אולי אני טועה?

אולי אני טועה?

אני נשואה 10 שנים, 14 שנים ביחד, 2 ילדים. האינטמיות אבדה כבר מזמן. ביום שבת אני מגלה הודעות בפלאפון שלו, שאי אפשר לפרש אותן אחרת: יש לו קשר עם אחת העובדות שלו. לא סתם מילות חיבה, לא סתם "מה שלומך?" אלא ממש: מת להיות איתך", "נשמה", ועוד תיאורים לכמיהות פיזיות, שאני חוסכת כאן מעצמי ומכם. וכמובן שבערב, אחרי שהילדים נרדמו, סצינות בכי, של איך יכולת לעשות לי את זה, אחרי כל השנים שדאגתי לך, שגידלתי את ילדך, שטיפלתי בך כשחלית, שכאב לי יותר משכאב לך במחלתך. אתה, שתמיד התרברבתי בך, שבחיים לא תפזול הצידה, אתה שטענת שלא תהיה איתי אם לא תאהב אותי. ומכאן גם בכי על כל השנים של אובדן אינטימיות, על כך שלא נותר ביננו מלבד ילדים, כעסים ומעט זיונים. וכעס כעס כעס וגם המון עצב ופגיעות. אח"כ באו ההבטחות (אמיתיות באותו הרגע), אני אוהב רק אותך, אשתנה, אני כלום בלעדיך ובלעדי הילדים ..... ואני? אני התרככתי והבטחתי לסלוח רק כשאראה שינוי בגישה אלי ולילדים. וכבר שלושה ימיים של התחנפות ומאמץ ולי עדיין קשה לסלוח. הכעס עולה ומציף והדמעות גולשות ממש כמו בשבת. יכול להיות שטעיתי? הייתי צריכה לזרוק אותו מכל המדרגות? אני שואלת את עצמי ואין תשובה. וכל כך כואב. אני
 

dovk

New member
"האינטימיות אבדה מזמן..."

זה נראה לי העניין, יותר מאשר רומן שלו עם מישהי, ואפילו מישהן. קשה, קשה, כל כך הרבה נשים מאפשרות לחיים לדחוק אותן אל בין הילדים, הכביסה, הכלים והעבודה, באופן כזה שהחיים עוברים לידן, כולל התרחקות של הבעלה, והסכמה לחיות במצב כזה. זה הזמן לעצור ולחשוב: חשוב לך, ונראה לך שיש סיכוי מ ב ח י נ ת ך לשקם את המערכת? איפה הוא עומד בעניין? האם הוא חושב שצריך לשנות ולתקן, או שאולי נוח לו במצב הנוכחי? זוהי כמובן שאלה מהותית במצב שלך. אם הוא חפץ בשינוי המצב (קשה לי להאמין, לגבר נוח מאוד שיש אישה שמטפלת בבית ובילדים והוא יכול לזיין מהצד) - תפנו ביחד לטיפול זוגי. או שתצליחו לתקן את המערכת שלכם ולהחזיר את האינטימיות שהיתה (ואפילו לחזק אותה), או שתבינו שאין מה להמשיך ביחד ותפרקו את המערכת תוך שיתוף פעולה ומינימום פגיעה בילדים ובמצב הכלכלי שלכם. אם הוא לא פרטנר לטיפול, לכי לבד, תתחיל לבדוק למה חיית ככה עד עכשיו ותקבלי כלים להמשיך קדימה בצורה טובה בשבילך. בהצלחה
 
התשובה לא קפצה לך מול העיניים?

את כותבת "האינטימיות אבדה מזמן". זה שבעלך מצא אינטימיות במקום אחר - זה כמעט טבעי. לא נראה לי שטעית, לזרוק אותו מכל המדרגות את יכולה גם מחר ובעוד חודש. אם יש בך (וגם נראה לך אצלו) רצון לתקן כדאי לכם לנסות. אבל הבטחות לא יספיקו כאן, יש לכם פרויקט כבד לטיפול בבעיות מהשורש. הפרויקט הוא לא רק שלו (למרות שהוא זה שפישל) הפרויקט הוא של שניכם. מדוע האינטימיות בינכם נעלמה? האם הכעסים הם בגלל חוסר האינטימיות או להיפך? ואם להיפך ממה הם נובעים? איך להחזיר אותה (את האינטימיות)? הרי אם זה לא יקרה הסיכוי שלכם להצליח הוא מאוד קטן. בהצלחה שיהיה לכם
 

