אומגה 3

אומגה 3

שלום לכולם. לפני מספר חודשים השתתפתי כאן בנושא נטילת אומגה 3 לבן שלי. רציתי לשתף במה שקרה מאז.
הילד בן 13, לא מאובחן רישמית כי לא טרחנו אבל זה טוראט ברור, עם טיקים מוטוריים וקוליים. מעבר לזה אין שום בעיות. אנו נותנים לו 2 כפות של שמן של גרמסי, אומגה 3 + ויטמין E.
כשבוע לאחר התחלת השימוש בגרמסי חלה נסיגה מדהימה בטיקים הקוליים והמוטוריים וחווינו כחודשיים עם מינימום טיקים מוטוריים.
לאחר כחדשיים הכל החל לחזור.
נכון להיום הילד עם טיקים מוטוריים, אבל בלי קוליים. הם מתגברים מיידית בכל מצב של לחץ, אפילו כאשר הוא סתם מתחיל לספר לנו משהו. כשהוא עם עצמו הטיקיים נחלשים. יש ימים שאני פשוט מתעוותת יחד איתו מבפנים, גם מהמחשבה כמה לא נוח לו פיזית עם הטיקים- אולי זה כואב? לפני כמה ימים הוא דיבר בפעם הראשונה על הקושי שלו עם הטיקים ובשקט בשקט אמר ש"עדיף עם תרופות מאשר עם הטיקים". ישבנו על האינטרנט ועברנו על תופעות הלוואי של התרופות ואני חושבת שהוא הפנים. הוא ילד שלא מתחלק הרבה ואני יודעת שייתכן שיש בפנים הרבה מחשבות ומצוקה שהוא לא מחצין. ביררתי אם יש איזושהי בעיה עם חברים ובבי"ס סביב הטיקים והוא ממש אמר שלא. אני גם לא שומעת איזשהם דיווחים או פידבקים על זה. כך שתודה לאל אבל מדובר רק על מצוקה סביב חוסר הנוחות הפיזית.
אני מנסה כמיטב יכולתי להוריד מזונות מעובדים, אבל גם בתקופות שאני פחות מצליחה או יותר, זה בכלל לא משפיע על הטיקים. אולי לטווח ארוך- זה אני לא יודעת.

אז מה אנחנו עושים? ממשיכים עם האומגה 3, וגם עם טיפול הומיאופטי שהתחלנו לפני יותר משנה וצר לי להגיד שאין כרגע שום השפעה. למה?- כי אין לי משהו אחר להציע לילד.
כעת גיא מאומגהגליל החל לדבר על תוספת של מגנזיום טאורט, אבל אנחנו בשלב שקצת נמאס לנו מכל הרעיונות האלה, והאמת שאני גם קצת נלחצת מלהוסיף עוד כימיה לילד.
אולי האומגה 3 שנתנו לו בזמנו , שאחריה הגיעה ירידה בטיקם, היגיעה בדיוק על גל יורד של טיקים, למרות שקשה לי לחשוב ככה כי הקשר הזמנים היה מובהק. אני גם יודעת שלוקח לה הרבה זמן להטמע בתאי מע. העצבים, ולכן אנחנו ממשיכים.

אז סתם שיתפתי לטובת התוהים בנושא.
שבת שלום.
 
תודה על השיתוף

וכמובן שיהיה בהצלחה בדרך שבחרתם. וגם אם אפשר שאלות... הילד מתחבר לדרך הטיפול הנ"ל? אתם במעקב עם איש מקצועי (רופא) לבדוק גם מינונים לאומגה או לגרמסי? גם ברפואה לא קונבנציונלית יכולים להיות תופעות לוואי וחשוב להיות עם היד על הדופק.

התחברתי לתהייה שלך לגבי ההצלחה בזמנו של האומגה שאולי לא היה לה קשר ישיר כי הטיקים פחתו בגלל משהו אחר (תקופה רגועה, לא בעונות מעבר ועוד).

