תשובות לתשובות
כתבת: "אבל חייבים להבין שהמנגנון של המדינה הוא לא גורם מרכזי בכל העניין" בוודאי שכן. מנגנון המדינה, על ענפיו השונים (צבא, משטרה, בתי-המשפט) הוא אחד הכלים החזקים ביותר של המעמד השליט לביצור שלטונו המעמדי. התצורה החברתית-כלכלית הזאת שנקראת קפיטליזם יכולה לבוא בכל מיני צורות של מימשל מדיני. לפעמים בצורה גלויה של דיקטטורה פוליטית (כמו, למשל, בפקיסטאן) ולעיתים בצורה של דמוקרטיה בורגנית (כמו ארה"ב ושאר ארצות המערב). המשטרים הללו שונים בצורתם, אבל זהים בתוכנם: הם ביטוי לשלטונם הפוליטי של בעלי-ההון, הם אינם "אלא ועד-פועל המנהל את העניינים המשותפים לכלל המעמד הבורגני" (כפי שכתבו מארקס ואנגלס ב
מניפסט הקומוניסטי). אומנם הדמוקרטיה הבורגנית (שהיא דמוקרטיה פורמלית בלבד, ולא דמוקרטיה מהותית) מציעה, לעיתים,
מראית עין של חופש פעולה ושל אפשרות למעבר שליו מהקפיטליזם לסוציאליזם, הרי, כפי שכתבה רוזה לוכסמבורג, "כל פעם שהדמוקרטיה מגלה נטייה להתכחש לאופייה המעמדי ולהפוך למכשיר המשמש את עניני העם הממשיים, מיד מוקרבות הצורות הדמוקרטיות על ידי הבורגנות עצמה ונציגותה המדינית". כתבת: "החלפת הקפיטליזם לא מלווה בהכרח בשינוי מהותי של המנגנון הפוליטי".
ממש ממש לא. ב-1871 היה הנסיון הראשון להפיל את שלטון הבורגנות, הקומונה הפאריזאית המהוללת (וקצרת הימים). המהפכנים ניסו לקחת את מנגנון המדינה הבורגני כמו שהוא, ולהשתמש בו לצרכיהם. כלומר - הם ביקשו לנשל את הבורגנות משלטונה המעמדי, מבלי לפרק את אותו האמצעי בו היא השתמשה לביצור שלטונה זה. הם נחלו, כמובן, כשלון חרוץ. מארקס ניתח יפה את נסיון הקומונה הפאריזאית (בחיבורו "מלחמת האזרחים בצרפת") והלקחים הפוליטיים סוכמו על-ידי לנין בחיבורו המבריק [!] "
מדינה ומהפכה" (אם תבקר רק באחד מבין הקישורים שבהודעה זו, אז בקר בקישור זה). כתבת: "החלפת את העסקים הפרטיים בקואופרטיבים? ביטלת את הבעלות הפרטית על ההון. איגדת את הקואופרטיבים במועצות עובידם? ביטלת את השוק התחרותי והחלפת אותו במערכת סוציאליסטית... וכל זאת בלי תפיסה של הכוח הפוליטי או ביטול הדמוקרטיה הפורמלית בדרך הלניניסטי". והאם אתה מצפה שהבורגנות תשב בצד בשקט בזמן שאתה עסוק בהפלת שלטונה? האם אתה מכיר מעמד אחד בהיסטוריה שעשה זאת? האם המעמדות השליטים הפיאודליים בצרפת נחרו בשלווה כשהמהפכה הבורגנית של 1879 ניסתה להפיל את הפיאודליזם בצרפת ולהחליפו בקפיטליזם (כשהביטוי הפוליטי לכך היה החלפת המלוכה ברפובליקה)? התשובות הן "לא", "לא" ו-"לא", בהתאמה. לכשתנסה לבצע את הסוציאליזציה של אמצעי-הייצור תיתקל בהתנגדות אלימה מצד הבורגנות המקומית והזרה. בלי כיבוש השלטון הפוליטי, הריסה עד היסוד של מנגנון המדינה הבורגני והחלפתו במדינת פועלים - תיזרק לפח הזבל של ההיסטוריה. ראינו זאת, למשל, בצ'ילה: בתחילת שנות ה-70' עלתה לשלטון, בבחירות דמוקרטיות, ממשלה שמאלית בראשות הנשיא המרקסיסט סלבדור איינדה (שזכה לתמיכה מקיר לקיר בקרב מעמד הפועלים והאיכרות הצ'יליאנית). איינדה התחיל בסוציאליזציה של אמצעי-הייצור, הלאמות של תעשייה, רפורמה אגררית. ארה"ב נבהלה (חשבה שהיא עומדת לפני עוד קובה) וב-1973 ממשלת איינדה הודחה בהפיכה צבאית על-ידי האגף הימני בצבא (שנתמך ע"י ה-CIA וארה"ב), איינדה עצמו נרצח, ולשלטון עלה הדיקטטור הפאשיסט פינושה (שארה"ב היללה אותו כ"דמוקרט", וכיום הוא עומד לבית-דין בינלאומי על פשעי מלחמה, שכן בתקופת שלטונו "נעלמו" כ-50,000 אישה ואיש). איינדה כשל בדיוק בגלל שלא היה לניניסט: הוא סירב להרוס את מנגנון המדינה הבורגני על מוסדותיו ומנגנוניו, לפרק את הצבא הישן, לחמש את העם ולהקים מיליציות של פועלים ואיכרים. מאחורי תנועת הפועלים הבינלאומית עומדים 150 שנות היסטוריה של מאבקים, הצלחות, כשלונות ונסיונות. מי שלא לומד מהן דבר - עתיד לחזור על טעויות העבר. טעויות הרות גורל ועקובות מדם. - אורי. נ.ב: דברייך לגבי מנגנון המדינה, קואפרטיבים, וכו' הם חזרה, די במדויק, על הטיעונים של המנשביקים פלכאנוב הרוסי וקאוטסקי הגרמני. אולי יעניין אותך לקרוא את "
המהפכה הפרולטרית והרנגאט קאוטסקי" של לנין.
