אולי זו רק אני

high speed

New member
אולי זו רק אני

במצב הזה. 4 שנים אחרי שהכרתי בנטיות שלי, אני לא מוצאת מישהי, וגם לא את עצמי.
באמת שהייתה לי פעם תקווה.. אבל המצב כבר לא מאפשר יותר מידי.
אני לא יכולה לסבול את המחשבה שאני יכולה להישאר במצב העלוב הזה עוד כמה שנים טובות.
אני לא חיה בללה לנד, אני מכירה את המציאות ומודעת לעצמי...אני מנסה להיות באקטיביזם כל הזמן.
זה רק מזל רע שאני נכשלת? שאין לי מזל? שאין הרבה לסביות? שהן מתחבאות? או שהן שוכבות עם כל דבר שזז העיקר שיש לו אופי? למה הומואים לא מתחבאים? למה אי אפשר לחפש בחורה באינטרנט כמו שצריך?
 

PinkyRaSta

New member
איפה את?

איפה את גרה?
איפה את מסתובבת?
איפה את מנסה להיות ב'אקטיביזם' להגדרתך?

לגבי אינטרנט- פורומים זה מקום טוב. ריבוי דעות, הזדהות עם דעות,
יצא לי להכיר כמה א/נשים דרך האינטרנט אך ורק בצורה הזו- מפורמים, מהתכתבויות.. ודווקא לא מאתרי היכרויות. גם אם זו להתכתבות קצרה במייל, ארוכה, טלפונית ואף פגישות. אישית לא כיוונתי לזוגיות, אבל בטוחה שאם זה היה צריך להסתדר, זה היה מסתדר ועוד איך. וגם- עושות תיאום ציפיות.. למרות שגם כשאומרים 'פרנדלי'- זה יכול תמיד להתפתח למעבר, אבל זה פשוט מציב גבול והגדרה שהפגישה היא לא 'דייט' עכשו.


ואם את אכן בת 20, כפי שמעיד הכרטיס שלך- היכן המרכז חיים שלך כרגע? בצבא? בשירות לאומי? בדיוק סיימת? עבודה? לימודים?
כי זה משנה, מאוד.
יש א/נשים שעד הצבא, אפילו עד אחרי הצבא- בכלל לא היו בזוגיות. תראי, הכול יחסי.

יש לי חברה טובה שכל חייה (כמעט) לפני הצבא הייתה בזוגיות וכל הזמן בצבא בכתה לי שהיא רוצה חבר, רוצה חבר.
בשנייה שהיא השתחררה, הכירה בן זוג (רציני, לא תגידי סתם סטוציונר) בחדר כושר. ככה, סתם.

כשמשתנה משהו בחיינו- עבודה חדשה, כניסה ללימודים, שחרור מהצבא, סיום תקופה ותחילת חדשה- אנחנו גם משתנים כבני אדם והאפשרויות שנגלות ונפתחות לעינינו רבות וגדולות יותר, גם במובן המוחשי וגם במובן המופשט של המחשבה, ההתבגרות וההתפכחות.

ברור שתמיד, בכל דקה ושנייה יכולה ליפול עלייך (בקטע טוב :) בחורה נפלאה. ברחוב, בתחנת האוטובוס, ברכבת, בתור לקופת חולים, או סתם בהופעה/ הצגה/ הרצאה שלא קשורה.. אבל תני לזה לקרות. ואם מישהי מוצאת חן בעינייך- גשי ותחמיאי לה, לא צריך ישר להתנפל ו'להתחיל איתה'. אפשר לראות, שנייה, לנשום, להחליף כמה מילים.

לפני כמה ימים הייתה פה מישהי שחיפשה 'איפה להכיר/ לחפש?', משהו דומה להודעה שלך..
רוב התשובות היו- להפסיק לחפש ולחשוב על זה כל כך הרבה.
נכון, זה פשוט להגיד, אבל הסטייט אוף מיינד הזה- להרגיע את עצמך ולא להשתוקק כל הזמן למצוא ולמצוא- עובד מצויין, דווקא בנושא של הזוגיות. (ואגב, בהרבה דברים נוספים בחיים. לפי הבודהיזם- זהו המתכון לאושר!)

תעשי דברים שכייף לך, שטוב לך. את לא צריכה ללכת למסיבה שרשום לה על המצח 'גאווה'. אם בא לך ללכת לפסטיבל לא מוגדר כי כייף לך- תלכי, בטוחה שיהיו שם עוד בנות שיעניינו אותך ואף יותר מהמסיבה ההיא, כי אלה תחומי עניין, עיסוק משותפים. ולמצוא מישהי במקום קרוב לתחום העיסוק שלך, זה פלוס גדול.

