אוכל של אהבה

AYELET1

New member
אוכל של אהבה ../images/Emo23.gif

הודעה של גלי בפורום הונגריה: לכל אחד , יש איזשהו מאכל שכשהוא אוכל אותו , הוא מתחבר ב"טיל" למישהו אהוב שכבר איננו ... כל דיבורי הלאנגוש והלצקוש קפוסטה של הימים האחרונים , חיברו אותי לסבתא שלי ... המאמאמאם האחת והיחידה שלי , זו שנפטרה בינואר השנה ... זו , שהיתה לה סבלנות אינסופית להסביר לי שכשהיא קוראת לי "אנדיילקה"
היא לא מתכוונת ל"נמלה קטנה" זו , שאפילו עכשיו אני שומעת את קולה מהדהד באזני , כשהיא קוראת לי בכינוי החיבה , שרק לה היה מותר לקרוא לי ... זו , שתמיד כשרצינו להזמין אוכל סיני , היתה אומרת "למה , אפשר להכין לבד בבית ..." הכנו - בסוף יצא לצ´ו ... זו , שהיתה צוק גיברלטר שלנו כל השנים , במיוחד אחרי שאימי נפטרה ... זו , שלא יכולתי לשבת עליה "שבעה" , כי על סבתא לא יושבים ... זו , שכל ביס ממתכון שקיבלתי כאן בפורום , גורם לי להתפורר בדמעות געגועים אליה ... זו , שכל כך חסרה לי .... ואני תוהה , איזה אוכל הבת שלי תזכור , טייק אווי ?!
-------------------------------- איזה מאכל גורם לכם להישטף בגל זכרונות, ריחות וצלילים?
 

גליה12

New member
גלי- למרות שלעולם לא היתה לי סבתא

מתחברת למילים שלך- ...ונעצבת. איזה מאכל גורם לי להישטף בגל הזכרונות? אני מוכנה לומר לכם איזה אוכל שוטף אותי בזכרונות מסוייטים. נתחיל עם העובדה המצערת שגדלתי בתקופת הצנע- לא לעולם לא ידענו רעב- אבל בצירוף קטלני לעובדה שגדלתי על מטבח קיבוצי האוכל היה חד גווני עד כדי דוחה- לעולם אזכר בחלב ואליו צף קרום- ובנזיד העדשים שדמה יותר ליציקת בטון כתומה- ולפתיתים או פניני גריסים (לא יודעת מה ההבדל בדיוק) חסרי הטעם-צבע-צורה.ושמן הדגים הידוע לשמצה ... והכריחו אותנו לאכול את זה כבר אמרתי?----- אבל בשבת.... בשבת אבא שלי יצא לצוד ברוזי בר-ואמא שלי בישלה אותם שעות על פטליה קטנה- הריח מילא את כל הבית- (טוב נו היה רק חדר אחד) והכינה בצקניות בנוסח צ´כי - אותן טבלנו ברוטב- בשביל זה היה שווה לחכות כל השבוע. מאכל תאווה ממש
 

vered4

New member
אוכל של סבתא

לכל סבתא יש משהו מיוחד שהילדים אוהבים, ומה שמצחיק שאלה דברים יחסית פשוטים, אבל אין כמו רוטב של הסבתא האחת, מרק עוף ודג אצל השניה. ואצלינו יש כבר מסורת של אוכל שאבא מכין ואמא מכינה. וגם אני, יש דברים שרק אמא שלי יודעת להכין כמו שאני אוהבת.
 

AYELET1

New member
מה שאני זוכרת זה קודם כל...

את מה שתעבתי - סלט חצילים, חמיצה (בורשט
) איכסססס וכשלא הייתי אוכלת את זה , הייתי שומעת מסבתי ש"אין לי שכל". כיום יש בדיחה אצלינו בבית: כשמישהו מודיע שאינו אוהב מאכל כלשהו, מודיעים לו שאין לא שכל
מה שאני זוכרת בגעגועים זה את הצלי הנהדר שסבתא שלי היתה מכינה. ספר שזכרונות שהמאכלים שולטים בו, ספר שבו מרגישים את געגועי הכותב למאכלים מבית סבתא (אמא שלו בקושי בישלה) זהו "ספר משפחתי" של גיל חובב.
 

yalyul

New member
אין פה בולגרים?

סבתא שלי עליה השלום היתה אלופת המספן (מרציפן) שהיה צחור מלובן ולא גמיש ומסטיקי אלא פריך.. לכל יום הולדת חיכינו בכליון כדי לקבל בתוך אריזה של בונבונירה משומשת עיגולים צחורים שחצי שקד תקוע בהם לראווה. בכל שבת בבוקר "בויקוס" ולקינוח "בוריקטס דה אלחשו" בורקס במילוי גבינה בולגרית ובורקס קטנטנים מבצק פריך ממולאים בשקדים ופסטוקים.... רגע...לוקחת טישו לנגב את הרוק... אבל אין טוב בלי רע...ואם היינן צריכות (אחותי ואני) לאכול "אפיו" - אלוהים ישמור...(שורש סלרי מבושל עם גזר) פעם כששמרה עלינו הכינה איזשהו תבשיל שלא אהבנו ... שאלה: נו טעים? אחותי מיד ענתה בפרצוף מלא עונג ממש מגעיל... שאלה: מה זה מגעיל? ענינו במקהלה...הרבה יותר טוב מטעים ,נפלא בערב בא הדוד לבקר וסבתא נותנת לו לאכול ומתפארת... אתה יודע ...הבנות אמרו שזה האוכל הכי מגעיל שאכלו... אחותי ואני מסתכלות זו על זו ובורחות לחדר...
 
למעלה