ophra

New member
מצד אחד -

קשה מאד ואף לא רצוי לנקוט בצעדים דרסטיים לפעמים אפילו בלתי-הפיכים בגלל גילוי כזה קשה וכואב ככל שיהיה. מצד שני - פרט למשבר האמון שנוצר ביניכם עכשיו אין ספק שעצם העובדה שקרה דבר כזה מלמדת שיש בעיות וקשיים בקשר ביניכם. ואת בעצמך אמרת את זה... מנסיוני (הדל) יש כמה דרכים לנסות להתמודד: 1. לזרוק אותו מכל המדרגות. להתחיל תהליך של גירושין ולפתוח בחיים חדשים, בדרך זו או אחרת. 2. לתת לו להתחנף שבוע-שבועיים, אח"כ לטאטא את הכל מתחת לשטיח, ולהוציא את זה כל פעם מול הפרצוף שלו כשהוא עושה משהו שלא מוצא חן בעיניך. 3. לבדוק לעומק של האחריות של כל אחד מכם בהידרדרות של המצב ביניכם והאם יש אפשרות/רצון לתקן את שהתקלקל ולנסות מחדש. יש כמובן עוד אי אילו דרכים אבל הן נראות לי וריאציות על שלוש האפשרויות הנ"ל. עכשיו את צריכה רק לבחור... תבדקי עם עצמך פנימה.... אם את יודעת מה בתוכו-בתוכו את רוצה - לכי על זה! אם את נשארת עם הבלבול וסימני השאלה - לכי על האפשרות השלישית.... (ואני לא אספר לך באיזה אני בחרתי ומה היתה התוצאה הסופית...
) עפ
 

ophra

New member
בהתחלה

בחרתי באפשרות השלישית בסופו של דבר הגעתי לאפשרות הראשונה אבל ממקום אחר. מפוכח יותר לא כהחלטה אימפולסיבית אבל כמו בכל דבר אחר בחיים, הסיפור והעובדות היו דומים, אבל שונים...
עפ
 

לולה3

New member
את פגועה

ולכן גם קשה לך לסלוח..אני גם לא יודעת אם תוכלי לסלוח כי את מתמודדת עם מציאות שלא חשבת שתמודדי " אתה שתמיד התרבברבתי בך,שבחיים לא תפזול הצידה".. סליחות לא יעזרו...והתחנפות מגעילה. להגיד לך להתגרש? לזרוק אותו מכל המדרגות?.. לא הייתי אומרת לך .וזאת מכיוון ששינויים דרסטים בחייך בגלל זיון,לא נראים לי ששוים את זה. מה את רוצה? את אוהבת אותו? טוב לך איתו? יותר נכון עד לשיחת הטלפון היה לך טוב איתו? איזה סוג של פיצוי את רוצה? שיגיד לך שהוא אוהב אותך 5 פעמים ביום? אז תרגישי יותר "נאהבת"? לצערי כל מה שאני יכולה לומר לך זה ש אני הייתי בולעת את הצפרדע הזאת ומטפחת את עצמי.. הולכת ללמוד לנגן על דראבוקה ומשאירה אותו בבית לביבי סיטר..
 

האלי

New member
התחנפות? בעעעעע

תכריחי אותו להתחנף עוד קצת והוא כבר יעיף אותך מכל המדרגות. בחיי, שלא באשמתך ההודעה שלך גרמה לי לבחילה פיזית ממש. יקירתי, מאד קצר אני יכול להגיד לך שני דברים: 1) אם תעיפי אותו מכל המדרגות, מהר יותר משלקח לך בסיבוב הראשון, תגיעי לאותו מקום בסיבוב השני. 2) לכי לחפש עמוק בתוך עצמך איפה, איך ולמה נעלמה האינטימיות. רמז: מתוך הדברים שכתבת עולה עמדה קורבנית. "אחרי כל השנים שדאגתי לך, שגידלתי את ילדך, שטיפלתי בך כשחלית, ..." ז"א כל הקשר הוא נתתי לך כך וכך, מגיע לי בתמורה זה וזה... נסי לחפש בסיס אחר להשתית עליו את הקשר ביניכם. תבדקי אם את רוצה להיות איתו, אם את אוהבת אותו... תתחילי לבדוק פנימה לאן נעלמה האינטימיות. יכול להיות שהתשובה שלך תהיה שאת פשוט לא רוצה להיות עם הבנאדם הזה. יכול להיות שתגלי שלעולם לא תהיה חברות ביניכם. יכולים להיות כל מיני דברים, אבל את המשך הדרך תעשי עם תובנות חדשות ולא עם שרידים ארכאיים שאין להם שייכות לכאן ועכשיו. שלך, האלי.
 
