אוכל במזרח אסיה

[ליאורט1]

אוכל במזרח אסיה

שלום, אני טס בקרוב לכמה מדינות במזרח אסיה ורציתי לשאול אם מישהו מכאן טייל אחרי שאובחנה אצלו המחלה? קראתי שבצפון סין אוכלים בעיקר דברים מקמח(פחות אורז ויותר נודלס ולחם מוזר), אני לא ממש דואג אבל אני אשמח לדעת אם יש נסיון בעניין... תודה רבה

 

[limim]

דווקא נראה לי שיש שם המון אפשרויות

רק לפני מס' ימים חגגנו יום נישואים במסעדה סינית והתלהבתי משפע האפשרויות שיש לנו הצליאקים. אז קודם כל, הסינים אוכלים גם אטריות מקמח אורז, ואני חושבת שאתה בהחלט יכול גם לבקש שישתמשו באטריות כאלה במקום בנודלס. יש גם סוגי כופתאות שניתן לאכול ("דים סם") מקמח אורז. בהצלחה.

 

[ליאורט1]

דים סם

דים סאם תמיד עשוי מקמח אורז? לפני חמישה חודשים הייתי בהונג קונג וגם הייתי בלי צליאק ודים סאם היה אחד הדברים היותר טעימים שאכלתי תודה

 

[אלפקה פקה]

אני הייתי בקמבודיה

וכמעט הכול שם מבוסס אורז. כל החברים שלי שם עשו שמיניות באוויר למצוא אוכל מבוסס קמח, ואני הייתי מאושרת

הדבר היחיד שגרם לי שם לשלשולים חריפים היה האוכל החריף, אבל זה בגלל שטסתי ממש קצת אחרי שאובחנתי והמעיים עוד היו פצועים לחלוטין. בהתחלה ממש לא הבנתי למה אני משלשלת, וברגע שהוצאתי את החריף החוצה - זה פסק. (ולא מדובר ברוטב עם חשד, משתמשים שם בפלפל צ'ילי, הקטנים האדומים, אתה שם עשרה כאלה בתבשיל ואתה לא יכול לנשום אחר כך שבוע. שלא לדבר על ההרגשה להעביר יציאות החוצה מהגוף כשאוכלים כמויות של חריף...

). יש גם רטבי סויה שמכילים קמח, מהם כמובן נמנעתי. רוטב צ'ילי מתוק מותר (לא מצאתי שם כזה שהכיל קמח). היו בקבוקים ללא כיתוב באנגלית, אז נאלצתי להימנע... שלשול במזרח זה לא דבר נעים. יש שם הרבה דברים טעימים מבוססי אורז. היה להם כזה דבר של בננה מצופה אורז מתוק, עטוף בעלה בננה ושמים על הגריל... אכלתי כאלה בכמויות! והם עושים גם עוגיות במרקם שמזכיר סולת אבל זה מאורז. בקיצור, בקמבודיה החיים יפים לצליאקיסט.

 

[ליאורט1]

יופי

קמבודיה - מסודר! עכשיו נשאר רק סין לאוס וויאטנאם. תודה רבה

 

[אלפקה פקה]

לגבי סין לא יודעת

אבל החברות הטובות שלי היא סינית (אחד הבנות שעבדו איתי בקמבודיה), ואנחנו בקשר מסנג'ר הדוק. אברר לך. (היא סינית שחיה רב חייה בסינגפור, אם אתה צריך גם לגבי שם... למרות ששם זה די מערבי מודרני, כלומר יש את כל הסוגים של כל המדינות). לאוס וויאטנם - אני מניחה שדומים אם לא זהים בסגנון החיים לקמבודיה. כל המדינות של ויאטנם, לאוס, תאילנד וקמבודיה הן באותו סגנון חיים כפרי ומאוד דומות זו לזו במנהגים. היחידה שטיפה היא השתנתה היא תאילנד בגלל שרב התיירות לארצות האלה הולכת לשם, ולכן שם המנהגים והסגנון טיפה השתנה. ויאטנם ולאוס אמורים להיות כמעט כמו קמבודיה - אותו אקלים, אותם גידולים, אותו אורח חיים. גם שם אתה בטח תהיה מסודר

 

[ליאורט1]

תודה רבה

 

[אלפקה פקה]

כמה שגיאים ../images/Emo3.gif

אפילו לא אתחיל לתקן... אני טרודה כרגע פשוט.

