אולי זה לא המקום

אולי זה לא המקום

אבל זה המקום היחיד שבו אני יכולה להרגיש "בבית" ואני לא יודעת אם זה כל כך קשור אבל הייתי חייבת לפרוק את זה איפה שהוא... אהבה זאת מילה חזקה, חזקה מדי! אני בנאדם שמה זה שונא תצמו אומנם כל מי שמכיר אותי חושב שיש לי ת'ביטחון הכי מופרז בעולם אבל בעצם הוא בגובה של הריצפה אבל הגעתי למצב שאני כל כך שונאת את עצמי עד שאני לא יכולה להאמין שמישהו יכול לאהוב אותי גם אם זה אהבה-אהבה וגם אם זה אהבה של חברה טובה תמיד אנשים אומרים לי "אני אוהב/ת אותך" ואני אומרת "גם אני אוהבת אותך" אבל לא מאמינה להם בגרוש גם אם הם מתכוונים לזה מכל הלב וזה מפחיד אותי שאם יהיה לי חבר או חברה שבאמת יאהב/תאהב אותי אז אני לא אוכל להאמין לזה ואז זה יפריע לי ואני סתם אריב איתה בלי סיבה וזה כבר קרה לי, לא פעם ולא פעמיים ואני מנסה להתגבר על זה, אני מנסה אולי בכל זאת להאמין שמישהו אוהב אותי, להאמין שאני אחסר למישהו אם אני אמות [חס וחלילה] אבל אני לא מצליחה אני כל הזמן מרגישה כאילו אני אוהבת את כל העולם אבל אף אחד לא אוהב אותי באמת מצד אחד זה נשמע כמו קטע של אנוכיות מצד שני לא אני כבר לא יודעת והלב שלי נשבר כל כך הרבה פעמים בגללי, בגלל שטות בעעע אני כבר לא יודעת מה לעשות
 
מממ

דבר ראשון זה המקום.. זה לא כלכך מפתיע שבנאדם שלא אוהב את עצמו לא מאמין לאחרים כשהם אומרים שהם אוהבים אותו..הוא לא מבין למה הם אוהבים אותו..מה לעזאזל יש בו.. " זה רק אני..תרגעו!אני לא משהו בכלל " את צריכה ללמוד לאהוב את עצמך..את מה שאת..אין לי מושג איך גורמים לבנאדם לאהוב את עצמו.... זה צריך לבוא מבפנים..אני בטוחה שיש לך המון תכונות טובות..אני לא יודעת כמה את בטוחה בזה אבל אם תשבי עם עצמך אני בטוחה שתגלי שיש מה לאהוב בך.. המון בהצלחה בהמשך. אילי לנצח.
 
נמממ

אני לא יודעת כאילו הדבר היחיד שאני אוהבת בעצמי זה את הסיפורים שאני כותבת חוצמזה כלום בעיקרון אני לא מבינה מה אנשים מוצאים בי שהם אומרים לי שאני כוסית או שאני מוכשרת או לא יודעת מה ואם מישהו אומר לי שהוא אוהב אותי אני פשוט מנסה לומר לעצמי שהוא מתכוון לזה אבל לא מצליחה להאמין לזה אולי זה בגלל שחוויתי הרבה אכזבות בחיים אולי במובן מסויים אני לא רוצה להאמין שמישהו אוהב אותי כדי לא להיקשר אליו ואז לאבד אותו...
 

Blackice

New member
../images/Emo201.gif

למה את שונאת את עצמך? אני חושב שאם יש בן אדם אחד בעולם, ששווה לסלוח לו- זה עצמך. את אוהבת את כל העולם? באמת באמת אוהבת? מעריכה כל משב רוח קטן, מאוהבת בקרן שמש שמשחקת עם העלים של העצים, חיוך עולה לך כשאת רואה אנשים ממהרים להם ברחוב, כל אחד עם עיסוקו? אם התשובה שלך היא כן, אז את לא באמת שונאת את עצמך. אם יש לך יכולת לתת אהבה, יש לך גם את היכולת לאהוב את עצמך, ולקבל אהבה. אם את אוהבת את העולם אז בהכרח העולם אוהב אותך. ..אז מה מפריע לך, באמת?
 
אמממ

ת'אמת אני לא אוהבת את כל העולם שאמרתי שאני אוהבת את כל העולם התכוונתי לכל אלו שסובבים אותי, אני שונאת ת'עולם ת'אמת ונראלי שהדבר היחיד שמנע ממני להתאבד [והייתי קרובה לזה יותר מפעם אחת] זה העובדה שאני לא רוצה לאבד את החברות שלי גם אם זה מצידי ולא בגלל שהן צריכות ללכת וכמו שאמרתי ל"אילי לנצח" כנראה חוויתי יותר מדי אכזבות בחיי שאני פשוט חוסמת תצמי לאהבה
 
אוקי, אז ככה..

