אומגה 3- מקץ 4 חודשים.

אומגה 3- מקץ 4 חודשים.

שלום לכולם. אני משתפת במה שעבר עלינו מאז התחלנו באומגה 3 בתחילת ינואר. 2 כפות לא מלאות ביום, של גרמסי (עם ויטמין E ). היתה הטבה מוחלטת- נעלמו כל הטיקים, גם התנועתיים וגם הקוליים למשך 3 שבועות. אח"כ היתה שוב חזרה קלה, שהיתה בזמן שהגענו לסופו של הבקבוק- כנראה מכיוון שהחומר כבר התחמצן קצת (תיאוריה). המשכנו גם בטיפול הומיאופטי. לפני כחודש, שוב החלט הטיקים התנועתיים לחזור. לא באותה עצמה אבל עדיין. כעת הם כל שעות היממה, אבל לא בשינה, מוחמרים בהתרגשות קלה ולפני ההרדמות. מינון לא אעלה לו- גם ככה הוא על הגבול במיוחד מבחינת הויטמין אי. במהלך התקופה הזו הוא גם קיבל 2 טיפולים המויאופטיים (קלאסיים)- ללא הועיל.
אז נכון שזה יותר טוב ממה שהיה- הרבה יותר טוב, וזה לא מפריע לו פונקצינאלית כלל, אבל אנחנו מבואסים. בכל מקרה נמשיך עם האומגה 3, כי רעיון אחר אין לנו.
סתם לידיעה (ולשחרור לחצים
).

שלושתם שלי
 
מבינה אותך.... באמת....

ההרגשה הזאת שהנה עולים על דרך המלך ושוב חוזרים לנקודת ההתחלה.
לצערנו הטוראט מתעתע תמיד... ישנן תקופות כמו עכשיו של עונת מעבר שהכל מועצם לא רק הטיקים ואני מדברת מנסיון אישי שלי ומסיפורים של שאר החברים....

זה נכון שקשה להתאכזב כל פעם מחדש ואני יכולה להמליץ על דרכים של הקלה במידה מסויימת...ראשית קבלת הלקות שזה מה שיש ולא נלחמים בזה בכל הכח לשנות את הילד או את מצב הטיקים אלה עוזרים בדרכים המקובלות והטובות עבורכם כמשפחה.
דבר נוסף, בימים קשים תמצאי זמן איכות עבורך ורק בשבילך לשקט הנפשי שלך, לפעמים ההתעסקות מסביב לטוראט גורמת למערבולת משפחתית, החלשה של הילד ורגישות יתר לשאר בני הבית ולכן ברגע שלוקחים לעצמנו פסק זמן זה עוזר לכל המערכת ובמיוחד לקבלת החלטות שפויות והגיוניות להמשך הדרך...
לזכור תמיד שאין תרופת פלא אלה טיפול כזה או אחר שיכול להקל ולעזור באותו רגע נתון לילד והכי חשוב בעיני לטפל ולתת מענה למה שבוער באותו הרגע ולשמוע את מה שיש לילד לומר לגבי אותו טיפול כי יכול להיות שזה אולי זה כן משפיע עליו ומה שנראה לך מהצד שלא ולהיפך....

שיהיה לכם המון בהצלחה!
 
הי לך, "שלשתם שלי"
גם אני מבינה את

התסכול - שהוא בד"כ נגזרת של הציפיות שלנו מכל טיפול (ובכלל זה טיפול תרופתי.

ממה שאת מתארת - הילד מקבל שני טיפולים במקביל, כך שקשה לשים את האצבע על מה יותר עוזר לו. לכן הייתי ממשיכה עם שניהם - אבל בלי ציפיות מוגזמות. זאת, כי חשוב לדעת (כפי שציינה אלמונימית), שבעונות המעבר ובשינויים של מזג אויר ניתן להבחין בהעצמה של הסימפטומים, בלי קשר לטיפול כזה או אחר. אנחנו נמצאים באביב סוער במיוחד כשאלפי מקירובים נישאים באויר, מה שמחליש את המערכת החיסונית.

לכן, בעיני, חשוב להתמקד בחיזוק המערכת החיסונית ויכול להיות שגם חשוב לבדוק את יש סטרפטוקוקוס בגרון (מה שלפעמים מגביר את הטיקים). בכל אלו - אני ממליצה בחום להתייעץ עם נטורופת קליני מוסמך (רצוי שיהיה בעל הכשרה רפואית).

שיהיה
 
אההה- לא ידעתי שיש קשר גם לעונות מעבר

ולא חשבתי על סטרס אימוני. די ברור לי שהאומגה 3 עשתה את ההבדל, כי התחלנו אותה רחוק מהטיפול ההומיאופטי, והתוצאות ניכרו מידי- תוך כמה ימים כבר החלה רגיעה. בנתיים נמשיך עם 2 הטיפולים. הוא לא היה חולה בתקופה שהסטיקים הופיעו שוב, אבל כשאני חושבת על זה היה לו קצת גודש באף. אולי זה זה. אוףףףףף
 
כמו שנאמר קחי אותו לאט לאט

העולם עוד מחכה בחוץ...
ואם יש החרפה והוא מרגיש את הקושי ואת הלחץ יתכן וכמה ימים בבית יעזרו לו ולכם
 
וואלה הבן שלי רק מתחיל להתקרר

וכבר הכל גועש ושוצף תוסיפי לזה גם את ההורמונים של גיל ההתבגרות ואת בטח כבר מכירה ויודעת את "האפקט"
 
הורמונים.... גם אותם שכחתי...