מצטרף לרוב דבריך רק למה קיבלת בחילה

שלומלום לך, אני מתאר לעצמי שזה שנעלמה בזוגיות שלהם האינטימיות זו יצירה של שניהם, מדבריך נשמע שאתה מאשים רק את האישה. ומעבר לכך קצת אמפטיה לשואלת בכל זאת נודע לה לפתע מידע שגורם לכאב, הלם, עצב וכו´ אפשר להבין את הקורבניות שלה במצב זה ולשקף לה אותה עם הרבה פחות ביקורת. והכי מעניין אותי היכן התגובה הזו פגשה אותך עד כדי כך שהיא יצרה אצלך בחילה פיזית של ממש? שלומלום
 

מייקי69

New member
קורבן הבגידה

לקטע הזה של "אני עשיתי למענך, ואתה הלכת ומצאת מישהי אחרת" קוראים "בגידה". לתחושה הזאת קוראים בגידה. אתה בגדת בטוב שהענקתי לך. וקרבן? - כן, היא קרבן של בגידה. בגידה באמון. בגידה בשותפות. מאד נכון הוא לא להטיל את כל האחריות עליו. נכון שכדאי כבר (אם משלמים את מחיר הכאב הקשה), להרוויח כמה תובנות ביחס לעצמך. לאו דווקא ביחס אליו. מסכימה עם האלי בנקודה זו. וההחלטה מה לעשות? - תבוא ממך ותבוא עם הזמן. כרגע יש כעס ועלבון ופחד. ים של תחושות. הצפה. לא רואים נכון. לא יכולים לראות בהיר או ברור. צריך קצת זמן לפני בדק הבית, לדעתי.
 
האלי אתה מהמם אותי כל פעם מחדש

אני חושבת לעצמי יכול להיות שבחרת את המקצוע הלא נכון ובעצם הייעוד שלך היה להיות פסיכולוג להקשיב ולעזור לאנשים? אני לא יודעת אגב מה המקצוע שלך ומה אתה עושה אבל בטוח שפסיכולוג אתה לא אחרת לא היית בכלל נכנס לפה חחחחחח
 

מלבלבת

New member
אני הייתי מעיפה אותו מכל המדרגות!!!

אמון שנפגע קשה מאוד להשיבו-לעיתים אף בלתי אפשרי.....
 
ואת כותבת .....

"האינטמיות אבדה כבר מזמן" , וממשיכה כמעט באותה נשימה , איך יכולת לעשות את זה לי לי לי לי לא ראיתי פעם אחת שכתוב לנו , לכולנו וכאן התשובה שלך .... את אומרת אולי טעיתי ? ואני אומרת "לא נורא , את בסוף תסדרי את הטעות הזאת שלך ", את כואבת את אותה הרגשה שנקראת במילה אחת פשוט - בושה , אינך כואבת אהבה - כי אין בינכם דבר כזה , אינך דומעת אינטימיות - כי בעצמך כתבת שמזמן היא נעלמה , את פשוט מוציאה את העבר שלך בתור אחות רחמניה , עוזרת בית מדופלמת , אעע...ועוד משו , אמא של ילדיו ולא ילדייך גם ... ומנפנפת מול עיניו בזה , את כל הדברים ה"גשמיים" האלה הוא יכול להשיג בכסף , את הדבר היחיד שאי אפשר היה לקנות והיה עליכם לשמר ביחד , שכחתם , שכחת , וכן גם הוא שכח . ונשוב לטעות , זה יקרה בסופו של דבר , לא תגלגלי אותו מהמדרגות , אך כל אחד ילך לדרכו , וכך תוכלי לתקן את מה שאת חושבת עכשיו "לטעות". מצטערת שאין לי כרגע איזושהי "המלצה" לתת לך לשיפור האמון , או הקשר בינכם , אבל אומר עוד משהו , אם את מתכוונת לעשות זאת , קודם תשני את ההתיחסות שלך לנושא שנקרא אני והוא יחד זה אנחנו .... גם ברע וגם בטוב.
 
מצטרפת אלייך, אישה

ואין מדובר כאן על טעות אחת.. אלא על כשל מתמשך של אינטימיות, שיוצר, בסופו של דבר, חולייה חלשה שלא יכולה ככה יותר. החולייה החזקה, שחושבת שזה מה שזה ולא מצפה ליותר מהחיים - מרגישה פתאום רע, כשהחולייה החלשה שלא יכולה ככה יותר אינה מסתפקת בחיים מכניים נטולי אינטימיות. לא בטוח שיש לזה פתרון, אבל אם שמץ רגשות נותר - צריך ללכת לייעוץ. אפילו חד צדדי, בתור התחלה. מה שבטוח - להאשים, לגרום לחולייה שיוצאת מהמסגרת להרגיש את כל כובד האשמה, לדרוש ממנו הבטחות ופיוסים .... היא הדרך המהירה והיעילה ביותר לשלוח אותו לזרועות הבאה בתור.
 
