אולי תעזרו לי?
שלום. אני בחור עם בעיות בחיים. אולי תוכלו לעזור לי? אני בן 20 וחצי, ממש אוטוטו משתחרר מהצבא. הבעיה היא שאין לי חברים. ואני חושב שאני רוצה חברים. בתיכון היו כמה אנשים מאד טובים שהכרתי, אבל לא שמרתי איתם על קשר. עכשיו הם אבדו לי. הצבא לא הצלחתי להתחבר ממש עם אף אחד. שנים אני גולש באינטרנט בפורומים שונים וזה לא מצליח לי. זה מציק לי. למשל עכשיו אחרי השחרור אני מחפש מישהו לטייל איתו, ואין לי. בכלל, אני רוצה אנשים שיקחו אותי לצאת בערב לפאבים ולטיולים לכנרת ודברים, ואין לי. אני ממש ממש מפחד שכשאני אשתחרר מהצבא, אני אשאר ככה. הרי כשאין מסגרת זה הרבה יותר קשה. ואוניברסיטה לא בתכנונים שלי כל כך. בינתיים עובר הזמן, ואני רק נהיה יותר ויותר מנוון חברתית. לפעמים אני חושב שאני לעולם לא אהיה ממש נורמלי, עם כישורים חברתיים שלכולם יש. זה כל כך עצוב. אף פעם לא עשיתי משהו שהייתי יכול לקרוא לו "כיף". אף פעם לא צחקתי עם אנשים, והרגשתי ממש נוח איתם. זה סבל נוראי. אני מבין שהשנים הכי יפות מאחורי. אבל יש איזו דרך להציל את השנים הבאות?
שלום. אני בחור עם בעיות בחיים. אולי תוכלו לעזור לי? אני בן 20 וחצי, ממש אוטוטו משתחרר מהצבא. הבעיה היא שאין לי חברים. ואני חושב שאני רוצה חברים. בתיכון היו כמה אנשים מאד טובים שהכרתי, אבל לא שמרתי איתם על קשר. עכשיו הם אבדו לי. הצבא לא הצלחתי להתחבר ממש עם אף אחד. שנים אני גולש באינטרנט בפורומים שונים וזה לא מצליח לי. זה מציק לי. למשל עכשיו אחרי השחרור אני מחפש מישהו לטייל איתו, ואין לי. בכלל, אני רוצה אנשים שיקחו אותי לצאת בערב לפאבים ולטיולים לכנרת ודברים, ואין לי. אני ממש ממש מפחד שכשאני אשתחרר מהצבא, אני אשאר ככה. הרי כשאין מסגרת זה הרבה יותר קשה. ואוניברסיטה לא בתכנונים שלי כל כך. בינתיים עובר הזמן, ואני רק נהיה יותר ויותר מנוון חברתית. לפעמים אני חושב שאני לעולם לא אהיה ממש נורמלי, עם כישורים חברתיים שלכולם יש. זה כל כך עצוב. אף פעם לא עשיתי משהו שהייתי יכול לקרוא לו "כיף". אף פעם לא צחקתי עם אנשים, והרגשתי ממש נוח איתם. זה סבל נוראי. אני מבין שהשנים הכי יפות מאחורי. אבל יש איזו דרך להציל את השנים הבאות?
