אולי לכם יש רעיון..

[spirl2]

אולי לכם יש רעיון..

בשבוע הבא חל יום ההולדת של אהובי היקר ולמחרת יום הנישואין שלנו. הוא היה אמור להיות בן 33...זה הכל.. זה כבר הגיע..ועברו רק חודשיים וחצי ממותו ואני מרגישה אבודה. לא יודעת מה עושים. אני נותרתי בלי ילדים בינתיים.. מה עושים? מהנ אני יכולה לעשות כדי להפוך את הימים האלה למשהו מיוחד? אני לא מסגולת להתעלם ואני לא מצליחה לחשוב על שום דבר שהוא לא ללכת לקבר ולבכות ולבכות ולבכות ולבכות..ואני לא רוצה. אני רוצה משהו מיוחד. משהו שמכיל בתוכו גם תקווה למרות שהתקווה נלקחה יחד איתו. המסורת שלנו היתה נסיעה לאילת כל שנה בסביבות התאריכים האלו או מעט מאוחר יותר כי גם ייום ההולדת שלי חל שבועיים אחרי. אבל את זה אני לא מסוגלת לעשות. אולי אם היו ילדים.... יש לכם רעיון? בבקשה? ואולי תחלקו מה אתם/ן עושים/ות.... תודה מראש

 

[yamkachol]

../images/Emo201.gif משתתף בצערך.

מצטער, אין לי רעיון. אני עולה לקברה עם הילדים, בתאריך יום הולדתה, שהוא כשבועיים לפני יום התאבדותה. כל הכבוד לך על ההתמודדות.

 

[שיבולת7]

אני יודעת מה אנחנו מתכוונים לעשות..לפי בקשתו

מבינה אותך מאוד,גם אני רק 3 חודשים לאחר האובדן. בעלי ז"ל ביקש שביום הולדתו נעשה משהו שמשמח אנשים אחרים,וגורם להם להעריך את זה שהם חיים. ביום הולדתו האחרון,חודש לפני שנפטר,תכננו ללכת לבית החולים,ולחלק בלונים למטופלים. לצערי,מצבו החל להדרדר כבר אז,ולא הספקנו. אני מתכוונת לעשות זאת עם הילדים,ביום הולדתו,שתהיה ממש ביום ב11חודשים למותו. נעלה לקברו,ונלך. (אנחנו סכמנו מראש, שלאחר כל אזכרה,אעשה משהו כיפי עם הילדים. רצה שיזכרו אותו כאבא שמח ומאושר,ולא את החולי שהיה מנת חלקו בשנת חייו האחרונה.). מציעה לך לעשות משהו שעושה לך טוב. את צריכה לדעת הכי טוב מהו הדבר הזה.

 

[elipol]

שיבולת7. כל הכבוד! מה שאתם עושים זה נפלא.

 

[שיבולת7]

תודה ! ../images/Emo140.gif../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif

 

[צליל מקורי]

../images/Emo24.gif

 

[מיכל של סיון הנסיכה]

בשנים הראשונות, לפי בקשת הבן שלי, היינו עולים

לקבר, מביאים בלון הליום, שהוא היה בוחר לאבא שלו, כל שנה והינו קושרים לאבן.... אח"כ כשהייניו מתרחקים מהמקום שנמצא בין שדות ואפשר לראות למרחק, היינו רואים את הניצנוץ של הבלון מלווה אותנו בדרך חזרה הביתה עד שהתרחקנו מספיק...

 

[נסיכת הכוכב]

אולי לכתוב לו מכתב

להדליק נר נשמה , לשים את המכתב מתחת לנר להמשיך את היום כמו שהוא וביום ההולדת שלך לצאת עם חברה טובה לחוף הים לקרוע את המכתב ולפזר אותו ברוח בחוף הים שגלי הרוח וגלי הים יקחו את המילים שלך לשמים לשתות כוס קפה וחתיכת עוגה מתוקה שתמתיק את החיים ולחשוב על מימוש האמהות שלך ועל הילדים שאת תלדי בעתיד

 

[elipol]

משתתף וצערך. יכולה להתקשר אלי ? אשמח לשוחח...