 

[פני בובה]

עשית לי חשק...

שמישהו יביא בבקשה מתכונים שווים לדברים האלו שהזכרתם. אני גם ככה לא מאוהבי החריף

 

[אלפקה פקה]

את העוגיות האלה

ניא לא יודעת להכין, כי אני עד עכשיו לא ממש מבינה ממה זה היה. אני רק יודעת שזה לא קמח כי אכלתי כאלה כל יום, וכי הם לא מגדלים קמח, אבל אני לא סגורה מה זה כן היה - הזכיר במרקם אורז שכאילו עשו אותו במרקם של סולת, אבל לכי תדעי מה זה היה באמת. הבננה עם האורז - אני מתה להכין, אבל אני יודעת שזה לא יצא לי כמו שם ואני אתאכזב... בעיקרון יש להם שם זן בננות שונה מבארץ - מאוד קצרות ודקות, כל אחת באורך של חצי מהבננה המוכרת כאן וחצי או שני שליש בקוטר. (קוראים לזן הזה LADY FINGER וזה קולע בול

). אז לוקחים כזאת, עוטפים באורז דביק שאני די בטוחה שהוסיפו לו משהו מתוק ודביק - אולי מי סוכר? או שאולי האורז שם הוא פשוט מזן דביק יותר והמתיקות הייתה רק מהבננה? אין לדעת... כל זה עטפו בעלה בננה, שזה עלים מאוד גדולים, תקעו קיסמים בצדדים ושמו על הגריל. העלה השחים, הבפנים נהיה רך ועוד יותר דביק, והטעם... בארץ אני אצטרך לאלתר עם נייר כסף ואני כבר יודעת שזה לא ירגיש לי אותו דבר, אז אפילו לא מנסה. אגב ליאור - הדברים הכי כיפיים שם זה הפירות. אני אישית הגעתי למצב שכבר חירבנתי אננס מרב שאכלתי בכאלה כמויות. וליצ'י מדהימים, ורמבוטן (נראה כמו ליצ'י אבל מסתבר שזה לא), ופרי דרקון שזה דבר מדהים (מוכרים גם בארץ אבל במחיר מופקע טילים). המחירים שם כל כך נוחים, אתה בחמישה דולר ליום חי כמו מלך. בקיצור קח אותי איתך!!!!!!

 

[ליאורט1]

אני מת לנסות את כל המתוקים!!!

רק שיש לי סוכרת נעורים אז זה לא יקרה... פירות אני אוכל אבל לא יותר מדי

 

[אלפקה פקה]

גם האוכל אוכל שם טעים לגמרי

לנו הייתה מבשלת מקומית, וכמה שהתפריט לא מגוון ונשען על אותו עיקרון - אני נהניתי מכל רגע. (אלה שהיו איתי כבר רצו להקיא, אבל אולי אני פשוט הייתי מאושרת ששם זה טבעי שהארוחה מבוססת על אורז). אז המבשלת המקומית שהכינה לנו ארוחות מקומיות, הכינה ככה - בבוקר זה היה ביצת עין עם לחם, אבל נראה לי זה היה בשילנו כדי שלא נחטוף הלם תרבות. אני הייתי אוכלת את הלבנים של כולם עם צהוב אחד, והם היו מקבלים את הלחם שלי. סימביוזה מושלמת. ארוחות צהריים + ערב - לכל אחד יש קערת אורז על הצלחת, ובשולחן מגישים עוד שני תבשילים מקומיים שבישלה (לפעמים שלושה) שמוספים. התבשילים מכילים ירקות מכל טוב (שעועית ירוקה, חצילים, קישואים, יש שם משהו שהוא מן עשב - האיטלקיה שביננו אמרה שקוראים לזה מורנינג גלורי באיטליה, ועוד המון דברים). בחלקם היה בשר, בחלק לא. תיבול טעים טעים - קארי, רטבי דגים (שאם שמים מהם מעט זה טעים מאוד), הרבה צ'ילי. אוף אני מזילה ריר רק מהזכרונות... אתה תהנה מכל רגע. במסעדות המנה הכי זולה היא לדעתי גם הייתה הכי טעימה - ירקות בקארי שמגישים עם מנת אורז. אני היחידה בחבורה שגם במסעדות הזמינה מנה של אורז עם תוספות

