אולי קשורה. . אולי לא.

אולי קשורה. . אולי לא.

אני מקווה שזוכרים אותי. אז אני אתחיל ככה אמא שלי נפטרה לפני 5 חודשים כמו שאמרתי ומאז לא יצא לי לכתוב כאן שוב. אבל מאז אני נמצאת במצב רגשי ונפשי מתחת לכל ביקורת. בתקופה שאמא הייתה חולה ידיד מאוד מאוד קרוב היה איתי לאורך כל הדרך. אני איתו כבר שנתיים לפי התיאורים שלו הוא חשב להיות איתי בעתיד כזוג בעיקרון לפני 3 ימים הוא התקשר ואמר שיכול להיות שבזמן הקרוב הוא מתארס שמעתי את זה ונכנסתי לדיכאון משום שעברתי איתו המון מלבד זה שאמא נפטרה. כל הלילות אני בוכה יש לי היתפרצויות בבית ספר אני פשוט גמורה נפשית ורגשית אני לא יודעת מה לעשות עצמי.
 

Darkmatter

New member
היי בובה! ../images/Emo140.gif

אני שמחה שחזרת. בטח שאני זוכרת אותך!!! :) עצוב לי לשמוע שעצוב וקשה לך כ"כ. אני מצליחה מאוד להבין את הכאב שלך מבשורת ידידך. הוא היה קרוב אליך מאוד, סמכת עליו, הרגשת בטחון איתו- וגם הוא ליווה אותך בתקופה הקשה במחלתה של אמך, ועכשיו כשאמך כבר לא פה, גם הוא "נוטש" אותך... וזה כואב... נשמע לי שהוא מאוד איכזב אותך, מה? ועכשיו את צריכה להתמודד גם עם זה...
את הולכת לפסיכולוגית?.. נראה לי שהיא תוכל קצת לעזור לך לפרוק את הכאב... בכל מקרה, אני מאמינה שעם הזמן דברים יסתדרו לאט לאט ואת תראי שיהיה יותר טוב.. בינתיים אני שולחת לך המון המון המון
!!! ואנחנו פה איתך...
 
אני במצוקה עד סוף ימי!

אני לא סומכת על צוות פסיכולגי אני בדילמה איומה אני פשוט גמורה.
 
אז נסי..

אולי חברים, חברות, בני משפחה או מישהו שאת סומכת עליו ושעושה לך הרגשה של ביטחון. האם יש מישהו כזה בחייך? ובינתיים
 

Darkmatter

New member
היי...

אני מבינה מקרוב את החוסר תקווה שיהיה טוב יותר ושדברים לא יכולים להשתנות, אבל דברים באמת באמת משתנים לאט לאט עם הזמן... ובינתיים, תנסי איכשהו לעבור כל יום ביומו. לנסות להנות מהדברים הקטנים, מדברים שאת אוהבת לעשות, מאנשים שחשובים לך... ואולי בכל זאת תתני צאנס גם לפסיכולוגית לעזור לך?.. איתך.
 
אין לי כוחות

לכלום כל יום שועבר אני מחזיקה את עצמי לא להתקשר אליו ומצליחה עכשיו אני בדילמה כי הוא התקשר ואמר שאבא שלו חולה ואמרתי שאם אני אתקשר לשאול אז זה יראה לו שאני נשברת כי לא התקשרתי מיום שישי.
 
למעלה