אני חושבת שאם החלטת ללכת בדרך זאת אולי שווה לעשות ניסוי ולטפל רק באומגה כרגע ולא בטיפול ההומאופתי ולהיפך כך תוכלי לדעת אם ישנה השפעה על הטיקים.

מאחלת לכם ימים קלים יותר עם הטיקים
 
אכן הבעיה של שילוב טיפולים ידועה.

מי מהם הביא לשינוי? את ההומיאופטיה התחלנו כשנה קודם לאומגה 3, אחרי שלא ראיתי שום השפעה של ההומיאופטיה. ההומיאופט לא התנגד, וזה חשוב כי יש טיפולים שהוא מתנגד לשילוב שלהם עם ההומיאופטיה.אני לא רוצה להפסיק את ההומיאופטיה כי היא מטפלת מכיוון אחר. בנתיים, למרות שאני סומכת מאד על ההומיאוםט שלי, והוא סיפר לי על מקרים שהצליח בהם ובגדול (הוא גם יודע לספר על מקרים שלא הצליח, בבעיות אחרות). אני מקווה שגם אנחנו ניכנס לרשימת ההצלחות.

בדקתי מינונים של האומגה 3 בעיקר לפי מה שאמרה כאן נחמה ורפואה וכן עם נטורופט שאת דעתו שאני הכי מעריכה , וכן בדקתי מינוני סף לכל אחד המחומרים. כאן הלכתי לפי הרפואה הקונבנצ. ויכול להיות שברפואה לא קונבנצ. היו אומרים לי להעלות מינון. אני בחרתי לא להעלות את המינון מעבר למינון השיא כפי שמוגדר בקונבנצ.
בסופו של דבר אין מידע סופי ומחלט בנוגע למינון המומלץ ואני מעדיפה להשאר בתחום הבטוח.
הילד בשלב שאם אנחנו אומרים לו שזה לטובתו הו הולך עם זה. לא שזה בלי קרבות על נטילת האומגה אבל אוקי, זה חלק מריטואל ועוברים את זה.
היתה תקופה שהוא התנגד קשות להומיאופטיה כי זה אומר להמנע שבועיים משוקולד וזה היה לו נורא. אבל כעת הוא משת"פ, אני חושבת שהוא פשוט בגר והנושא מטריד אותו יותר כך שהוא מרגיש ששווה להשקיע. נראה מה יהיה הלאה.
מקווה שאהיה אשת בשורות. הבעיה עם הסנדרום החמקמק הזה שהרגיעה מגיעה יש מאין וגם ההתקפים. כך שמאד קשה להגיד מה בעצם העלה את הילד על הגל או הוריד אותו.
שבוע טוב לכוווולם
 
גלים גלים

הבת שלי בת שבע וחצי, סובלת מטיקים ןלקות למידה ללא בעיות אחרות.
לאחר תקופה בתחילת כיתה א' של טרוף עם טיקים מכל הסוגים בכל אברי הגוף ןגם קוליים ללא הפסקה. פתאום בבת אחת לפני כמה חודשים נעלמו כמעט לחלוטין - בדיוק שרציתי להתחיל עם האומגה שלוש..
מדי פעם הם חוזרים לביקור - ללא הודעה, אך לזמן קצר, מי שיש לו עין חדה רואה טיקים גם בימים רגועים - . במסיבת הסיום שבוע שעבר מהרגע שהתחילה ההופעה היא טיקטקה ללא הפסקה ובערב שוב הכל נרגע. הטיקים הקוליים נעלמו כמעט לגמרי.( אם כי אתמול שמעתי כמה כחכוחים למשך כמה דקות שנעלמו.
למה אני מתארת את כל זה? כי זה נשמע לי ממש כמו מה שאת מתארת רק ללא שום טיפול. נראה לי שזה אופיו המתעתע של הטוראט.
מניסיוני הדל - רוגע רוגע רוגע והרבה פעילות גופנית מביאים להקלה משמעותית. (ספורט, אופניים שחיה נדנדות ועוד - אנחנו מידי יום עושים משהו)
 
כן- רגיעה --- > ירידה בטיקים

אבל אצלו כל שיחה זה עליה של לחץ והגברות של הטיקים. אבל כשתקופה היא רגועה יחסית, אז כמו כל דבר בחיים: הכל יחסי, וההתגברות היא מרמת בסיס יותר נמוכה.

