אולטימטום

אולטימטום

מסתבר שאשתי אף פעם לא באמת אהבה אותי.כל יום שעובר קשה לי יותר להבין למה היא עשתה את זה. האם סתם כי היה לה נוח??? חיינו מספר שנים יחד לפני החתונה העניניים התגלגלו, היא הציבה אולטימטום ונישאנו. חי המין לא היו אף פעם משהו אך היום יותר קשה. היא קרה אלי וכל ניסיון שלי משאיר אותה קפואה. היא אף פעם לא נפתחה אלי ולא נותנת לי להדריך אותה. יש לנו ילד אחד וכעת היא העמידה אולטימטום של זמן לגבי ילד נוסף. האם עלי שוב להיכנע ללחצים שלה ביודעי שאני ה-second choice? חשבתי לפתוח ב"חיים כפולים" אך אני לא כזה ולעזוב לא נראה לי נכון במיוחד בגלל הילד. מה לעשות????
 

עילית33

New member
כמה שאלות להבהרה..

האם אתה אוהב אותה? רוצה אותה לצידך? מעוניין לחדש את הקשר האוהב שהיה או לא היה לכם? למה נכנעת ללחצים עד היום?
 
לקום וללכת?

בהתחלה אהבתי אותה ועכשיו כבר התרגלתי אליה. הייתי רוצה אותה לידי אך נמאס לי כבר להתאמץ כל הזמן כשהיא מצידה כל כך קרה. אף פעם היא לא היתה האשה המפנקת אך חשבתי שאחרי החתונה הדברם ישתנו...אבל לא. בכל אופן זה כבר לא ממש משנה כעת כי יכול להות שאני מתחרט אבל לצערי בראיה בוגרת אני מבין שזו המציאות. לפני כמה חודשים חשבתי לקום וללכת אבל פשוט אין לי את האומץ...
 
אם....

אשתך לא הייתה אוהבת אותך היא בטח לא הייתה מתחתנת איתך היא התחתנה איתך כי אהבה אותך.... אולי לא אהבת חייה אבל אהבה מסויימת בטוח הייתה שם.... ההרגל תמיד קיים אחרי כמה שנים ומה רע בהרגל אולי הוא דווקא נוח כי ידוע ומוכר.... אני לא יכולה להמליץ לך לבגוד כי אני בדיוק יודעת איך מרגיש הצד הנבגד וזה קשה ולא נעים בכלל.... אולם אני רוצה להגיד לך שדווקא אצלי למרות כל הכאב והיה הרבה (ובטח גם עוד יהיה ) כל הגילוי הזה עשה לי הרבה פתאום התחלתי לחשוב אחרת על כל מערכת הזוגיות שהייתה ביננו ניסיתי להבין למה זה קרה לו ובדיוק באותם המקומות אני מנסה להשתנות קודם כדי שיהיה לי טוב ובעיקר כדי להבין אותו בעבר היו לי בעיקר טענות ובקורת כלפיו (ולא שעכשיו אין לי ) אך אני עכשיו יותר מתייחסת לחלק שלי , לאחריות שלי ואני מאוד מקווה בתוך תוכי שגם הוא ידע לקבל אחריות על החלק שלו אבל קודם כל אני והחלק שלי .... בקיצור הפלירטוטים שלו מהצד העירו אותי וכעת אני יותר מתייחסת אליו יותר מפנקת אותו יותר מנסה שיהיה לו טוב וזה בסופו של דבר חוזר אליי עם אהדה מצידו... אם בעבר חשבתי שאני פשוט לא אוהבת אותו ובגלל זה אני קרה אליו ולא ממש מתייחסת אז עכשיו נדמה לי שאני כאילו מתאהבת בו מחדש ולמרות שהדרך עוד ארוכה למה שאני רוצה שיהיה לפחות היא התחילה... האם הבגידות הם אלו שיחזקו את הקשר ביננו? מוזר אבל אולי.....
 
