יש הרבה כלים
שמתוכם בוחרים את אלה שהיא הכי מתחברת אליהם, לדעתי. להערכתי, אחד הכלים החשובים ביותר עבורה הוא תכנון ותיעדוף, זוה עוד הרבה לפני סידור לו"ז בצורה שהיא תספיק אותו. ראוי לבדוק מה חשוב לה באמת, איזה סדרי עדיפויות היא נותנת ואולי אפילו לשקף לה את הצד השני, איך זה מתקבל. כשמפרקים כל משימה ומסתכלים עליה בנפרד, לעיתים מתגלה שבכלל לא צריך לעשות אותה, שאפשר להעביר אותה למישהו אחר תמורת תשלום או שאין ברירה וצריך לשבץ אותה בלו"ז. ואז מין הראוי לעשות אבחנה בין "אבנים" (דברים חשובים שיש לקבוע בלו"ז ולא לזוז מהם), "חצץ" (דברים שיכולים לזוז אבל חייבים להיות משובצים) ו"חול" (שוטף). כאן עומדים לרשותנו מודלים שעוזרים להבחין בין חשוב לדחוף, טכניקות לניהול זמן וכדומה. כשיש את כל הכלים ביד, מחלטים מה לעשות עם כל משימה, ואז גם אפשר לקבוע אבני דרך בכיוון השלמת המשימה. אם ניקח כדוגמא העברת פרזנטציה בעוד שבועיים, אציב כיעד הגשת ראשי פרקים בעוד יומיים, הגשת דראפט ראשון למצגת בעוד ארבעה ימים, הכנת הפרזנטציה על פי שלד קבוע מראש לעוד שבוע, חזרה ראשונה לעוד שבוע יומיים, תיקון אחרי יום, חזרה גנראלית- עוד יום קדימה ואז מוכנים לפרזנטציה בזמן ואחרי אימון. ושוב- דבר ראשון- מה חשוב לה באמת, מהם סדרי העדיפות שלה - ומכאן להתקדם.