 

[ליאורט1]

אצלי זה טיפה בעייתי יותר

אין לי בעיה לאוכל כל יום אורז אבל אצלי יש בעיות אחרות. אני חייב בכל ארוחה לאכול כמות מסויימת של פחמימות, אם ארוחת הבוקר מבוססת על לחם אז אני בבעיה.

 

[אלפקה פקה]

אפשר גם בבוקר אורז ../images/Emo13.gif

תכלס תמיד היה לנו אורז לבן מבושל, פשוט לא נגעתי בו בבוקר...

 

[אלפקה פקה]

יש שם גם תירס

עכשיו נזכרתי. קצת לא טעים ויבש, אבל תירס. ובערים הגדולות יש סופרים מערביים עם מוצרים מיובאים, אתה תמיד יכול לקנות לך שימורים של תירס.

 

[פני בובה]

ליצ'י יש גם אצלנו

תזכירי לי בפעם הבאה שניפגש, אם זה עדיין יהיה בעונה (אם כי הקפאנו כבר ליצ'י מרוב שיש לנו כל כך הרבה)

 

[פני בובה]

פתאום קלטתי

הזן הזה של הבננות - זה נשמע כמו אותו זן שיש להורים שלי במושב! איפה אפשר לנסות להשיג מתכונים לדברים האלו? הבננות האלו באמת יותר מתוקות יחסית לבננות המוכרות לנו. ולי לא תהיה בעיה להשיג עלי בננה - פשוט קוטפים כמה יחד עם הבננות... יש לי פרוייקט חדש לאבא שלי!

 

[אלפקה פקה]

אנסה לשאול את החבר'ה

שעדיין בקמבודיה... גם האורז שם אגב הוא שונה, הוא הרבה ותר דביק מזה שבארץ. (דביק כמו האורז שמשתמשים בו לסושי, אני חושבת שאפשר לקנות כזה אבל זה לא האורז הפרסי הרגיל).

 

[פני בובה]

אח שלי מתמחה בסושי בין היתר

אני אשאל אותו על זה. הוא גם היה במזרח ממש לאחרונה, אולי יהיו לו כמה דברים מעניינים לספר...

 

[ashafir]

יהיה מאד קשה

מהתגובות שקיבלת אני מנחש שרוב המשיבים לא חוו טיול ארוך ללא גלוטן בארצות שציינת. מנסיון - יהיה נורא קשה. רוב הארצות מבוססות נודלס. יש אורז - לרוב ולא תמיד. הוא תפל ונמאס אחרי יום-יומיים. התיאבון נסתם לך תוך מספר ימים. ברוב המקרים אתה אוכל אורז ויוגורט, אורז ויוגורט ואורז ויוגורט - וזהו. רק בדרום הודו ניתן לאכול דברי בצק שאינם עם גלוטן (קמח חומוס) דוסה ועוד פנקייק ששכחתי את שמו. האוכל חריף עד אימה. יש את התאלי - אורז עם מטבלים צבעוניים וח-ר-י-פי-ם. אסור לגעת בבשר מבושל וכל מאכל עם ירק חי. אין קירור ואם יש אז בלי סוף הפסקות חשמל ששמות לאל כל נסיון להחזיק בשר בתנאים היגיניים. ירקות נרחצים במים מזוהמים. מנסיוני כרגיש לגלוטן - ניתן להתמודד (בהצלחה חלקית) רק בנפאל ובדרום הודו. קשה לי להאמין שתצליח לטייל באזורים קצת נידחים בסין עם רגישות לגלוטן. אם תשיג יוגורט (לא מתוק) - הרבה באכילתו. מוסיף חיידקים חיוביים למעיים - כמשקל נגד לחיידקים רעים...