חיים ללא אהבה

באמת עד לא מזמן היה קשה לי להאמין שהיא לא אהבה איתי והתחתנה פשוט כי היה לה נוח. לאחרונה זה ניצב לי ישר מול הפרצוף כאשר התברר לי בעקיפין שפעם היא אמרה זאת מפורשות לחברה שלה. דבר נוסף- ידוע לי שבאחת הנסיעות שלה לחו"ל הא היתה בקשר עם מישהו. כפי שכבר ציינתי בעבר גם חיי המין שלנו על הפנים - אני מדבר על יחסים של פעם ב... וגם אז היא לא נותנת להכנס(כבר סיפור אחר), למרות שכעת כשהיא חושבת על ילד נוסף היא מוכנה להכול, להפתח אלי (כמה פעמים..וכו). אבל אני פשוט מרגיש קרירות כל הזמן. בעבר רציתי יותר ילדים אך היום לאור המצב שאני בעצמי לא יודע כמה זמן אחזיק מעמד ואם אני רוצה להישאר בכל מחיר. אני פוחד שוב לעשות טעות להיכנע ללחצים שלה, יהיה ילד ואח"כ שוב.... הקרירות, חוסר האהבה... אני פשוט לא יודע מה לעשות מרגיש מנוצל!!!!
 

l01

New member
הי דניאל

לעניות דעתי הלא קובעת, אם אתה בספק כל כך עמוק, לא כדאי שתסכים (ובודאי שלא להיכנע ללחציה)בשום אופן לעשות עוד ילד נוסף. ילדים לא עושים סתם כך. ברור שהאהבה חשובה לך. ואתה עובר תהליך של התפכחות אולי מאשליות. זה טוב שאתה מתפכח מאשליות. האמת לעתים מרה וכואבת לכולנו. אני מעדיפה את האמת על פני חיים בשקר. אך יודעת שאני משלמת מחיר גם עבור האמת שגיליתי. בכל מקרה אל תיכנע ללחצים ואל תסכים לעשות ילד נוסף אם אתה במצב של בלבול או לא שלם עם עצמך לג מ ר י. תהיה אמיץ. בברכה. גלית.
 
למה .....?

היי דניאל אור אני חושבת שאתה לא צריך להסכים להביא איתה עוד ילד,הזוגיות לא מספיק חזקה,ולהביא עוד ילד זה לא פיתרון לזוגיות. אולי בהתחלה הכל טוב ויפה אבל אחר כך הכל חוזר לעצמו ואני יכולה לומר לך מניסיון כי בעלי חושב שלהביא עוד ילד פותר אבל לא!!זה לא פותר כלום רק מוסיף קשיים וקושר אותך כי בכל זאת זו אחריות נוספת. אני מאוד מבינה את ההרגשה שלך ,אני עוברת את אותו הדבר רק שאני יודעת שאני לא אוהבת אותו,ומרגישה מנוצלת כי הוא לא רוצה לעשות כלום אלא לקבל הכל מוכן. אני לא יודעת אם כדאי להישאר בכל מחיר כי גם אני מתמודדת עם אותה דילמה,ואתה יודע שהיא הייתה עם מישהו אחר אז למה להמשיך?
 
מגיעה לך אהבה

ועליך לפעול כדי שתהיה לך. לא בחסד, אלא בזכות. התרשמתי מהודעותיך ותגובותיך, שאתה מביט כל הזמן מעבר לכתפך. מין חוסר ביטחון ופחד. טפל באלו קודם. בהערכה העצמית שלך, באהבתך את עצמך, ביכולת לאמר לעצמך "מגיע לי" ולעמוד על כך. לא מול אחר, אלא מול עצמך. קח יעוץ פרטני. טפל בעצמך, צור שינוי ומשם תגיע לביטוי אחר בזוגיות שלך. לא מובטח שתישאר באותה מערכת אבל אולי תופתע. ילד איננו תרופה למשברים בזוגיות. רק מקשה על פתרונות בעתיד.
 
בבקשה להודיע שאתה עונה -

עד שאני מסתבכת עם אופציות מניות והשקעות, אז אני מגלה שאתה בנתיים עונה קצר וחד. ב50% פחות מילים.
 
טוב שאת עונה כפי שאת עונה

יש כאלו שהדברים שלך מגיעים אליהם ושלי אולי סתומים בעיניהם. יתרונו של פורום רב משתתפים.
 
את עצמך אתה אוהב?

