אוכל..פויה....*טריגר***

rain drop8

New member
אוכל..פויה....*טריגר***

אכלתי היום בערב...
ואז הקאתי את זה
פעם ראשונה בהרבה זמן..
האוכל הזה...אוף...
אני עושה מלא ספורט...מנסה לרדת במשקל...ואז מגיע הלילה...
ואני אוכלת...אוכלת הרבה....ולא מקיאה...
לא כי אני לא יכולה..
אלא כי אני מענישה את עצמי
אומרת לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני אוכלת כל כך הרבה בלילה...
אני יודעת שזה לא באמת הרבה...אבל אני מחשיבה את זה לבולמוס
מנגו, שקית במבה, מיני כיפכף, לחמניה עם טבעול ולפעמים עוד במבה עם מיני כיפכף...
זה הבולמוס הלילי שלי אחרי שאני אוכלת ארוחה אחת ביום..ומתאמנת מלא...
אני מאבדת את זה...מאבדת שליטה...אני מרגישה את זה...זה יתחיל שוב..
לאכול ולהקיא לאכול ולהקיא...
עדיף כבר לחתוך מאשר לאכול ולהשמין כל דבר עדיף מלהשמין עוד כי אני כבר כל כך גדולה
ואם אפסיק לאכול שוב...הצומות....זה יחפרן אותי לגמרי...
למה אין אמצע לחרא הזה,למה הכל חייב להיות כזה מגעיל
אוף אני שונאת אוכל שונאאאאאאאאאאאאאאת
 

rain drop8

New member
לישון או לא לישון

לא מסוגלת ללכת לישון
לא יכולה לעצום עיניים
לא רוצה סיוטים
לא רוצה
רוצה לישון
לא יכולה
אווווווווף
 

LsMs

New member
אני מקווה שכבר הלכת לישון אבל

בתור בחורה שגם הייתה ועדין בהפרעות אכילה אני יכולה להגיד לך שמה שעזר לי הכי הרבה זה פשוט שני דברים

1.לדעת להבין ולזהות שיש לי הפרעת אכילה ואני סובלת מאכילה רגשית ואח"כ בולמוסים הקאות וצומות וכשאני מזהה שאני מתחילה להתחרפן ורוצה להקיא או לבלוס או לצום כי אני כועסת על משהו או על מישהו אז אני תופסת את עצמי חזק בשתי הידיים מתקשרת לחבר או חברה שאני סומכת עליהם בעינים עצומות מדברת איתם..לאו דווקא על מה שאני מרגישה סתם מה שלומך מה נשמע תספר לי איך עבר עליך היום שלך..למה? כי זה מחבר אותי למציאות וגורם לי לדבר עם מישהו עד שהזעם שוכח והחרדה יורדת לרמת אפס כמעט ואז הצורך הזה נעלם ובמקום אני הולכת ועושה משהו שמרגיע אותי כמו ספורט או סרט או (החבר? וייי....!) או טלויזיה או לישון או כל דבר שעושה לי טוב שלא קשור בכלל לאוכל


2.לקחת נוגדי חרדה ודכאון ובזמנים מאוד מאוד קשים גם קיבלתי אישור ויש לי משהו דמוי ואליום בתיק אני לוקחת כדור כשדברים נהיים סופר קשים ואני מרגישה התקף חרדה ולא מצליחה לישון ופשוט נהיית נוירוטית בטירוף..זה מרגיע אותי במיידית..אבל הם נגמרו אגב אני צריכה לחדש את המרשם שלהם (אחרי חצי שנה שה30 כדורים החזיקו) או הולכת לקפה וסיגריה..זה גם עוזר לי להרגע כשאני מרגישה שעוד שניה אני מטפסת על הקירות ורוצה לקרוע את המקרר ואת כל מי שעומד בדרך שלו..


אני לא שמנה מעולם לא הייתי שמנה ולמזלי או לצערי איך שלא אסתכל על זה יש לי גם מחלת קרוהן אז גם יהיה לי קשה להשמין (מה שלא מתעכל אצלי פשוט סותם את המעיים או יוצא במיידי מבלי לעבור תהליכים בגוף) אבל את לא רוצה להחליף אותי עם הקרוהן כי חסרים לי כבר כמה סנטים במעיים...
בכל אופן אני גם מציעה לך את עצמי תרשמי לי במסר אני אוסיף אותך בפייסבוק אני תמיד אשמח לדבר איתך במצבים שאת הולכת לבלוס על המקרר במידה ואני לא ישנה


יהיה בסדר...אפשר לצאת מהפרעות אכילה זה רק בעיה זה לא אומר עלייך כלום
 
למעלה