לא ראיתי שום קשר לפעילות פיזית ולעוצמת הטיקים. מה שכן, אני כל הזמן תוהה אם לריצודי מסך המחשב שהוא כ"כ מחובר אליו לצערי, יש השפעה. אבל אין הבדל בין ימי בי"ס או שבתות ששם הוא ממש כל היום מול המחשב.

יש דבר אחד שאני עושה ומרגיע את הטיקים מיידית וזה: קצת לחץ על הכתפיים. אני לוחצת מעט מטה, כאילו להוריד את הכתפיים, וזה מייד משפיע לטובה. זו תנועה שכולנו עושים אינסטיקטיבית כשרוצים להרגיע מישהו, לעצור אותו, לעשות לו "HOLD", וזה פשוט עובד. היתה תקופה שהיינו בחו"ל ושם הוא נכנס לטיקים מטורפים (זו בעצם היתה ההתפרצות אחרי תקופה מאד ארוכה של כמעט ללא טיקים), ושם מה שהשפיע זה לחץ על הראש, כאילו אני דוחפת אותו מטה לתוך עמוד שדרה. אבל כמה אפשר לעשות את זה?
אז אני עושה את זה כאילו בהסח הדעת, ומשדרת לו "תירגע" וזה מחזיק לאיזה זמן. מקווה שזה גם מאפשר לו להפנים כלי שהוא יכול להשתמש בו לבד, "להרגיע" מתוך מודעות לזה שהוא בלחץ ושהרגיעה עוזרת. אז גם 2 הטכניקות האלה הן משהו...
הצעתי ללמד אותו מדיטציה אבל הוא מאד לא מחובר לדברים האלה. מנסיוני, מדיטציה לאורך זמן מכניסה אותך לרגיעה כללית לאורך זמן, לאו דוקא בזמן המדיטציה. אולי ירצה בעתיד.
אני חושבת שאחד הדברים החשובים שאני ממש עבדתי על עצמי לעשות זה פשוט לא להתייחס. אני יושבת ומדברת איתו, והוא מתחיל לטקטק שזה נורא, ואני ממשיכה לדבר איתו כאילו לא קורה כלום. סתם רעש רקע..... אני חושבת שזה עוזר לו להתייחס לענין כאל משהו שלא חייבים להתייחס אליו. ומה שלא מתייחסים אליו לא קיים. ברי כך או כך אין מה לעשות עם זה, אז בשביל מה להתייחס בכלל?
 
שלום לכולם!

מזמן לא כתבתי כאן.. לתזכורת קצרה למי שלא מכיר- בני בן שבע +, מגיל חמש בערך התחיל לסבול מטיקים שהלכן והתגברו ולאט לאט נוספו להם סמני התנהגות נוספים: חרדות, התקפי זעם והתנהגות אובססיבית וכד.. הסימנים "נרגעו" רק כשהתחלנו לתת אומגה 3 במינון מוגבר. (זו היתה נקודת מפנה) לאחר תקופת רגיעה- שמנו לב שיש שוב "רגרסיות" ואחרי זמן מה החלטנו לבצע שינויי תזונה נוספים (שנכון להיום אני יודעת שברפואה הלא קונבנציונאלית מוגדרים כ"תזונה אנטי דלקתית"). ראינו שיפור מדהים יחסית ואף "התייצבות" במצב ה"רגוע" למשך מעל 7 חודשים.. היו רגעים שאפילו חשבנו ש"התגברנו" על התסמונת הזו ואז לפני כחודש וחצי - חלה נסיגה - חזרה מאסיבית יחסית של הטיקים (בעיקר) וגם (מעט) של "שאר הירקות". היינו מבולבלים מאד. בשלב ראשון נתנו לילד לנוח יומים בבית. המשכנו עם התזונה (לא הגברנו שום אלמנט בתזונה- רק המשכנו להקפיד על ה"כללים") + שינה מספיקה + פעילות גופנית סדירה. לקח כשבועיים עד שחלה (בהדרגה) ירידה ניכרת בסימנים ונכון להיום המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כחודש וחצי (אך פחות טוב ממה שהיה קודם לכן- כלומר לפני כן היתה רגיעה של 99% בסימני התסמונת, נכון להיום יש מעט סימנים, לנו הם יותר בולטים כי לפני כן לא היה כמעט כלום- לסביבה פחות בולט).

