האמת, גם ההונגרית שלי נשארה אי שם בשנות הילדות
אומנם למדתי בהונגריה שנתיים וחצי, ואני גם קוראת וכותבת הונגרית (הודות להורי, שהכריחו את אחותי ואותי לכתוב כל יום עמוד, ובשבת לקרוא מה"צאנה ראנה" - התנ"ך שמתורגם לכל מיני שפות).
אבל, מכיוון שזה היה מזמן, לא התחדשו לי מילים, וגם אלה שיש לי, הן מילים של צעירים של ימי אנטיוכוס...
ומכיוון שהיום גם לי אין עם מי לדבר, השפה שנשארה לי היא ענתיקה, ושל היום היא חצי סינית...
כשלפעמים אני צופה ב DUNA, חלק נשמע לי סינית...
אין מה לעשות שפה שלא משתמשים ב, הולכת ונעלמת מהזיכרון. ואם לא מחדשים אותה לתקופה החדשה, היא נשארת אי שם בישנה.
מה שכן, כשאני פוגשת הונגרים (שומעת ברחוב וברוב חוצפתי פונה לדוברים) אנחנו בהחלט מבינים היטב האחד/ת את השני/ה.
כמו בשבוע שעבר, כשפגשתי במלון בו התאכסנו דיבור בהונגרית, פניתי למטפלת ההונגריה שטיפלה בגברת ישראלית ממוצא הונגרי.
היה נחמד לשלושתנו, רק חבל שהמפגשים היו קצרים. (התעניינו בדברים שונים)