שיהיה בהצלחה!
את לא לבד, זה בטוח.
תסגרי את חוש ההשתוקקות ומנגד תפתחי את הראש ואת הלב ואת הפה (בחיוך גדול).
 

high speed

New member
דלתות נפתחות מאוד צר

כן, אני בת 20
אני גרה במרכז
אני עובדת וגם לומדת.
כרגע האקטיביזם הוא אתרי הכרויות..עד כמה שאפשר לקרוא לזה אקטיביזם.
לגבי פורומים.. הנושאים בפורומים באמת נדושים. כלומר, אם זה פורום גאווה, אז רוב הנושאים סובבים סביב זה. זה משעמם כבר. הייתי פעם פעילה בפורומים (לא בעיקר כאן) ומאסתי. אני נורא אוהבת דיונים מעמיקים, רק מגוונים ולא רפיטטיבים כמו כאן.
וכמובן שיש ברים ומועדונים, אבל זה באמת לא אני.. אז הפסקתי.

כל הגישה הזו של לעשות מה שאוהבים ומשם לראות תוצאות, לא באמת עבדה איתי אי פעם. יש בשיטההזו היגיון, רק שמה לעשות...פשוט אין הרבה דלתות שיכולות להיפתח מספיק רחב.
התחלתי עבודה חדשה, לימודים...וכלום.
אני לא חושבת על זה כל היום..אני עסוקה במה שאני עסוקה כל השבוע...אבל הזמן עובר ועובר. 4 שנים. אי אפשר להתעלם ממשהו כזה. אי אפשר להימנע מההשפעה של זה על החיים.
לא יודעת כבר מה יהיה ומה לעשות.
 

Yilly

New member
מה שיפה בפורומים הוא העובדה

שלמרות שיש להם נושא מוגדר, אפשר לצאת ממנו. זה קצת כמו לצאת מהארון, את הרי לא יוצאת כי את רוצה שיידעו מה הולך אצלך במיטה, נכון?
את יוצאת כדי לשנות תפישות שיש לאנשים לגבי זוגיות, לגבי מיניות, מגדר ומה לא.
אותו דבר כאן, הפורום נותן את מקו המפגש, כדי שאנחנו נשנה את התפישות שיש לנו כלפי עצמנו. משהו מעניין אותך? פתחי על זה שרשור, את נקראת כמו בחורה אינטליגנטית ואני בטוחה שאת יכולה להעלות דברים לדיון בצורה מעניינת.

לגבי בארים ומועדונים, יש כאלו שהם ממש נחמדים, במיוחד כשאין אף אחד, יש בזה משהו קסום.

נסי למצוא את המקום שהכי טוב לך בו, עם עצמך ועם אחרים, לא בהכרח זה הנפשי, אלא גם זה הפיזי.
 

noga ke

New member
את בהחלט מוזמנת

לפתוח נושאים חדשים בפורום.

וכן, עבודה לא בהכרח מביאה זוגיות (לרוב היא לא), ולא חסרות דרכים להכיר. אם זה צ'טים, פורומים, אתרי הכרויות, מסיבות, אפילו פייסבוק..

מזדהה איתך, כי זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
 

PinkyRaSta

New member
אז את אומרת לי 'פרנדלי'? חח
ובטח שאפשר :)

 

Yilly

New member
את יודעת, לסביות יש בכל מקום

גם במקומות שאת לא מאמינה שיהיו כאלו.

היי לבבית לכולן, אל תתביישי לפלרטט קצת אם מישהי מוצאת חן בעינייך, מישהי עוד תתאהב.
והיי,
חלק מכל העניין, הוא לדעת מי את ומה את רוצה, גם ממך וגם מהבחורה שתבוא. אנשים מרגישים דברים כאלו וברגע שאת מקרינה חוסר ביטחון, הם חוששים לגשת.
היי עצמך, קרפה דיאם וכאלו, מישהי עוד תוקסם
 

luna2002

New member
את צעירה,תני לעצמך הזדמנות

נכון שעברו 4 שנים, אבל אל תשכחי שהיית בת 16. בגיל הזה רוב הבנות מתנסות,בודקות,משתעשות עם כל דבר שזז. (חלילה לא מכלילה)
אז לא פלא שלא מצאת אף אחת.
היום את בוגרת יותר וגם בנות גילך כבר עברו דבר או שניים בחיים- אני בטוחה שתמצאי זוגיות איכותית.
 
למעלה