לא יודעת אם יתאים לכם
פשוט אצלנו הוא בתת רגישות לתנועה ולכן הרבה יותר תקשורתי בזמן התנועה. לכן אני לימדתי אותו בזמן שהתנדנד. אני פשוט עמדתי מולו, נידנדתי אותו וכל נידנוד הייתי אומרת "איפה האוזניים של איתי? - הנה האוזניים של איתי" וכמובן שכאשר הוא היה יותר קרוב אליי הייתי תופסת את האוזניים שלו לשבריר שניה. אותו המשחק הזה שעשע מאוד ופשוט היה שומר על קשר עין רציף כמעט כל הזמן (מה שכמעט ולא קורה בתנאים רגילים). ככה הייתי חוזרת על כל איברי הגוף, לא רק פנים: עיניים, פה, שיער, ראש, אוזניים, סנטר, רגליים, ידיים, בטן, כתפיים וכו'. וגם אצלנו הוא מאוד אוהב שירים, אז הייתי שרה איתו הרבה "אף, סנטר ולחיים..." וכל מיני שירים דומים וכמובן שנוגעת כל הזמן באיברים המתאימים - זה גם מאוד עזר ללימוד.