חבל על כל תשובה
New member
אולי אני טועה?
אני נשואה 10 שנים, 14 שנים ביחד, 2 ילדים. האינטמיות אבדה כבר מזמן. ביום שבת אני מגלה הודעות בפלאפון שלו, שאי אפשר לפרש אותן אחרת: יש לו קשר עם אחת העובדות שלו. לא סתם מילות חיבה, לא סתם "מה שלומך?" אלא ממש: מת להיות איתך", "נשמה", ועוד תיאורים לכמיהות פיזיות, שאני חוסכת כאן מעצמי ומכם. וכמובן שבערב, אחרי שהילדים נרדמו, סצינות בכי, של איך יכולת לעשות לי את זה, אחרי כל השנים שדאגתי לך, שגידלתי את ילדך, שטיפלתי בך כשחלית, שכאב לי יותר משכאב לך במחלתך. אתה, שתמיד התרברבתי בך, שבחיים לא תפזול הצידה, אתה שטענת שלא תהיה איתי אם לא תאהב אותי. ומכאן גם בכי על כל השנים של אובדן אינטימיות, על כך שלא נותר ביננו מלבד ילדים, כעסים ומעט זיונים. וכעס כעס כעס וגם המון עצב ופגיעות. אח"כ באו ההבטחות (אמיתיות באותו הרגע), אני אוהב רק אותך, אשתנה, אני כלום בלעדיך ובלעדי הילדים ..... ואני? אני התרככתי והבטחתי לסלוח רק כשאראה שינוי בגישה אלי ולילדים. וכבר שלושה ימיים של התחנפות ומאמץ ולי עדיין קשה לסלוח. הכעס עולה ומציף והדמעות גולשות ממש כמו בשבת. יכול להיות שטעיתי? הייתי צריכה לזרוק אותו מכל המדרגות? אני שואלת את עצמי ואין תשובה. וכל כך כואב. אני
אני נשואה 10 שנים, 14 שנים ביחד, 2 ילדים. האינטמיות אבדה כבר מזמן. ביום שבת אני מגלה הודעות בפלאפון שלו, שאי אפשר לפרש אותן אחרת: יש לו קשר עם אחת העובדות שלו. לא סתם מילות חיבה, לא סתם "מה שלומך?" אלא ממש: מת להיות איתך", "נשמה", ועוד תיאורים לכמיהות פיזיות, שאני חוסכת כאן מעצמי ומכם. וכמובן שבערב, אחרי שהילדים נרדמו, סצינות בכי, של איך יכולת לעשות לי את זה, אחרי כל השנים שדאגתי לך, שגידלתי את ילדך, שטיפלתי בך כשחלית, שכאב לי יותר משכאב לך במחלתך. אתה, שתמיד התרברבתי בך, שבחיים לא תפזול הצידה, אתה שטענת שלא תהיה איתי אם לא תאהב אותי. ומכאן גם בכי על כל השנים של אובדן אינטימיות, על כך שלא נותר ביננו מלבד ילדים, כעסים ומעט זיונים. וכעס כעס כעס וגם המון עצב ופגיעות. אח"כ באו ההבטחות (אמיתיות באותו הרגע), אני אוהב רק אותך, אשתנה, אני כלום בלעדיך ובלעדי הילדים ..... ואני? אני התרככתי והבטחתי לסלוח רק כשאראה שינוי בגישה אלי ולילדים. וכבר שלושה ימיים של התחנפות ומאמץ ולי עדיין קשה לסלוח. הכעס עולה ומציף והדמעות גולשות ממש כמו בשבת. יכול להיות שטעיתי? הייתי צריכה לזרוק אותו מכל המדרגות? אני שואלת את עצמי ואין תשובה. וכל כך כואב. אני