אולי תוכלו לעזור..
- פותח הנושא zeena
- פורסם בתאריך
ל-Zeena, קודם תודה ל-Sarika
הבאת לנו ( ל-Zeena) מאמר ממצא על רומנסות של דר' שמואל רפאל. הנה קטע מתוך מאמר של דר' אבנר פרץ על קופלאס שהופיע ב-Aki Yerushalayim * קופלאס על פרעה הרשע * דר' אבנר פרץ ....... על גדולתו של משה ופרקים שונים בחייו יש בידינו קופלאס ופיוטים אחדים בלאדינו (בין היתר: התגלות אלהים מתוך הסנה וקבלת השליחות; יציאת מצרים וקריעת ים סוף; עלייתו לשמים וקבלת התורה). המיוחד בשיר שלפנינו הוא עיסוקו בלידת משה וההקבלה החזקה שיש בעניין עם הקופלאס על הולדת אברהם (שגרסה אחת שלהן הבאנו בגיליון הקודם של אקי ירושלים). ההקבלה הזו מוצאת ביטויה בדמות השלילית העומדת במרכז שני השירים: בשיר על אברהם זהו המלך נמרוד, החוזה בכוכבים את הולדת אברהם וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת אימו של אברהם ללדת אותו במערה ולהפקירו שם לחסדי אלהים. מכאן ואילך עוסק השיר בהצלתו הפלאית של אברהם. בשיר על משה המונח עתה לפנינו, הרשע הוא המלך פרעה. הוא חוזה בכוכבים את הולדת משה וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת אימו להסתירו. האחות מרים מניחה אותו בתיבה (שימו לב לחילופין בין "ארקה" ל"בארקה" בתוך השיר) ומוסרת אותו לחסדי אלהים. מכאן ואילך מתואר נס הצלתו של משה. שימו לב לכוח הריפוי הפלאי שבידי התינוק: בת פרעה שולחת את ידה אל התיבה ונרפאת ממכתה (עניין זה נזכר במקורות מדרשיים שונים בין היתר בילקוט שמעוני). כתוצאה מכך היא מחליטה להציל את התינוק ולגדלו. פלא נוסף הוא סירובו של התינוק לינוק משדי אשה זרה שאינה אימו יולדתו. בת פרעה נקראת כאן "הגר" כשם פילגשו של אברהם. גם זה פרט ראוי לציון הקושר את שתי העלילות. המקור לזיהוי הזה הוא בדברי רבי שמעון בר יוחאי בבראשית רבא. הוא קובע שם שהגר פילגש אברהם הייתה בתו של פרעה. אולם בשום מקום במקורות לא מצאנו שבת פרעה שבזמן משה נקראה גם היא הגר. איזה משתי העלילות הושפעה מן השנייה? הרושם הוא שעלילת לידת משה בקופלאס שלפנינו הושפעה במפורש מעלילת לידת אברהם ונבנתה במתכונתה. פרעה מוקף היה, לפי המסופר בתורה בחרטומים (מכשפים), אך עליו עצמו לא מצאנו במקורותינו שהיה חוזה בכוכבים. גם אין במקורות המדרשיים רמז על כך שפרעה הוזהר בדרך כלשהי מפני לידתו הצפויה של משה. המשונה מכל הוא שהקופלאס שלנו קושרות את גזירת פרעה על הזכרים בחשש מפני לידת משה. והרי לפי המסופר בתורה הגזירה הזו יצאה בשל פחדו של פרעה מפני התרבות בני ישראל. כל הפרטים האלה נשאבים מתוך עלילת אברהם ונמרוד, המיוסדת על המקורות המדרשיים ואשר מצאה ביטויה בקופלאס על לידת אברהם. על היותן של הקופלאס שלפנינו שיר מזומר מעיד הפזמון החוזר המופיע אחרי כל מחרוזת (בדומה לפזמון "אברהם אבינו פאדרי קירידו" וכו' בקופלאס על הולדת אברהם). סך הכל לפנינו עדות נוספת לעושרה של ספרות הקופלאס והמגוון הרחב של תיאורים מחיי גיבורי האומה המופיעים בהן. Kantiga por Par'o 'harasha ,Par'o komo era estreyero, salio la noche al sereno en la su estreyeria endivino ke avia de naser Moshe rehmidor de Israel. Salga la luna, salga el sol, salga el mal de_los djudios. Salga la luna, salga Moshe, salga el mal de Israel. Pregon salio por todas las sivdades: Todo ijo ke nasiese al naser afogase i toda ija ke nasiese al naser abediguase. Salga la luna ... Las kumadres komo eran djudias, eyas del Dio temian, resivian ijos i ijas - entremedio nasio Moshe, rehmidor de Israel. Salga ... Su ermana la nevia una barka le aria, por adientro i por ahuera la enpezaria, para matar a Moshe rehmidor de Israel. Salga ... La ija de Par'o Hagar al rio se fue a_lavar, metio la mano en la arka - se sano de su maka. [Salga ...] -Pues ke de_mi maka eskapi, del rio yo te kiti' te metere el nombr Moshe rehmidor de Israel. ]Salga ...] La ija de Par'o Hagar un pregon mando echar: Toda mujer ke alechase, ke venga a_dar teta a Moshe, (ke venga teta a Moshe) rehmidor de Israel. [Salga ...] Moshe komo era djidio, non kijo tetar de goy sinon de_la su madre ke la su madre lo pario. [Salga ...] Moshe komo era navi, non kijo tetar de mitsri sinon de_la su madre ke la su madre lo pario. Salga la luna, salga el sol, salga el mal de_los djudios. Salga la luna, salga Moshe, salga el mal de Israel. * נדפס באקי ירושלים 65
