אולי מישהו יודע

[אייל 401]

מיקי אין תשובה אמיתית

איבדתי אח לפניחצי שנה מהחוטף מספר 1 (מלונומה )אין דרך של ממש הכאב תמיד נישאר ,לא התבישתי והלכתי להתיעץ עם אנשי מיקצוע את הכאב רק הזמן מקההה את החלל שנוצר שום דבר לא ממלא .....איתך חבר .

 

[yaelli73]

צועדים ליד - לא מנסים לברוח

ראשית , באמת מכל הלב משתתפת בצערך... ותאמין לי, אני יודעת צער מהו. כל אחד בדרכו מתמודד בצורה שונה - ואתה עם הזמן גם תדע מהי הדרך הטובה ביותר עבורך.. אצלי לדוגמא, ככל שניסיתי להתמודד ככל שהלכתי כנגד היה קשה יותר, זה לא אומר שקל עכשיו - לעולם לא קל!!!! הרעיון הוא לדעת לצעוד ליד הכאב לזכור אותו, ללמוד ללכת לצידו מבלי שיפגע במהלך חייך. כל מה שנותר לאחל לך המשך מוצלח ורק שתזכור לחיות מתוך שמחה

 

[ספיישיל]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

צועדים ב"טיפ טופ". אין דרך טובה יותר או טובה פחות. כל אחד והדרך שלו. כאב נורא כזה,זה כמו רעידת אדמה שהאדם בהלם אחריה,מוודא שאכן זה היה מה שהבין שהיה.מוודא שהקרקע יציבה עדיין אחריו.ואפשר לחיות על הקרקע הזאת ולאט לאט לומד לבטוח בקיים.להאמין בשטיח שהוא עומד עליו. אנחנו יקום של "שורדים". מי ששורד ממשיך. תראה כמה אנשים אוהבים אותך מיקי ומנסים לעודד אותך... צעד אחר צעד.כמו בצעדי טיפ טופ. שלב אחר שלב.אתה עכשיו בהלם. אתה תתגבר... עם מי שישאר נמשיך הלאה. תו יד לכל האוהבים והמחבקים אותך

 

[הוא כותב מהלב]

אפשר תחילה לבכות ../images/Emo7.gif

מותר לבכות לא כולם מסוגלים לבכות החוצה כמעט כולם בוכים פנימה ולמרות שמכיר אותך לא מעט, לא יודע מיקי אם אתה מסוגל החוצה אבל אולי, כשאף אחד לא מסתכל יורדות הדמעות. לפני שנים, נהרג בחור בשם "ניר שפינר" בתאונת דרכים. אחד מקרוביו שחוו את האבדן, אביב שמו, כתב לו: אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה . . . כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע הולך לבכות לך

 

[s h i r a n היחידה]

ואווווווווווו נקודה רגישה

לצערי כמוך יש לי נסיון עם אובדן חברים קרובים האמת זה מאוד כואב ומתסכל...במיוחד לאור העובדה שהיו צעירים והכל קרה בפתאומיות,אבל מתמודדים מסתכלים לכאב בעיניים זוכרים אותם בלב ובנשמה וממשיכים הלאה אין אפשרות אחרת כל אחד מתמודד קצת אחרת אחד מפנים השני מדבר והשלישי שותק...אבל בסופו של דבר ממשיכים הלאה מי יתן ולא תדע עוד צער. "לא חיים לנצח כי הנצח לא קיים תדעי העץ נובל השיר קמל נישאר רק זיכרון אופטימיות יש רק במזרח במערב אין כל חדש אז מי ישקה אותנו בזמן הצימאון?"

שירן.

 

[G a v ® i e L]

../images/Emo16.gif עצוב, מצער לשמוע, היה חזק.

 

[רחלי228]

מיקי, גם לגברים מותר לבכות ../images/Emo7.gif

זו דרך לשחרר החוצה את הכאב. ובמקרה שלך, עשייה היא דרך נהדרת להתגבר....תהיה כמה שיותר עבור המשפחה של החבר שלך. ככה זה ייקל עליך...

 

[זריז אבל זהיר]

../images/Emo16.gifמשתתף בצערך../images/Emo16.gif

 

[Noam גורדון]

כל אחד

מתמודד אחרת. מה שבטוח, שצריכים להצתמודד ומי שלא מתמודד - מתמוטט.

 

[kyael]

../images/Emo16.gif שלא תדע עוד צער../images/Emo16.gif

 

[בן הקשת]

../images/Emo24.gifמיקי אהוב

קודם כל - אני משתתף בצערך. שלא תדע עוד צער, באמת התמודדויות קשות יש לך לאחרונה. איך מתמודדים, הרי ברור שאין תשובה אחת, ואיש איש בדרכו. אבל ההתמודדות מתחילה בקבלה. עד כמה שזה קשה, הקבלה היא המפתח. ולא לשאול "למה"... כי המוות, ולא משנה באיזה גיל, ולא חשוב מאיזה גורם, הוא חלק מאיתנו, חלק מהחיים. וכמו שאנחנו לא שואלים "למה", על תינוק שנולד, על חיים שהתחילו, אין טעם לשאול "למה" על חיים שהסתיימו. כואבים, ומשתפים, וזוכרים, וממשיכים הלאה לחיות, וחיים שעה שעה, רגע רגע, כאילו שעוד מעט הם יסתיימו, כי אלה הם החיים, - לחיות אותם בשמחה ובחיוך, כל עוד יש לנו אותם.

 

[קרן אור של בוקר]

מיקי, אם הייתי

יודעת... מתמודדת עם זה כבר 10 שנים. ועדיין אחרי 10 שנים לא יודעת. לך תסביר - ילד בן 21. ככה. נעלם מהעולם. ולא עובר יום שאני לא מתגעגעת אליו. ולא עובר יום שהוא לא חסר. ונכון, אנחנו המשכנו הלאה. בנינו חיים. ילדים, משפחה, גירושים, חברים. אבל הוא, נשאר בן 21.

 

[maof]

יהי זכרו לעד../images/Emo16.gif

בלב האנשים שמכבדים אותו. מעוף