אוכל

[mayaka1]

אוכל

שלום רב בתי בת ה3 מאוד אוהבת לאכול.בבית אנחנו אוכלים ארוחות מסודרות, ללא ממתקים ואין שום בעיה והיא לא מבקשת שום דבר מתוק. אבל אם אנחנו הולכים לסופר או לקניון אז כל דקה היא רוצה לאכול ודורשת ממתקים או חטיפים.כמו כן כשהיא רואה ילדים שאוכלים חטיפים היא עומדת כמו מסכנה ומבקשת שיתנו לה. אני יודעת שאפשר להתחיל לתת לה פעם ביום ממתק בבית,אבל היא לא מבקשת וגם אני מעדיפה שלא תתרגל. היאם לשים לה גבולות בסופר וקניון יכול לעזור? מצד שני היאם בגלל שהיא לא מקבלת את זה בבית יכול להשפיע עליה בעתיד? תודה

 

[עינת גבע]

הזמנה לחשיבה

הזמנה לחשיבה שלום רב מיה, לכל הורה יש השקפות עולם לגבי חינוך הילדים. הורים מתווכים את ראיית העולם שלהם לילדים באמצעות דרכי חינוך שהם בוחרים. דרך חינוך זו הדרך המעשית בה הורים נוקטים בחיי יום יום. חשוב שנעצור מידי פעם ונשאל את עצמנו: מה אנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו? מה חשוב לנו? מה באמת חשוב לנו? מה הרציונאל(ההיגיון) שמאחורי הרעיון? אני מאמינה שהורה חושב, הבודק את עצמו לאור ערכיו יודע ומחליט איפה להציג את הגבול. כאשר ברור לנו ההורים אנו מעבירים לילדים מסר ברור. כמו שקורה היום אצלך בבית. עצירה, כמו שאת עושה עכשיו מאפשרת לך לשקול מחדש את המינון, את הפרופורציות, את האיזון ולמצוא את שביל הזהב המתאים לך. האם עניתי לך? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[mayaka1]

לא ברור

זה עדיין לא ברור,כי אני יכולה להעביר לה מסר,אך לא ברור איזו השפעה פסיולוגית תהיה לזה בעתיד.גם לי לא נתנו ממתקים בבית ועד עכשיו אני מפצה על זה. מצד שני לבעלי היו ממתקים חופשי בבית ובגלל זה הוא בעודף משקל עד עכשיו

 

[עינת גבע]

למצוא את שביל הזהב שלכם

שלום רב מיה, התשובה המתבקשת מהסיפור האישי שלכם היא שגישות קיצוניות מידי או נוקשות מידי לא מניבות את התוצאות הרצויות. יוצא מדברייך שאיסור מוחלט והגבלה מובילים לחיפוש/ למרד/לפיצוי/להתנגדות. ואילו היתר מוחלט/מתירנות/ חופש ללא גבולות גם הוא מביא תוצאות בלתי רצויות. אם כך, אולי רצוי לתת בחירה בתוך מסגרת. למשל, לסכם עם הילדה שאצלכם בבית אוכלים ממתק אחד או שניים ליום לפי בחירה. כך הילדה תקבל עם גבולות. היא תרגיש ביטחון. שיש למה לצפות . בבית שלכם ההורים נותנים מיוזמתם בכיף. האם זו אופציה שיכולה להיות שביל הזהב שלכם? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[עינת גבע]

למצוא את שביל הזהב שלכם

שלום רב מיה, התשובה המתבקשת מהסיפור האישי שלכם היא שגישות קיצוניות מידי או נוקשות מידי לא מניבות את התוצאות הרצויות. יוצא מדברייך שאיסור מוחלט והגבלה מובילים לחיפוש/ למרד/לפיצוי/להתנגדות. ואילו היתר מוחלט/מתירנות/ חופש ללא גבולות גם הוא מביא תוצאות בלתי רצויות. אם כך, אולי רצוי לתת בחירה בתוך מסגרת. למשל, לסכם עם הילדה שאצלכם בבית אוכלים ממתק אחד או שניים ליום לפי בחירה. כך הילדה תקבל עם גבולות. היא תרגיש ביטחון. שיש למה לצפות . בבית שלכם ההורים נותנים מיוזמתם בכיף. האם זו אופציה שיכולה להיות שביל הזהב שלכם? עינת גבע, מכון אדלר.