הבאת לנו ( ל-Zeena) מאמר ממצא על רומנסות של דר' שמואל רפאל. הנה קטע מתוך מאמר של דר' אבנר פרץ על קופלאס שהופיע ב-Aki Yerushalayim * קופלאס על פרעה הרשע * דר' אבנר פרץ ....... על גדולתו של משה ופרקים שונים בחייו יש בידינו קופלאס ופיוטים אחדים בלאדינו (בין היתר: התגלות אלהים מתוך הסנה וקבלת השליחות; יציאת מצרים וקריעת ים סוף; עלייתו לשמים וקבלת התורה). המיוחד בשיר שלפנינו הוא עיסוקו בלידת משה וההקבלה החזקה שיש בעניין עם הקופלאס על הולדת אברהם (שגרסה אחת שלהן הבאנו בגיליון הקודם של אקי ירושלים). ההקבלה הזו מוצאת ביטויה בדמות השלילית העומדת במרכז שני השירים: בשיר על אברהם זהו המלך נמרוד, החוזה בכוכבים את הולדת אברהם וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת אימו של אברהם ללדת אותו במערה ולהפקירו שם לחסדי אלהים. מכאן ואילך עוסק השיר בהצלתו הפלאית של אברהם. בשיר על משה המונח עתה לפנינו, הרשע הוא המלך פרעה. הוא חוזה בכוכבים את הולדת משה וגוזר על המתת הבנים הזכרים, כתוצאה מכך נאלצת אימו להסתירו. האחות מרים מניחה אותו בתיבה (שימו לב לחילופין בין "ארקה" ל"בארקה" בתוך השיר) ומוסרת אותו לחסדי אלהים. מכאן ואילך מתואר נס הצלתו של משה. שימו לב לכוח הריפוי הפלאי שבידי התינוק: בת פרעה שולחת את ידה אל התיבה ונרפאת ממכתה (עניין זה נזכר במקורות מדרשיים שונים בין היתר בילקוט שמעוני). כתוצאה מכך היא מחליטה להציל את התינוק ולגדלו. פלא נוסף הוא סירובו של התינוק לינוק משדי אשה זרה שאינה אימו יולדתו. בת פרעה נקראת כאן "הגר" כשם פילגשו של אברהם. גם זה פרט ראוי לציון הקושר את שתי העלילות. המקור לזיהוי הזה הוא בדברי רבי שמעון בר יוחאי בבראשית רבא. הוא קובע שם שהגר פילגש אברהם הייתה בתו של פרעה. אולם בשום מקום במקורות לא מצאנו שבת פרעה שבזמן משה נקראה גם היא הגר. איזה משתי העלילות הושפעה מן השנייה? הרושם הוא שעלילת לידת משה בקופלאס שלפנינו הושפעה במפורש מעלילת לידת אברהם ונבנתה במתכונתה. פרעה מוקף היה, לפי המסופר בתורה בחרטומים (מכשפים), אך עליו עצמו לא מצאנו במקורותינו שהיה חוזה בכוכבים. גם אין במקורות המדרשיים רמז על כך שפרעה הוזהר בדרך כלשהי מפני לידתו הצפויה של משה. המשונה מכל הוא שהקופלאס שלנו קושרות את גזירת פרעה על הזכרים בחשש מפני לידת משה. והרי לפי המסופר בתורה הגזירה הזו יצאה בשל פחדו של פרעה מפני התרבות בני ישראל. כל הפרטים האלה נשאבים מתוך עלילת אברהם ונמרוד, המיוסדת על המקורות המדרשיים ואשר מצאה ביטויה בקופלאס על לידת אברהם. על היותן של הקופלאס שלפנינו שיר מזומר מעיד הפזמון החוזר המופיע אחרי כל מחרוזת (בדומה לפזמון "אברהם אבינו פאדרי קירידו" וכו' בקופלאס על הולדת אברהם). סך הכל לפנינו עדות נוספת לעושרה של ספרות הקופלאס והמגוון הרחב של תיאורים מחיי גיבורי האומה המופיעים בהן. Kantiga por Par'o 'harasha ,Par'o komo era estreyero, salio la noche al sereno en la su estreyeria endivino ke avia de naser Moshe rehmidor de Israel. Salga la luna, salga el sol, salga el mal de_los djudios. Salga la luna, salga Moshe, salga el mal de Israel. Pregon salio por todas las sivdades: Todo ijo ke nasiese al naser afogase i toda ija ke nasiese al naser abediguase. Salga la luna ... Las kumadres komo eran djudias, eyas del Dio temian, resivian ijos i ijas - entremedio nasio Moshe, rehmidor de Israel. Salga ... Su ermana la nevia una barka le aria, por adientro i por ahuera la enpezaria, para matar a Moshe rehmidor de Israel. Salga ... La ija de Par'o Hagar al rio se fue a_lavar, metio la mano en la arka - se sano de su maka. [Salga ...] -Pues ke de_mi maka eskapi, del rio yo te kiti' te metere el nombr Moshe rehmidor de Israel. ]Salga ...] La ija de Par'o Hagar un pregon mando echar: Toda mujer ke alechase, ke venga a_dar teta a Moshe, (ke venga teta a Moshe) rehmidor de Israel. [Salga ...] Moshe komo era djidio, non kijo tetar de goy sinon de_la su madre ke la su madre lo pario. [Salga ...] Moshe komo era navi, non kijo tetar de mitsri sinon de_la su madre ke la su madre lo pario. Salga la luna, salga el sol, salga el mal de_los djudios. Salga la luna, salga Moshe, salga el mal de Israel. * נדפס באקי ירושלים 65
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.