הם כבר פה אבל בנתיים לא רואה השפעה. או שאולי זה מה שיש בחודש האחרון. נראה!
 
שלום לכולם. בימים האחרונים- למעשה משבת

האחרונה גם אצלינו אחרי כשבעה+ חודשים (מתחילת ספטמבר 2011) של שיפור משמעותי בכל סימני התסמונת- אנו חווים החרפה בטיקים (בעיקר) -אני מדברת על החרפה משמעותית-כזו שהילד מתלונן שהטיקים מפריעים לו.
חייבת להודות שהופתענו כי נראה היה שהשינוי בתזונה השפיע עד עכשיו בצורה משמעותית, בעיקר מרגע שהתחלנו להקפיד לתת אותו "בצורה מסודרת וקבועה"- ונראה היה שההשפעה נמשכת לאורך זמן.

הייתי מאד מבולבלת בימים האחרונים.
אחרי התייעצות משפחתית החלטנו להשאיר את הילדוד בבית היום ל"יום מחלה"- בעיקר כדי "להוריד קצת לחץ" שלו (בכל מקרה היה לו גם קצת "בלאגן בטן" כך שזו היתה סיבה "רשמית" טובה כדי לא לשייך את זה ישירות להחרפה בטיקים).

החלטנו בינתיים להמשיך עם אותה "תכנית תזונה" (כולל אומגה 3) ולעקוב לראות מה יוליד יום.

כבר כמעט הספקתי לשכוח כמה שהלב מתכווץ כשאני רואה את הילד שלי "מטקטק בטירוף" ולא יכול להפסיק.. וכמה שזה מעלה בי מיליון פחדים (שרובם המכריע קשורים לזה שהוא סובל מהסיטואציה הזו בכמה רמות.. וכמובן- תחושת חוסר האונים הכרוכה בכך..).

אנחנו משתדלים לחשוב חיובי ולשמור על אופטימיות, סבלנות והתמדה בדרך שלנו- בתקווה ש"תקופה טובה יותר" תגיע במהרה.

שיהיה לילה טוב,

נחמה.
 
"יום מחלה" רעיון טוב ומתבקש בתקופה בה

הטיקים חוגגים.
בדיוק אתמול במסגרת הדרכה שנתתי בבי"ס בנוכחות ההורים - המלצתי לאמץ זאת כפתרון בתקופות קשות.
ממש כמו בהתקף אסטמה (שאגב... גם קשור לעונות מעבר)...
בקיצור - לפעמים צריך פשוט לתת ל"גל" לעבור ולחכות בסבלנות - כשההמלצה היא להמשיל בטיפול שנמצא שעוזר.
בהצלחה.
 
נהגתם מצויין שהשארתם את הילד בבית

לפעמים אפילו יום אחד של מנוחה עוזר ומרגיע , היו תקופות כשילדי היה קטן שהשארתי אותו בבית בעיקר בגלל התופעות לוואי של הכדורים....
 

meytal 24

New member
נחמה יקרה

נחמה יקרה ליבי איתך! אנחנו כמעט חודשיים עם האומגה יש שיפור אך עדיין זה שם, הטיקים לא חולפים.... ובדיוק אמרתי לאחותי שאני מסתכלת על הבן שלי ואני רואה את הפרצוף היפה שלו לא קופץ לכמה שניות אני נזכרת בימים לפני שכל זה התפרץ. זה לא קל ואני ממש מתחברת למה שכתבת....
 

LiatH

New member
אוף....

אנחנו כבר קרוב לשנתיים עם האומגה ובשבועות האחרונים גם עם שינויים תזונתיים קלים, שגם הילד
מודע ושותף ומשתף פעולה בויתור על ממתקים (בתמורה לשוקולד מריי 60% ומעלה).
לפני כמה שבועות הוא בא אלי בהתרגשות ושאל אותי אם שמתי לב שהטיקים נעלמו.
וכן בהחלט שמתי לב ושמחתי שגם הוא שם לב וטוב לו בכך
והעדפתי שלא לחשוב שהם יחזרו...

ההודעה הזו שלך הזכירה לי שלא לפתח ציפיות גדולות מידיי.

אגב, כשרק התחלנו אומגה הטיקים העלמו לכמה שבועות ואז חזרו ואף הוחמרו משהו (הטיקים שלו יחסית קלים וקוליים).
הפעם, אולי בגלל השינוי התזונתי, העלמות שלהם נראתה לי יותר מבטיחה...

אני מניחה שנתמודד עם כל דבר בתורו.
 
עדיף כמו שאת אומרת להתמודד עם כל דבר בתורו

ולא לחשוב על מה יהיה אלה להנות מהתוצאה הרצויה היום זה גם מחזק את הילד....
 
למעלה