אולטמטום

[joanne8]

התכוונתי להגיד צודק אבל,

בכל אופן, ורק כדי לחזק אותך קצת (שונאת רחמים עצמיים) ... גמני בימים אלו אחרי פרידה ומחפשת עבודה. נכון שיש לי חברים רבים, אבל אין תחליף לאהבה ואין תחליף לעבודה, כך שעל כולנו לפעמים לגעת ב100 ק"מ בתחתית ולדעת להתרומם לבד. הסיבה/ות שאת נשארת שם הן לא הסיבות שצריכות להשאיר אותך שם. את מדברת כמו ילדה בת 10 (סליחה)... איפה אגור, איפה אעבוד.. אם יש לך פרנסה אז חפשי לך דירה, ברגע שתמצאי את יכולה לעזוב. תוך כדי חיפוש דירה תירשמי ללימודים (זה הזמן עכשיו) ו/או תחפשי עבודה אחרת, אפילו אם היא רק זמנית לגבי חברים, תירשמי לפייסבוק, תוסיפי חברים מהעבר, תירשמי לקפה דה מרקר, יש שם רשת חברתית גדולה, וזה גם מקום שאת יכולה לכתוב בו ולהיות יצירתית משהו

ולאט לאט הדברים יסתדרו, קודם קורת גג, ולא חיים עם איש הרבה מבוגר ממך שמחזיק אותך מהביציות (תרתי משמע).

 

[Litalxo]

אם אנחנו מציבות אולטימטום

למה אתם אלו שמציעים לנו נישואים??

 

[I C E M A N 7]

אם אני לא אוהב לשלם מסים

איך זה שאני מצהיר על כל הכנסה מחורבנת שלי?

 

[אייבורי]

../images/Emo45.gif

 

[זיגזג8]

האולטימטום פה זה לא הבעייה

העניין הוא שלפי מה שהיא כותבת, היא תלוייה בו תלות מלאה. ז"א - בלעדיו היא לא רואה את עצמה מסתדרת בעולם הזה בכלל. זאת הבעייה שלה. היא לא מרגישה בנאדם, היא מרגישה סמרטוט, ואת זה חשוב לתקן. העניין הוא שבגלל המצב שנוצר - יכול להיות שהיא איתו מתוך ברירת מחדל כלשהי, ושאם היא קצת תעמוד על הרגליים היא תוכל לראות את התמונה היותר גדולה ולהחליט אם היא רוצה להיות איתו כי היא בוחרת בו ולא כי היא לא מוצאת ברירה אחרת.

 

[I C E M A N 7]

מסכים עקרונית

איתך ועם מריוס. מסכים שהיא צריכה לעבוד על הדימוי העצמי שלה. מסכים שעדיף היה אם הייתה בוחנת את הסיטואציה מפוזיציה טובה יותר. אני רק התייחסתי לדמוניזציה המשעשעת שעשו לגבר שלה. גם אני לא חושב שבמידה שהיא תחליט להיעתר לתביעתו, זה יהיה מהסיבות הנכונות. ברירת מחדל? תיאורטית אני יכול להגיד את זה על רוב הזוגות שאני מכיר, אם לא על כולם. בנאדם לא מתחתן עם הטוב ביותר הקיים, אלא עם הטוב ביותר שהיה פנוי ושרצה אותו בטיימינג הנכון.

 

[רפסודיה]