אצלינו, אני חשה- למרות הרגרסיה, שייש השפעה חיובית לתזונה ולאורח החיים על סימני התסמונת - זה לא "פותר את הבעיה" אך אני מרגישה שזה מקל בצורה משמעותית.
אצלינו (איכשהו) במקביל להתפרצות הטיקים המחודשת היו עוד 2 תופעות שהיו רדומות יחד עם סימני התסמונת למשך כמעט כל אותם 7 חודשים:
1) התפרצות של בעיות עור- לא סופי עדיין אם זה אטופיק דרמטיטיס או פסוריאזיס- הרופא אומר שיתכן שמוקדם לשפוט.
2) חום גבוה בלי דלקת גרון\בעיות עיכול או סיבה ידועה אחרת- תופעה שאובחנה ע''י פרופ' גרטי כתסמונת PFAPA - בעבר החום המחזורי היה מופיע כל 3-5 שבועות לאחרונה מס' פעמים ספורות בשנה.
שתי תופעות אלו התרחשו אצלינו כבר בעבר וילדי סבל מהן בתדירות וחומרה גבוהים, ואיכשהו היה נראה שהתזונה ואורח החיים שבחרנו הרגיעו אותם (בעיקר כי התדירות פחתה בצורה ניכרת בהשוואה לעבר..).
עכשיו עם התפרצות התקף הטיקים- פתאום צצו שוב בעיות עור עם מאפיינים דומים למה שהכרנו בעבר ו.. שוב אותו התקף חום גבוה בלי סיבה ניכרת לעין.

כמובן שישבנו וניסינו להבין מה יכולה להיות סיבה אפשרית..
אז כן, אולי זו עונת המעבר, אולי העובדה שבשבוע שלפני כן לא הקפדנו על מינון האומגה ועל "כללי התזונה" האחרים למשך יומיים או שלושה ואולי זו סיבה אחרת???
אנחנו כנראה לא נדע לעולם- כרגע אנחנו ממשיכים באותה דרך שנראה היה שעד היום היתה לה השפעה חיובית על סימני התסמונת.

שלושתםשלי- צר לי לשמוע שאצלך יש רגרסיה בטיקים התנועתיים.
לגבי תיסוף של מגנזיום טאורט- אני במקומך גם לא הייתי נותנת את התוסף הנ''ל- אפשר תמיד לתסף מזונות שכוללים מגנזיום במקום זה.
אני סקרנית אם ניסיתם להפסיק או להוריד מינון של האומגה 3 שאתם לוקחים- ואם כן מה היתה ההשפעה על הטיקים???


אצלינו הרושם הוא שאם אנו מנמיכים מינון או מפסיקים- רואים התגברות של סימני התסמונת (ושאר התופעות) זה ניכר אחרי כ-3-7 ימים ובצורה חזקה (כך זה היה בשנה שעברה בכל אופן).
עוד דבר- העלאת המינון של האומגה (אצלינו) נעשיית עם עליית משקל הילד- מה היה משקל ילדך עם התחלת נטילת האומגה ומה השינוי מאז???

מאחלת לכם תקופות רגיעה והעלמות מוחלטת של סימני התסמונת בקרוב ולתמיד.