 

[צליל מקורי]

מזדהה עם כאבך ומבינה לליבך רוצה לספר לך

אני גם התאלמנתי לפני כחודשיים והייתי ממש מרוסקת ללא עבודה עם 2 ילדות קטנות. לא ידעתי איך אני מתרוממת מבחינה כלכלית כי את הכאב אי אפשר להעלים הוא תמיד יישאר ולא יעזור שום דבר. כיום אני בונה לעצמי עסק קטן וזה ממלא אותי מחדש ונותן לי המון כוחות ואני יודעת שהוא מלווה אותי כמו שהוא הבטיח לי שתמיד הוא יהיה בשבילי. לכן גם לך אני מייעצת לך למצוא תעסוקה שאת אוהבת, לבחור בחיים ולצאת עם חברות וגם לבכות כי כשאני בוכה אני פורקת.

 

[ALIZ58]

הצעה

ערב טוב צר לי לשמוע שבחור כל כך צעיר ,,ואת כל כך צעירה ,,וודאי לדעתי תעשי מה שאת מרגישה ,,ומה שאת יכולה .. אולי תפגשי עם חברה טובה,,או אחות אהובה,,תלכי לסרט מעניין מצחיק או להצגה שאת רוצה,,כי הרי הכאב שלך הוא בלבך,, ואף אדם לא יקח ממך.. כל ההצעות אין ,,עם זה מתאים לך,,ובכוחות שלך,לבצע.. אני למשל כאשר בעלי נפטר,, לאחר שלושה חודשים,,הציעה לי חברה טובה עם בעלה ללכת ביחד להצגה מצחיקה התלבטתי ,,והתיעצתי עם ביתי שהיתה בת 16 שנה , והיא אמרה אמא תלכי ,,תשני אוירה,, ,כי אימי כאשר שמעה אמרה ,,לא אסור יראו אותך אנשים,, חברה אחרת,, הלכה איתי לסרט,,אבל הסרט היה נושא קצת קשה לי,,אז זה גרם לי לבכות כל הסרט... אבל לאט לאט יצאתי ,,הכל לפי שהרגשתי,, ורציתי,,, לא יודעת למה הרגשתי ,,שאני רוצה להיאחז בחיים,,ולא להסתגר כמו פעם ,,ולברוח מכולם... ובנוסף אני מציעה לך,, ללכת לשיחות עם עו"ס,, בלשכת הרווחה בעיריה,זה יחזק אותך ויעזור להתמודד.. לי זה עזר מאד להתחזק,,נתנה לי עצות לגידול ילדי ולהתמודד,עם כל מיני התרחשיות שקרו... מקווה שעזרתי לך ,,במעט,,

 

[הים רגוע]

קצת באיחור אבל משתפת

את יום הולדתו אנו פותחים בביקור בבית העלמין ,אני והבנים... ומשם ממשכים למסיבת יום ההולדת של נכדי ,כן ,נכדי נולד 3 חודשים לאחר מותו (את הסבתאות השאיר לי לחוות לבד)ו3 ימים לאחר תאריך הולדתו . יום הנישואין הוא יום מיוחד עבורי ,היתי לי זכות לחיות עם אהובי ...ומודה על כל יום שזכתי להיות לצידו וביום הנישאין ממשיכה מסורת לעשות אותו יום מיוחד ומפתיע .כך היה בחייו וכך גם היום .מבלה עם אנשים אהובים שיודעים שביום זה מכינים לי הפתעה ..פעם אחרונה הפתיעו אותי בהליכה משותפת לספא .(כן, לא מתבישת ומבקשת מחברות/ים להכין לי הפעה לכבוד יום הנשואין, גם מכאלה שלא היכרו אותו) מקווה שתמצאי בתוכך את הכוחות לקום ולעשות דברים שטובים עבורך ... ואם את זקוקה לשיחה פרטית וכל עזרה פני אלי במסרים . טלי