החליטי מה שתחליטי -רק אל תביאי ככה ילד לעולם

המצב שלך לא כל כך רע כמו שאת מתעקשת לצייר לעצמך- בואי נתחיל ממה שסיפרת שיש לך : יש לך מקור פרנסה אחר בטוח וקבוע חוץ מהעבודה אצל הגבר הזה. ויש לך הורים שאת בקשר איתם. ונכון לעכשיו יש לך את הקשר המוזר הזה עם האיש ששם לך כעת אולטימטום. ונמשיך במה שאמרת שאין לך: אין לך חברים או חברות. אין לך בגרות ולכן את חוששת שלא תהיה לך עבודה אחרת חוץ מזו שאצלו. ועוד שני דברים משמעותיים מאוד שאין לך כעת וטוב שכך- אין לך מחויבות כלפי איש ואין לך ילדים שאת אחראית לגידולם. ועד למה שאמרת שאת רוצה ולפחד המתמיד שלך- אמרת שאת אוהבת את החיים שלך כפי שהם עכשיו, שאינך רוצה לשנות ושקשה לך עם שינויים. בקטע הזוגי עם האיש הזה הגלגל שלכם התהפך- כשאת חשבת שאת מאוהבת בו והעלית אותו לדרגת אל- הוא טען שכל מה שיש לו להציע לך זו ידידות ואח"כ גם סקס. כעת בוער לו להקים משפחה ולהביא ילדים. ואת? נסי להתגבר על הפחד שלך לאבד אותו ולהציע לו את מה שהצהרת כאן שאת רוצה: "כל אחד עושה מה שבראש שלו.אנחנו נפגשים כמעט כל יום מצד אחד ונמצאים ביחד והכול אבל מצד שני איש איש וביתו." רק הזהרי מדבר אחד וזה להביא ילד לעולם. זכותך לבחירות שלך בחייך אבל כל עוד אינך יודעת לדאוג לעצמך מספיק טוב בוודאי לא תוכלי לשאת באחריות של גידול ילד. בקשר לתחושה שלך שאין לך חיים- כמו שיעצו לך כבר כמה אנשים טובים כאן- התחילי לבנות לך חיים. כל עוד יש לך מקור פרנסה עצמאי בטוח, את לא תלויה בקשר הנוכחי שלך. וגם אם לא יסכים לתנאים שלך ותפרדו ההתמודדות שלך תהיה רגשית לא כלכלית. כך שאת יכולה ללכת להשלים בגרויות, או לחפש עבודה בה לא דורשים ממך תעודת בגרות ויש הרבה כאלה (עדיין לא כל בני העשרים ומעלה בארץ הם בעלי תעודת בגרות ובכל זאת מתקיימים ממשהו...). באשר לקשרים חברתיים- מהם תחומי העניין שלך? חפשי לעצמך קבוצות חברתיות, חוגים וכדומה שמתארגנים סביב נושאי עניין משותפים, זו דרך טובה להכיר אנשים. פעלי לחזקי את הכישורים החברתיים שלך באמצעות כך שתלכי לסדנה ליחסי אנוש או טוב מזה- לכי לטיפול.

 

[I C E M A N 7]

וואלה

"כל עוד אינך יודעת לדאוג לעצמך מספיק טוב בוודאי לא תוכלי לשאת באחריות של גידול ילד" הסבתות של 95% מאיתנו לא ידעו לדאוג לעצמן (ע"פ המונחים של תקופתנו), ובכל זאת אוכלוסיית ישראל צמחה יפה מאד. חלק יטענו שהן עשו זאת טוב יותר מנכדותיהן

 

[רפסודיה]

אי אפשר לנתק מההקשר של תקופה

הסבתות שלנו חיו בתקופתן, לא בתקופתנו. בהתאם השתנו גם המושגים וקריטריונים, משינויים במושג המשפחה, עליית אחוזי הנשים בשוק העבודה, וגם מה ייחשב הצלחה או לא. ודרך אגב מה שאתה טוען גם זה גם ממצא שעלה ממחקרים- הסבתות שלנו, כולל הדור של ניצולות השואה, הצליחו בכלל לא רע... הבחורה לעומת הסבתות "שלנו" (שלי יותר זקנה

) - חיה כאן ועכשיו כך שתגובה הוגנת יותר כלפיה תהיה כזו שתעודד אותה לגלות את העצמאות שלה ושתדחוף אותה להשתחרר מתחושת התלות בגבר ההוא. מתוך מצב של עצמאות שלה היא אולי גם תצליח להמשיך לשמור איתו על קשר בתנאים שלה (לא לגור איתו, לא להקים איתו משפחה). כל זה באשר אליה ועדיין- מצאתי את זה חשוב מאוד מאוד להזהיר אותה מלהביא ילד לעולם, כל עוד היא איננה מרגישה עומדת על רגליה שלה.

 

[רפסודיה]

תיקון- מה שאתה טוען גם נמצא במחקרים

 

[I C E M A N 7]

לשמור על קשר בתנאים שלה ../images/Emo6.gif

אם גבר היה מעלה פה בעיה דומה ומספר שלבת הזוג שלו נמאס מהקשר הלא מחייב והיא דורשת להתקדם כי היא כבר רוצה ילדים, גם אז היית מעודדת אותו לשמור על קשר בתנאים שלו?

מי קבע שהיא צריכה לשמור על קשר בתנאים שלה? מי קבע שאישה עצמאית זו אישה חסרת פשרות? גם גבר גבר עצמאי לעיתים (תכופות) מיישר קו עם רצון בת הזוג ומכופף את "התנאים" שלו.. יש אנשים שהם מתבודדים מטבעם. ל"נורמלים" זה נראה מוזר. אני לא בטוח שכל כך רע לה עם זה. היא כתבה שטוב לה עם החיים שלה כמו שהם. תחושת התלות? תגידי, את מכירה הרבה זוגות בגיל שלה שאין להם (לה או לו) תחושת תלות?

