגובל בשדות ובפרדסים (ובריסוסים...). התחלתי להרגיש לא טוב כחצי שנה לאחר שעברנו לבית חדש באזור חדש (לפני כן גרתי לא רחוק מכאן בישוב אחר). זה החמיר עם השנים, איכשהו הצלחתי להמשיך לעבוד כשכל תקופת זמן אני שוקעת לתקופה קשה של תשישות וחוסר ריכוז, כאבי ראש קשים, חולשה מטורפת בשרירים, כאבים בפרקי הידיים. ואז הייתי מחליטה להתפטר, אבל אז זה היה משתפר והייתי ממשיכה. לפני שנה זה כבר הפך להיות בלתי נסבל ובלתי אפשרי והפסקתי לעבוד, ומאז אני בבית. גם עכשיו יש תקופות כאלה ואחרות, כשבתקופות הקשות אני מתקשה לעמוד על הרגליים, ועושה את המינימום האפשרי בבית (להכין אוכל לילדים כשאני נשענת על השיש). לשמחתי יש תקופות טובות יותר. לפני כחודשיים התחלתי לקחת סימבלטה, ההתחלה היתה קשה מאד, אבל אחר כך חל שיפור, ונדמה לי שמצבי טוב יותר, אבל עדיין קשה לי לומר בודאות.
ולעניין השלמה עם המחלה, תוספי תזונה וכו', אני מעלה כאן הרהור כפירה - מאחר שזו תסמונת, כלומר אוסף של תסמינים, ולא נמצאה דרך לבדוק ולהגיד בודאות שמישהו חולה בתת"כ (בפיברו לפחות יש את נקודות הכאב), אלא מאבחנים ע"י שלילת אפשרויות אחרות - מאחר שכך, אני תוהה: אולי אנשים עם תת"כ סובלים כל אחד מבעיה אחרת, שונה, שלצערנו הרופאים לא יודעים למצוא, וזה גורם לבעיה ביצור אנרגיה, ולשאר התסמינים, שדומים אצל כולם. אולי אצל אחת זה חוסר תזונתי, אצל אחרת איזה זיהום לא ברור, אצל אחר בעיה במי השתיה (קראתי סיפור של מישהו שבמשך חודשים ארוכים סבל מחום, כאבים ותשישות, עבר הרבה בדיקות שלא מצאו כלום, ובסוף הסתבר שהיתה איזו שהיא בעיה טכנית שגרמה לזיהום מי השתיה שלו. כשזה טופל הוא חזר לעצמו במהירות), חשיפה לכימיקלים כפי שכתבתם ועוד. הרופאים פוטרים את עצמם כשהם מאבחנים תת"כ, ובמילים אחרות אומרים (לפחות הרופא שלי, שעזבתי לפני כמה ימים): וואללא, לא מעניין אותי למצוא למה כואב לך ולמה את גמורה כל הזמן, זה ברור למה, כי יש לך תת"כ.
ולכן אני מנסה להבין כל הזמן מה השתבש בחיים שלי. כפי שכתבתי, חליתי לאחר שעברנו לבית חדש ולאזור חדש. היו עוד הרבה דברים שהשתנו במעבר (שימוש בכיריים בשיטת אינדוקציה, פרקט בחדרים שמסתבר כדבר לא בריא שפולט פורמלדהיד, גם ארונות גדולים מפורמייקה כנ"ל, ריסוסים רבים בשדות הסמוכים, מפעל שפולט זיהום (בינתיים טופל, אבל סבלנו מזה עד לא מזמן)). באופן כללי, גם בעלי והילדים מתלוננים מידי פעם על כאב ראש, כאב בטן או בחילה, מה שמחזק את חששותי על משהו סביבתי, אבל בסך הכל הם בריאים. גם השכנים נראים מתפקדים ועליזים...
בקיצור, אני מנסה לומר שכשאומרים שיש לי תת"כ זה בעצם אומר מה אני מרגישה, אבל זה לא אומר למה זה קורה. כמובן כי המדע עוד לא יודע לתת הסבר ופיתרון לתת"כ. אבל אני חושבת שהתשובה עשויה באמת להיות שונה מאדם לאדם, ויש סיבות שונות ומגוונות שיגרמו לתסמינים הקשים שאנחנו חוות. אגב, בהקשר של ויטמין D קראתי שחוסר בויטמין D, בעיקר אצל נשים, יכול לגרום לתסמינים של עייפות, כאבי שרירים, חוסר ריכוז ועוד, ושיש נשים שמאובחנות בטעות כתת"כ, כשכל הבעיה שלהן היא מחסור בויטמין D (לא יודעת אם זה נכון, מנסה, אבל לא מתמידה... אגב, דודה שלי, אישה בת 63, סבלה שנים מכאבי רגליים, אחרי שסיפרתי לה מה שקראתי על ויטמין D היא אמרה לי שאצלה יש רמות נמוכות מאד. הצעתי לה לנסות, ותוך שבועות ספורים חלפו כאבי הרגליים. זה מדהים. למרות שהיא לא סובלת מתת"כ).
וזו הסיבה שלא השלמתי עם גזר הדין, ואני מנסה למצוא סיבות ופתרונות. יתכן כמובן שאני סתם מבזבזת את מעט האנרגיות שלי. כתבתי הרבה, מקווה שלא נרדמתם
ושוב תודה