שאלתי לפני כמה ימים- את האישה בחול (סתם סקרנות חו"ל או חול?) ואם את עצמך אתה אוהב מגיע לך שיאהבו אותך! לתת אהבה ולקבל אותה. וכן-אני מאמינה שהמיטה היא ראי מצויין של זוגיות וכאשר היא חורקת, הקפיצים מחורבנים, ובכלל התדירות פעם ב... אז- יש בעיה אמיתית של זוגיות ששום התעלמות ממנה לא תפתור אותה. היא רק תלך ותחריף. אתה מתאר חיים תחת ההחלטות שלה- היא החליטה להתחתן ואתה הסכמת היא החליטה שהיא רוצה ילד נוסף-ואתה זה שמתלבט להסכים. אז ראשית כל- מחכמה של זקנים,ילד לא בורח, אל תסכים בשום פנים להביא ילד נוסף לעולם שהזוגיות שלו מוטלת בספק. עכשיו מה האלטרנטיבות שלך: 1. לפתוח את הנושא-כאולטימטום שלך(איך אני שונאת את המילה הזו והגישה) שאו...מתחילים לדבר על הדברים (לבד או עם יועץ) או ש.... 2. להמשיך ככה, להביא עוד ילד לעולם, להישאר ב"כל מחיר" ואז כנראה שאיפשהו בגיל שהילדים יצאו מהבית, יקרה משבר שלא יהיה ניתן כבר לתיקון של "בכל מחיר". אז כן...כנראה שאפשר להמשיך גם כך,אני מכירה הרבה זוגות שחיים ככה המון שנים. אבל הם לא מאושרים. 3. למצוא אהבה אחרת, שתתן לך את האפשרות ל"מלא מצברים" ריגשיים ומיניים(כנראה גם)-ואז תוכלו להמשיך ככה עוד זמן מה .. כמו שאני מכירה את החיים,יש זוגות רבים שחיים ככה לאורך שנים רבות. לעיתים בידיעה, לעיתים בהתעלמות והכחשה, לעיתים באדישות, לעיתים בעצימת עין. אבל ה"להמשיך בכל מחיר" מוביל אותם. 4. אופציה של פרידה- אני אישית מאמינה שהיא לא סתם נרשמה על ידי כרביעית, כי אני חושבת שכדאי לשקול את כל האפשרויות קודם ולנסות לשנות את הזוגיות הקיימת. אבל אם אי אפשר לשנות אותה. ובעיקר אם אין אהבה (ושים לב להבדל הדק בין שחיקה מסויימת והיעדר אהבה )- אז כדאי לחשוב אם מוכנים לחיות את יתרת החיים בלי אהבה? אתה מוכן? נ.ב. התעלמתי לחלוטין מעניין הקשר שהיה לה בחו"ל-כי הוא רק סימפטום,ולא הבעיה עצמה. אבל כפי שאני מבינה, גם זה לא נושא שהיה פתוח לדיון בינכם.
 

עילית33

New member
שלום דניאל

מדבריך עולה שאתה מרגיש נזנח ובודד בתחושותיך. אם כך הדבר, הרי שיש טעם להעלות את הנושרא לדיון איתה. האם ניסית לדבר איתה על איך שאתה מרגיש? בסופו שלדבר איש מכם אינו יודע ועולם לא יידע מה קורה אצל השני אם לא תדברו על זה- תיידעו אחד את השני בהרגשותיכם וכאבכם. יש סיבה לכל התנהגות- כולנו מניעים את עצמינו מסיבות שונות- שלפעמים אינם נהירים לבן/בת הזוג. . לגבי נושא הילד הנוסף, כאן אני נאלצת לנקוט עמדה בעלת נימה אישית יותר. לדעתי אין ואסור לעולם להיכנע ללחץ כלשהו (חברתי, זוגי, הורי) ובעקבות לחץ זה להביא לעולם עוד ילד! ילד צריך לבוא כאשר יש בשלות לקבלו, כאשר ההורים רוצים ומוכנים ובשלים רגשית לקחת את האחריות לגידולו של צאצא. בוודאי ובוודאי שאין לעשותו תחת לחץ או סחיטה באיומים- בשום פנים ואופן לא! אני מקווה שתצליח להגיע להחלטה שתקל על לבטיך.
 