דבר ראשון, אם פה זה לא ה"מקום הנכון" לדבר על זה, אז איפה כן נשמה שלי? יש לך בעיה רצינית, אבל עם כמה שהיא גדולה, היא ממש לא נדירה או שכיחה לצערנו.. את סובלת מדימוי עצמי נמוך מאוד, וזה דבר שנובע בין היתר מרגשי נחיתות עמוקים, שמקורם בתהליך ההתבגרות שלך, שאותו, אגב, את עדיין עוברת, ככה ששום דבר לא מאוחר ואין דבר שאי אפשר לשנות, ומהר. קודם כל, 50% מפתרון הבעיה, הוא להיות מודע לקיומה, ואת בהחלט מודעת שיש לך כזו. דבר שני, שבי עם עצמך, תחשבי טוב טוב, תשאלי את עצמך, מה יש בך שאת כל כך שונאת? מה את כל כך לא אוהבת בך? מה היית רוצה לשנות.. ואז תחשבי טוב טוב למה את רוצה לשנות את זה, למה את כל כך לא אוהבת את הדבר הזה בך, יהיה מה שלא יהיה.. בפעם הבאה שמישהי\מישהו אומר לך "אני אוהב אותך", אל תגידי "אני לא מאמינה", תגידי את מה שאת מרגישה באמת, את זה שאת לא אוהבת את עצמך מספיק בשביל להאמין לזה.. תדברי עם מישהו, אל תבלעי, אל תשמרי בפנים, זה המקור של האושר שלנו פחות או יותר
שלך
רן.
 
ת'אמת להגיד לך

ולכל מי שמכיר אותי בפורום הזה אני עד לפני משו כמו שנתיים ככה הייתי בכלל הומופובית אז יכול להיות שזה מה שאני כל כך שונאת בעצמי למרות שאני גאה בזה שאני נמשכת לבנות אבל במובן מסויים אני עדין קצת מכחישה את זה ות'אמת לא נראלי שאני רוצה לשנות את זה אבל יש מצב שעם המשיכה שלי לבנות מגיע גם הקטע שאני טום בוי וגם בזה אני לא ממש גאה ואולי זה מה שאני רוצה לשנות בדיוק ולמה? כי נמאס לי שיורדים עלי אבל מצד אחד אני אוהבת להיות גברית זה הכי כיף בעולם לשחק כדורגל, ללבוש בגדים של "פוקס מן" או משו אבל מצד שני פשוט אני כבר לא רוצה את זה וכשמישהו אומר לי "אני אוהב אותך" זה לא שאני אומרת לו "אני לא מאמינה" אני אומרת לו "אני גם אוהבת אותך" ומתכוונת לזה אבל בפנים לא מרגישה כאילו הוא התכוון לזה
 

שחשוחון

New member
טום בוי לא אומרים- טום גירל?

אבל לדעתי זה הרבהההה יותר סקסי ממישהי נשית שהולכת עם עקבים ומטפחת את ציפורניה כל היום ניגעלת ומפחדת מכל דבר אני הייתי מת שתהיה לי חברה כזאת זה מגנייבבבבבב לאלה!!! הכי יפה , איזו מדריכת טיולים,/ מישהי קצת "זרוקה" כזאת ככה אפשר לחלוק איתה באקשן ההצעה שלי תישארי ככה ותיתגאי בזה
 
חחח בכללי אני גאה בזה

אבל יש ימים שאני פשוט מקווה לקום בבוקר ולמצוא תצמי באיזו חולצה צמודה ונעלי עקב
 
לפי דעתי אם את שואלת אותי,

את עדיין לא שלמה עם עצמך.. וזה עוד בלשון המעטה, וזה גם למרות שאת אומרת שאת כן שלמה.. לפי דעתי את עדיין לא קיבלת את עצמך מספיק, ולכן את לא יכולה שיאהבו אותך, כפי שציינת גם, בגלל שאת לא אוהבת את עצמך.. איך מגיעים לקבלה עצמית מקסימלית? אני חושב שר ע"י אהבה.. רק ע"י מציאת בן\בת זוג שיתאים\תתאים לך... תקומי בבוקר, תסתכלי במראה, תאהבי את עצמך, זו את
זה החיוך שלך זה שאת מנסה להחיות.. תחיי אותו.. תני לו את האושר שהוא צריך, תהיי מאושרת..
שלך, רן.
 
למעלה