תודה רבה לך על מילותיך החמות,
להצעתך למצוא רב שידריך אותי, זה בדיוק מה שאני רוצה אבל איך מוצאים רב ? ומה קורה אם אין לי "כימיה" איתו ?
לגבי המכונים, זה גם מבלבל, כי בכל מקום גישות אחרות (לפחות ככה זה ניראה לי כחילונית, אולי אני טועה), הלכתי להרצאה של הרב פנגר, הלוואי שהוא היה יכול להדריך אותי ולעזור לי אישית, הוא אדם מדהים, כזה מכיל ומבין, מאוד עוזר לי שיש מישהו כמוהו שבא מהעולם שלי ויכול להבין אותי יותר מאשר רב שמאז ומתמיד היה חרדי, אגיד לך עוד משהו, כל אחד גם זורק לי משהו אחר, מישהי אמרה לי שאסור למשל לאכול ארוחת בוקר אם הולכים לבית כנסת בבוקר, לא שאני הולכת לבית כנסת בבוקר אבל זה נשמע לי קשה מאוד, איך אפשר לצאת מהבית בלי לשתות קפה וארוחת בוקר (מאז שאני ילדה זו הארוחה הכי חשובה אצלי ביום שנותנת לי כוח להמשך היום), אח"כ קרה שכשהייתי בבית כנסת בערב חג ראש השנה ושאלתי איזו אישה שם שהתחברתי איתה (גם לא דתייה) אם היא רוצה שנלך ברגל לטיילת לשבת ולהסתכל על הים, אז איזו בחורה דתייה מאוד נחמדה אמרה לי, אסור לך ללכת לים בחג, כל אחד אומר לי - זה אסור וזה אסור וזה אסור, למשל לא לשמוע מוסיקה לועזית או שאסור לנשים לרקוד, לא יודעת, מצד אחד אני רוצה לחזור בתשובה אבל נורא מפחדת שלא אצליח כי אני לא מסוגלת לחשוב כרגע שאוותר על לשמוע מוסיקה לועזית בבית, מוסיקה שאני שומעת כל חיי ושעושה לי כל כך טוב, או לוותר על טלוויזיה, או לא לאכול ארוחת בוקר, וכל האיסורים האלה, זה מפחיד אותי, אז החלטתי שלא חייב שחור ולבן, יש גם אפור, כלומר, מה שחשוב לי יותר מכל ובוער לי זה השבת, אז שבת אשמור ובאמצע השבוע אתנהל כרגיל, מוסיקה, טלוויזיה וכו".
אני מקווה שדבריי לא מכעיסים אבל אנא נסה להבין שאני חיה כך כל חיי, מוסיקה זה דבר כל כך בסיסי אצלי בחיים מאז ומתמיד, קשה לי מנשוא לוותר על זה, קשה להפוך את כל החיים שאתה רגיל אליהם מאז שנולדת, לא יודעת, אני מאוד חצויה, קשה לי, אני גם עם רגשי אשם כלפי אלוקים, מרגישה שאני מאכזבת אותו אבל קשה לי מה אני אעשה.