 

[רפסודיה]

יש תלות טובה ויש שלא

בכל קשר, מטבעו יש תלות. רק שיש הבדל בין תלות טובה לכזו שאינה. בשמחה אדבר איתך על זה כאן אם תרצה, לא כרגע. בבקשה קרא שוב את מה שהיא כתבה- היא מפחדת משינויים ויודעת מה התנאים שמתאימים לה להיות איתו בקשר- להמשיך כמות שהם עכשיו. ומדוע שתהיה זו תשובה שונה אם מדובר בגבר או אישה? לגיטימי מצידה או מצידו להציע את מה שהוא יכול להציע. לגיטימי גם שהצד השני יקבל או יסרב. ובנוגע לבדידות- לא התרשמתי שטוב לה עם תחושת הבדידות שהיא חשה.

 

[joanne8]

אם כל כך טוב לה

אז למה היא כאן? היא אמרה שלא מאוהבת בו. שלא טוב לה לעבוד איתו (בשבילו). שלא רוצה ילדים איתו. שאין לה אף אחד מלבדו. שלא התפתחה ברמה אישית. הדבר היחיד שטוב לה איתו הוא שיש לה קורות גג ואיתו היא לא לבד. היא תלויה בו רגשית, הוא היחיד בחיים שלה. נשמע כמו מתקון לאסון.

 

[joanne8]

התכוונתי מתכון

 

[I C E M A N 7]

היא כאן כי הסטטוס קוו עומד להישבר

היא לא מאוהבת בו? וואוו תארי לך שכל אחת שכבר לא מאוהבת הייתה מגיעה לפה. איך מריוס היה עומד בזה

היא לא רוצה ממנו ילדים כרגע. אין לה אף אחד מלבדו. מי אמר שלו יש? לא התפתחה ברמה האישית? - היא יכולה להתפתח גם איתו (תלוי רק בה, לא נשמע לי שהוא גורם מעכב. ואני יודע שמריוס חולק עלי). קורת גג יש לה אבל לא איתו (אכלת אותה, היא לא תלויה בו כלכלית). תלויה בו רגשית - אללה איסטר... אסון. בחורה תלויה רגשית זה אכן נוף זר. מתכון לאסון? כמו יותר מ-50% מהזוגות שמביאים ילדים בעולם המערבי. זה לא אסון, מקסימום ייפרדו. יאללה מיצינו. סיימתי את מכסת זיוני המח להיום

 

[Litalxo]

רוב האנשים שאני מכירה באמצע שנות ה20

מרגישים שהם לבד. הציעו לך כאן כמה דרכים טובות להכיר אנשים כמה מחברותיי הטובות ביותר הכרתי דרך פורום על תחביבים משותפים. את מוזמנת להצטרף אלינו לאיזה ערב בפאב

 

[אייבורי]

בליס שלום

דווקא נשמע שאתם מאד מתאימים. אבל לפני כל צעד כדי לדעת את עצמך, מה אתה רוצה ועל מה אתה מוכן להתפשר. קונצנזוס "תעשי בגרות" בהחלט מיותר, ראשית את צריכה להחליט מה את כן רוצה לעסוק בו. אז אם ברצונך להיות מדען טילים סובייטי (לדוגמא) תצטרכי להשלים בגרות, תואר בהנדסת טילים וללמוד לדבר רוסית. אם ברצונך להקים עסק, בגרות בהחלט לא תורמת לך הרבה. בעניין הבידוד החברתי, דווקא העולם המודרני עוזר לך, יש פורומים שלמים שונים ומשונים המקבצים אנשים בעלי עניין מסויים. הכנסי לכל פורום, השתתפי, מבטיח לך שבתוך תקופה קצרה יהיו לך מקבץ חברים חדשים. בעניין הבחור, סיכונים ורווח הולכים ביחס ישר, אם מגדילים את הסיכון יש סיכוי גדול יותר לרווח (גם להפסד). את צריכה להכיר את עצמך, האם את אדם אוהב סיכונים או פוחד מסיכונים. אם בנפשך פנימה את חובבת סיכון, תתנגדי לאולטימטום וקחי סיכון שהבחור אכן יעזוב וילך או שיוותר. אם את צריכה את הפינה השקטה שלך ושונאת סיכונים בהחלט יכולה לצמוח בינכם זוגיות יפה.

 

[אתה יכול ללכת ככה]

איך אף אחד לא מציע לה ללכת לפסיכולוג?

זו לא בעיה של זוגיות או מערכת יחסים, זו בעיה של דימוי עצמי נמוך. עשי לעצמך את הטובה הכי גדולה כרגע - לכי לפסיכולוג. בהתחלה יהיה קשה, צריך להפתח, לגעת במקומות כואבים. אבל אחרי טיפול תפתחי ביטחון ותמצאי כיוון בחיים. אין לך שום כיוון, שום מטרה, אין לך ענין כמעט בשום דבר. התלות שפיתחת באדם הזה נובעת אך ורק מהדימוי העצמי הנמוך שלך ועל זה את צריכה לעבוד. לא לתהות איך להענות לאולטימטום שהוצב לך. עזבי אותו ותדאגי לעצמך. בהצלחה.