נחמה.
 
2 טיפים קנטנים למעוניינים

"לא שזה בלי קרבות על נטילת האומגה" - כל טיפול שילד מתנגד לו (גם ב"קטנה") לא יעבוד. נקודה.
מומלץ בחום לא להתעסק עם הטיקים יותר מדי - גם אם זה בא ממקום טוב ומכוונות טובות. כל נסיון להרגיע את הילד רק מוציא את השד מהבקבוק. גם זה בדוק.

מעבר לכך - את דעתי על יעילות הטיפול באמצעות אומגה 3 כבר פירטתי בהרחבה בעבר ואני מוצאת את עצמי אוחזת באותה דעה גם לגבי המגנזיום...
שיהיה ורפואה שלמה
 
איך אומרים: הוצאת דברי מהקשרם?

1- ציינתי במפורש שהקרבות הם חלק מריטואל. אנחנו אומרים "אומגה", הוא אומר לא רוצה ולא רוצה, וזה המשחק סביב זה. זה הכל. אם לא היה רוצה, לא היה לוקח, וזה בדוק. כנל לגבי הומיאופטיה שלא רצה וכעת הולך בלי לצייץ, וציינתי גם שהילד מביע היום רצון לשפר את המצב, שזה חדש, כי לא היתה שום נכונות מצידו לפני כמה חודשים. אם היתה דחיה של הטיפול, איך זה שהיה רגיעה דוקא כשהכי התנגד? או שזה בכלל לא היה בגלל האומגה 3, אלא סתם גל יורד.
2- ציינתי במפורש כמה אנחנו לא עושים ISSUE מהנושא, כמה לא מדברים עליו, כמה אני ממשיכה לשוחח איתו כאילו אין טיקים בעולם וכו. לשים יד על כתף של ילד , בעיני לפחות, אינו "התעסקות", אלא שילוב של משהו פיזי בזמן שיחה. לזרוק מילה קטנה בשקט אינו "התעסקות" בעיני, אם כי ודאי שיש כאן יותר העלאה למודעות של הטיקים מאשר אפס התייחסות. זה לא יותר מלעסות את הגב של הבן הגדול כשאנו מקקשקים על דברים ברומו של עולם, משהו שהוא מכור אליו... ומכיוון שזה עוזר, כנראה שזה עוזר.
 
אני ממש מבינה אותך...

לגבי הסוגיה הראשונה שהעלית - בהחלט יכול להיות שהשיפור במצב קשור להפוגה בטיקים בלי קשר לטיפוח. אנחנו מכירים את זה גם בתרופות.

בכל מקרה - מנסיוני, גם האישי וגם מהיכרות עם מקרים רבים, יכול להיות שטיפול מסויים מתאים לילד אחד אך ממש לא מתאים לאחר וזה גם יכול להסביר את ההתנגדות.

לגבי ההתעסקות עם הטיקים - אין כוונתי שלא לדבר על זה. להיפך... העניין הוא שיש לילדים רגישות יתר למבטים ו/או למה שעלול להתפרש כתשומת לב לטיקים (גם כשזה בא מכוונה טובה ומתוך רצון אמיתי לעזור) - מה שעלול לגרום להם שלא מקבלים אותם עם הטיקים. ממה שאני מכירה זה ממש מפריע לילדים לכן חשוב להיות ערים לכך.

יכול להיות שמישהו מהחברים הבוגרים יודע להסביר זאת יותר טוב ממני...
 
התעלמות..

במרפאת טורט אמרו לנו שכמו שלא לעשות ענין מהטיקים
גם לא להתעלם מהם לגמרי - כי זה גם לא נכון לילד.
הטיקים שם - והתעלמות מהם לעיתים מעוררת אצל הילד חרדה והרגשה שהוא לבד מולם.
אני חושבת שמה שעוזר לנו הכי הרבה זה שאנחנו פשוט לא רואים אותם ביום יום - הם קיימים אבל הם חלק ממנה - כמו כל דבר אחר. כשאני רואה שזה מציק לה אני מנסה להגיד לה לנשום עמוק או מחבקת אותה חזק אבל אז באמת כלום לא עוזר ליותר מדקה.
 

