אולי ט'

[only12]

אולי ט'

מרגישה כל כך לבד, בלעדיו
מתגעגעת לכוחות שההרעבה נתנה לי
לחשוב על זה שאני רעבה במקום לחשוב על זה שהוא לא אוהב אותי מספיק

 

[שלמה כמידת האפשר]

את ממשיכה לשלם את המחיר שלא מגיע לך

את כותבת שאת לבד בלעדיו וכדי להבין ולהכיל את הבדידות העצומה
והכואבת הזו את מרעיבה את עצמך אבל ההרעבה לא עובדת עוד (תראי מה שכתבת "מתגעגעת לכוחות שההרעבה נתנה לי")
אז היום את משמרת דפוסים לא יעילים עבור עצמך, כאלו שפוגעים בך כדי להכיל ולהסכים על הבדידות הזו שלא מגיעה לך
לא יודעת מה קרה, מה הוביל לבדידות הזו והניתוק (ככול הנראה של מישהו אהוב)
אבל את לא צריכה להסכים לבנות עוד חומות בידוד רק כדי לנסות לא לחוש עוד
זה לא עובד, את יודעת את זה אני יודעת את זה
מה כן יכול להקל על המכאוב? מה כן יאפשר לך ללכת הלאה ולא להישאב בתוך הלופ הזה שאת מנסה כול כך לשמר?
לאף אחד לא מגיע להרגיש בודד ועדו יותר לאף אחד לא מגיע ליצור עבור עצמו חומות של בידוד ובדידות על ידי מזון

 

[תמרה45]

וחיבוק יקירה!!! מצטערת לשמוע שככה כואב ובודד..

 

[only12]

תודה לשתיכן

מה שמחרפן זה שאני התקופה באמת טובה עם האוכל, אני שומרת ודואגת לאכול מספיק. אחרי חודש שפשוט הפסקתי כמעט לאכול והתעלפתי כמעט..אנשים חשבו שאני חולה אבל בעצם לגוף פשוט נגמרו הכוחות...
ועכשיו..הכל "כאילו" בסדר..כי בעצם אני מרגישה מתה מבפנים, אבל מחזיקה מעמד..אניי מתגעגעת למי שכמה אירוני, לא היה שם בשבילי..אני כבר לא כועסת עליו...פשוט מרגישה פחות אני...
וכאילו עוד רגע הכל יתפוצץ שוב...

 

[פרפר בתוך אגרוף]

פרידות הן דבר קשה וכואב

גם אם יודעים שזה היה הדבר הנכון וגם אם יודעים שהקשר לא היה טוב.
פרידה מפגישה אותנו עם כל הבורות והחורים בתוכנו.
את כותבת שאת מתגעגעת להרעבה שמשתיקה אותם,
ואני מאוד מבינה את זה, את הצורך להשתיק הכל, לכבות הכל,
לא להרגיש.

אני חושבת שיש עוד דרכים לקבל מנוחה מהכאב ומהמחשבות.
כל מיני תחביבים או דברים שמרגיעים אותך, כמו לצייר, לשמוע מוסיקה, לקרוא. אישית, אני זוכרת תקופות שהעברתי על ידי צפיה בסדרות טיפשיות שלא ישאירו לי זמן לחשוב [פרינדס רולז!

]
לפעמים, אם המצב באמת חמור, אפשר להעזר גם בטיפול תרופתי.

ההרעבה משכיחה את הדברים לזמן קצר אבל לא באמת מעלימה אותם.[
גאה בך שחזרת לאכול

ושולחת לך כוחות.

 

[only12]

תודה

קשה, הלבד הזה...