אחותו של שקספיר ואחרים -חשיפה

אוקי, תסלחו לי שלא חשפתי הול בבת אחת ולכן יכול להיות שבמידע הבא דברים יראו לך או לכם קצת אחרת.... ראשית בנוגע לאישתי והקטע בחו"ל כן דיברנו על זה והיא טענה שזה לא בדיוק היה משהו רציני אלא יותר מישהו שדיברה איתו ו.... אני לא ממש רוצה להיכנס לזה. בנוגע לאפשרות 3. כאן יש סיפור אחר שמתקשר ל"אחת בחול"! בשלושת החודשים האחרונים הכרתי מישהי וירטואלית שכתבה לי ב-mail ....כך זה התחיל ספור דומה מאוד ל"אחת בחול" אלא שאני והיא הלכנו עם זה קצת רחוק מידי.... זה התפוצץ לפני כחודש ומאז אנחנו לא בקשר ועכשיו אני מרגיש מבולבל. אישתי יודעת בערך ... אני לא חושב שהייה מסוגל לומר לה פעם את האמת! בנוגע למין- הוירטואלית היוותה עבורי דרך מסוימת לחסך הפנימי!!!!
 
בדיקה רפואית

אם אתה רוצה באמת לשמוע. אז יאללה תשפוך את כל החרה שבבטן שלך את כל הדברים יחד ואפשר יהיה להתייחס . כי ככה , מה אני אגיד לך רואים שאתה מבולבל, אפילו מאד מבולבל אבל חומד כאשר הולכים לרופא לבדיקה, והוא לוקח את הסטטוסקופ צריך להרים את החולצה . אז אתה תחליט, כמה אתה רוצה להרים אותה או להוריד אותה לגמרי, או להשאיר בטן חשופה גב גלוי אבל -אי אפשר להגיד ולא להגיד ככה ממש אי אפשר להתייחס לאמירות שלך ולעזור לך אולי לצאת מהבילבול שלך. כי אני כותבת לך מסר שלם על זוגיות ועל האהבה הפנימית ומקבלים בתשובה אמירה (כרגיל עם חולצה חזק בתוך החגורה של המכנסיים) של קשר אמיתי של אישתך עם גבר זר בחו"ל- שפגע בך(אלא מה?) ואז (לפני/אחרי/במקביל) קשר וירטואלי שלך של 3 חודשים עם אישה ש"הלך קצת רחוק מדי" (לדמיונו של כל אחד פרוע לחלוטין כמובן מה המשמעות של הלך קצת רחוק מדי- נפגשתם ? שתיתם קפה? הלכתם למיטה? התאהבתם במייל? מה זה רחוק מדי?) אח"כ זה "התפוצץ" -ואני חוץ מרימוני יד, וגלגל של מכונית, לא יודעת מה יכול להתפוצץ. ומה המשמעות של התפוצצות אצלך? גילוי אצל בן זוג? משהו פנימי? אישתי יודעת בערך- וואלה, או יודעת או לא יודעת - ומה זה בערך? אני לא חושב שאי פעם הייתי מסוגל לאמר לה את האמת? כי??? למה ????? אם היא ממילא יודעת, לא עדיף שתדע בדיוק מה היה ומה קרה ומה אתה חש-כדי שתוכלו להתקדם הלאה ולא לדשדש בביצה העכורה הזו? בנוגע למין- דרך מסוימת לחסך הפנימי? זהו. כאן נשברתי!!!! יותר אני לא מבינה. כי אם הדיאגנוזה היא בגידה, הטיפול הוא אחד אם הדיאגנוזה היא נשואין נטולי אהבה הטיפול הוא אחר אם הדיאגנוזה היא גילוי בגידה של בן הזוג ... אם הדיאגנוזה היא התאהבות ... בקיצור, או שתתפשט קצת וברור. או- שנמשיך לדבר מסביב וסחור סחור ואם זה עושה לך טוב, לבריאות אבל ייעוץ למצוקה שלך כנראה לא יהיה. על החתום אחותו של הרופא .
 
למעלה