פרפרים7

New member
טיפול ברפואה סינית

הוכח אצל בני כעוזר,אני מטפלת בו כבר כ5 חודשים אצל גולן שרב ויש שינוי משמעותי במצבו של בני,הוא מטפל בו עי חימום ,שזה כמו דיקטור,ועי אבקה שהוא רוקח ,לנו זה עזר לכן הרגשתי צורך לענות לך .שיהיה רק טוב
 

e ma le 2

New member
היי פרפרים,

בשבוע שעבר התחלנו גם טיפול אצל גולן שרב עם בננו (בן 6)...יש לך אולי המלצה איך לתת את האבקה? גולן המליץ על מעדן..אבל זה לא כל כך מסתדר בני טוען שזה הורס לו את כל המעדן... ומעדיף משהו במנה קטנה ולא לאכול מעדן שלם עם אבקה.
 

פרפרים7

New member
ראשית המון הצלחה!!!!

אנחנו נותנים לו את עם גלידה,לוקחים כף,משטחים על כולה גלידה ואז מניחים על מצע הגלידה את האבקה וסוגרים את הקצוות לעיגול,תוצאה סופית,כדור גלידה סגור,ממולא באבקה,ואז הוא בולע אותו כמו תרופה עפ מים.
אסור שהוא יחוש באבקה ,היא ממש נוראית בטעמה.
לא להתיאש,בסוף זה ילך.
שוב ה צ לח ה
 

crazy e

New member
שלום לך אל תוותרי

אל תוותרי תמשיכי עם האומגה זה יעזור זה הסוד שמן דגים

בתור ילד שצחקו עליו ואחרי זה נהייתי מקובל מספר אחד עם הטיקים והשגתי כל בחורה שרק רציתי ,ולא רק בגלל המראה,דברי איתו יום יום אבל בלי לחץ שיהיה לו כיף לשתף אותך

והכי חשוב אל תעירו לו בארוחות ליד משפחה,אין מה לעשות צאו לבחוץ סיבוב ותחזרו,אבא שלי לא ידע בשנות ה80 מה זה טוראט והייתי עושה ליד משפחה,אז הוא היה מזיז לי את הרגל

מתחת לשולחן ומסתכל עלי,מסכן אני לא מאשים אותו,אבל זה גמר אותי!!!!! מזל שהיה לי את אימי החברה הכי טובה אל תעירו תזרמו,ותבקשי בנרות שבת אפילו תבכי כן תבכי על הפעוט שלך

אל תוותרי,מחכים לו עוד קשיים בחיים תהיי לצידו

תצליחי יקירה
 

crazy e

New member
שלום לך יקירה

אל תוותרי תמשיכי עם האומגה זה יעזור זה הסוד שמן דגים

בתור ילד שצחקו עליו ואחרי זה נהייתי מקובל מספר אחד עם הטיקים והשגתי כל בחורה שרק רציתי ,ולא רק בגלל המראה,דברי איתו יום יום אבל בלי לחץ שיהיה לו כיף לשתף אותך

והכי חשוב אל תעירו לו בארוחות ליד משפחה,אין מה לעשות צאו לבחוץ סיבוב ותחזרו,אבא שלי לא ידע בשנות ה80 מה זה טוראט והייתי עושה ליד משפחה,אז הוא היה מזיז לי את הרגל

מתחת לשולחן ומסתכל עלי,מסכן אני לא מאשים אותו,אבל זה גמר אותי!!!!! מזל שהיה לי את אימי החברה הכי טובה אל תעירו תזרמו,ותבקשי בנרות שבת אפילו תבכי כן תבכי על הפעוט שלך

אל תוותרי,מחכים לו עוד קשיים בחיים תהיי לצידו

תצליחי יקירה
 
למעלה