סלחי לו...

אני די נפעמת כשאני קוראת כאן את העצות שנותנים לך שבעיני יש בהם חוסר אחריות מצד המייעץ. גם פסיכולוג מנוסה היה בוחן היטב את הקשר ביניכם לפני שהיה ממליץ (אם בכלל) לפרק את החבילה. אז קודם כל: אנא ממך, היי זהירה. אל תתייחסי לעצות כאן ללא שיקול דעת מתאים. התייחסי אליהם רק בצורה של סיוע בחשיבה, העלאת נקודות שאולי לא חשבת עליהם קודם. ועכשיו לענייננו: אני "אתקוף" את הסיפור שלך מזוויות קצת שונות. למה הוא "בגד" בך? בעיני יכולות להיות לכך שתי סיבות או אחת משתיהן: 1. אני תמיד חושבת שבמקרה כזה של "בגידה" (מילה מושאלת, בעיני), האשמה (אם אפשר לתאר זאת כך), חלה על שני הצדדים 50% כל אחד. רק שאחד הלך צעד קדימה ופתר לעצמו בדרך מסויימת את החסכים שלו. 2. הוא בגד בך, משום שככה זה הטבע האנושי. כל העניין הזה של מונוגמיה הוא המצאה חברתית ולא טבעית כדי לשמור על סדר. בן-אדם לא מסוגל לחיות עם אישה אחת כל חייו ולהיפך לגבי האישה. רק שיש כאלו שמדחיקים את הרצון שלהם לפרוץ את המסגרת ויש כאלו שחשוב להם האני עצמי שלהם והם הולכים כנגד המוסכמות החברתיות (כמוני, אגב) ופועלים בסתר למימוש הרצונות שלהם. אני מבינה היטב את התחושות שלך וברור שנפגעת. כי חשבת שלנצח תחיו באושר, אבל את בעצמך כבר הבנת מזמן שזה קורה רק באגדות. מה שאני מנסה לומר זה שלדעתי, הטעות היחידה שלו היתה שלא מחק את ההודעות בסלולרי שלו. שטות מוחלטת שלא הסתיר זאת. לפי הסיפור שלך, התגובות שלו מצביעות על כך שהקשר איתה היה עניין מיני בלבד וזאת אני מניחה לפי זה שלא הטיח בך האשמות שונות של מה גרם לו לעשות את זה. הוא לא אמר לך - אין לנו אינטימיות, את לא אוהבת אותי יותר ולכן חיפשתי אהבה בחוץ. נכון? הוא כנראה רק חיפש מקום שיגרום לו לנפח את האגו ולהרגיש "שווה". תחשבי על ה-"איך יכולת לעשות לי את זה?" מה הוא עשה לך למעשה? הוא לא עשה לך כלום. הוא דאג לעצמו. אם תתייחסי לזה בצורה הזו יהיה לך קל יותר לקבל אותו. אני לא יודעת אם אפשר לסלוח כי המוח האנושי שלך אומר לך: אל תסלחי כדי שלא תתני למעשה לגיטימציה והמוח שלך גם עדיין לו מוכן לספק לך את התובנות שתארתי, אבל אולי עם הזמן תוכלי. ביחס לקשר ביניכם, רק את יודעת אם התקשורת ביניכם מחייבת הפרדה או לא. אף אחד אחר כאן לא יוכל להנחות אותך מה לעשות כי הם לא מכירים אותך. בזווית אישית שלי: לפעמים אני מרגישה שהקשר ביני לבעלי מצויין והגיוני ולפעמים אני חושבת שחבל על הזמן ואז אני דואגת לעצמי לתקשורת ואינטימיות במקום אחר, אבל מעולם לא חשבתי לעזוב את הבית. סלחי לו, כי את היא זו שהוא רוצה לחיות איתה.
 
