לואיזה מיי אלקוט, 1832-1888
לואיזה מיי אלקוט נולדה בפנסילבניה, ב 29 לנובמבר 1832. היא היתה בתם השניה של עיימוס ואביגיל ("אבבה") אלקוט. לאחר זמן קצר עקרה המשפחה לבוסטון, מסצ'וסטס, שם עסק אביה בהוראה. הוא היה מורה יוצא דופן באותה התקופה – ושיטותיו התבססו על הנאה והשתתפות של תלמידיו. ב 1840 עברה המשפחה לקונקורד, שם נעזרו בראלפ וולדו אמרסון (סופר וחברו של האב) בבניית ביתם. ב 1843 השתתפה המשפחה בפרוייקט מגורים משותף שם קיווה האב לחשוף את בנותיו לטבע ולהעמיק את אמונתו בטרנסנדנטליזם. הפרוייקט נכשל, והמשפחה חזרה לקונקורד. ב 1849 חזרה המשפחה לבוסטון, בשל בעיות פרנסה של האב. לואיזה הרגישה אחראית לגורל משפחתה והחלה לעבוד. היא ואחותה, אנה, לימדו ילדים וכבסו. לואיזה גם הקריאה לזוג זקנים. ב 1852 פורסם שירה הראשונה של לואיזה sunlight" " תחת שם-העט פלורה פיירפילד. שלוש שנים לאחר מכן פורסם ספרה הראשון – "Flower Fables" . המשפחה עקרה לניו המפשייר, ולואיזה נשארה בבוסטון, לעבוד על הקרייר הספרותית שלה. ב 1856 חלתה הבת השלישית, ליזי (קיצור של אליזבת'...) בשנית. המחלה עזבה, אך חזרה, והיא נפטרה ב 14 במרץ באותה שנה. עם זאת הגיעה גם שמחה – האחות הגדולה, אנה, הודיעה על נישואיה. האירועים אילצו את לואיזה לחזור לאורצ'רד האוס, למשפחתה, ב 1857 ע"מ לתמוך באמה. ב 1862 עזבה לואיזה ונסעה לניו יורק, לשרת כאחות במלחמת האזרחים. כמו אחיות רבות, היא נדבקה בטיפוס. ב 1863 פורסם ספרה השני – "Hospital Sketches" ולאחריו, ב 1864 "Moods". המו"ל שלה ביקש ממנה "סיפור לבנות", ואלקוט ישבה לכתוב את "נשים קטנות". הוא פורסם ב 30 בספטמבר 1868, והיה הצלחה מיידית. ב 1870 נסעה לואיזה עם אחותה הצעירה, מיי, לאירופה, לנוח. בשנים שלאחר מכן פרסמה אלקוט ספר אחר ספר. האחות נישאה לאירופאי עשיר וילדה בת. היא נפטרה מסיבוכים מאוחר יותר באותה השנה. משאלתה האחרונה היתה שלואיזה תגדל את בתה, שנקראה על שמה. אלקוט נפטרה בבוסטון, בגיל 56, כתוצאה מסיבוכי הטיפוס שחלתה בו בצעירותה, והשאירה אחריה את ספריה.