מסכימה מאד עם הדברים, אלא

שיש כאן עוד עניין אחד לדעתי, שאת בעצמך כתבת: בכית על כל השנים שאבדו לכם. על האינטימיות ומעט הזיונים שהיו מנת חלקכם המשותפת. ידעת. בתוך תוכך ידעת שעובש התיישב כבר על היחסים שלכם. פחדת. אבל אפשר למצוא בדבריך, מובלע בין המילים, שכאילו רק חיכית (לא להתנפל עלי) שזה יקרה כדי שתוכלי לשחרר את הקיטור שהצטבר אצלך. נשמע כאילו הלכתם לאיבוד אחד לשני כבר מזמן ואף אחד לא העז לשים דברים על השולחן. להתחיל לדבר. אז בעלך עשה במקום זה אקט של מחאה, ואפילו ´דאג´ שתראי את ההודעה. לפעמים כל כך קשה לדבר, וקל יותר לנפנף בסדין אדום. אז עושים מה שקל. כמובן שהוא הרויח עוד דברים מזה: ריגושים, כמיהה, אינטמיות מסוימת (שלא קיבל ממך, את אמרת) אבל בסוף הוא רוצה אותך... תשמחי שכך. (הוא גם יכול היה לברוח, עכשיו אחרי שנפתחה הדלת בגלוי) חבקי אותו ותנסו להחזיר לחלוחית חיים חדשה ליחסים שלכם.
 
לא.. יש לקרוא כאן !!

שלום לך, מקווה שאני אצליח להרגיעך יותר.. מה שלומך דבר ראשון? אותו הדבר? תקראי כאן ואולי אני אצליח לשנות לך משהו בפנים.. את צריכה לראות את הדבר הזה כמעידה, מעידה חד פעמית.. את צריכה להבין שאנשים הם לא מכונות ואם הוא התחתן איתך אז הוא מתוכנת כמו מחשב להיות רק איתך למרות שזה בעצם ההגדרה של נישואים. אם נסתכל על זה בכל זאת על תוכנת מחשב אז תקף את החומרה וירוס וצריך לתקן.. ובמילים אחרות, זה טוב שגילית את זה עכשיו. גברים מטרתם אומנם להפיץ כמה שיותר את זרעם כדי שהדור התרחב ויהיה במה להתגאות. לא ציינת מה היה באותה שיחה בשבת והאם הוא הגיע גם לשלב של בין הסדינים. בכל אופן, טוב שגילית את זה עכשיו, וטוב שדיברתם.. את הארת את עיניו והוא הבטיח להשתנות.. את עוד בהלם ממה שגילית ולכן קשה לך.. תלמדי להפנים, לסלוח ואל תפרקי חבילה טובה כזאת.. יש ילדים והבעל הבטיח להשתנות.. מה יהיה אם תעזבי ותגלי בסוף כמה הפסדת.. אני לא יודע אם את היית מסוגלת לבגוד- אבל אם כן, האם היית רוצה שהוא יסלח? בטוח אני והצלחתי מעט לעזור אשמח לשמוע אישית כיצד הסתדר הסיפור ואין לי ספק שהוא הסתדר לטובה בסוף כי רק החלשים בוחרים לוותר. בהצלחה ושלום אהוב.
 

מולי 1

New member
אני מבינה אותך מאוד

אני מבינה אותך מאוד. זה קשה לגלות שבוגדים בך, זה מעלה את כל הרגשות הכי כואבים- עצב, פגיעות, כעס, חסכים. ברור שאת עדיין כואבת, אי אפשר לשכוח אחרי 3 ימים, לא משנה עד כמה יתחנף. בגידה מעלה רגשות מודחקים, את ממש מוצפת וזה הזמן לעבוד עליהם, להוציא אותם, לשחרר. תדברי איתו על זה, ספרי לו מה כואב. אם הוא לא יכול להקשיב- תלכו ביחד לייעוץ זוגי, שם תלמדו לתקשר אחד עם השני ולשפוך הכל. אני אומרת: אל תשאירי בפנים, אל תתמודדי עם זה לבד, כרגע את לא יכולה להחליט מה לעשות לגביו, אז רק לתקשר, לבכות לו, להגיד לו מה שאת מרגישה (לא בטון מאשים, אחרת אין טעם לשיחה, הוא לא ישתף פעולה, תתמקדי במה שאתמרגישה. אם הוא לא רוצה ללכת לטיפול תלכי לבד, את צריכה את זה כרגע דחוף. אני גם עברתי חוויה כזאת וחייבים לפתור אותה עכשיו, כשזה בוער, אסור לתת לזה לשקוע ושזה יהפוך למועקה ומירמור תמידי (גם אם תפרדי וגם אם לא) ועוד דבר- הוא חייב לתת לך זמן לסלוח, זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן. תסבירי לו שצריך לטפל בזה ואין טעם להמשיך הלאה בלי טיפול. ביי ובהצלחה.
 
למעלה