SlayeRoteM
New member
אוך... ספייק
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני יכולה פשוט לגמור מהפרק הזה(92)! ספייק פשוט חמוד יותר מפרק לפרק-ובאפי אדישה ... אוך- לתקוע בה יתד... (במובן ה-לא סוטה של המילה!). אבל מחשיבה מעמיקה יותר... היא דוחה אותו כי היא מפחדת, מפחדת להיכנס שוב למעגל הזה של אהבה , ועוד יותר למעגל של אהבה, אובססיבית ביותר יש לציין, עם הלא-חיים.... היא נזכרת בעבר, והפצעים שריילי השאיר עוד פתוחים, המורה שלי לפסיכולוגיה היתה קוראת לזה הדחקה... אבל היא לא פה אז לא נכנס לזה... כשהיא לא לידו רואים את הלחץ והפחד בעיניים שלה...יש ביניהם משהו .... אבל מחשיבה עמוקה יותר של הקשר שלהם- גם בעתיד: מבחינתה ... היא לא מאוהבת בו, היא צריכה את הקשר איתו , היא צריכה מישהו לידה, היא צריכה את האדרנלין ואת הסיכון שיש בלהיות איתו. היא צריכה מישהו שיהיה שם בשבילה... ואולי במובן מסוים- היא צריכה להשתיק את ההורמונים שמשתוללים אצלה מאז שעם ריילי היא פחות או יותר חייתה מלילה ללילה (if you know what i mean). אצל ספייק זה שונה.... מאז שהושתל אצלו השבב הוא מכיר את הצד האלים פחות של העולם הוא מרגיש מחובר לדמות שמלווה אותו - לטוב ולרע, אבל לדעתי הוא אוהב אותה, אבל גם לזה אפשר להיכנס יותר לעומק... הוא ממש אובססיבי אליה, אבל לאחר שהוא הכיר את העולם השקט יותר ומדמם פחות, וראה כי טוב, הוא גם לוקח אותה ככרטיס.... הוא צריך את ההרגשה של אהבה, הוא מרגיש יותר... מחובר! אבל לדעתי, לא משנה איך מסתכלים על זה - כשהם ביחד זה מעלה הרבה צדדים של הסדרה, גם בקשר לדמויות וגם בקשר לעלילה, לקווים יותר חזקים ועמוקים... וטוב שסוף סוף יש לה מישהו שאתה לא צריך להקיא מרוב קיטשיות אחרי 20 דקות שיחה איתו... אבל בינינו - קשה שלא לאהוב אותו.... זה מזכיר לי- לאחר עיון תמים בתמונות הקאסט שיש לי, לא מהסדרה , מהחיים האמיתיים... שמתי לב לזה שמישל טרכטנברג ממש דבוקה לו לתחת- בכל התמונות היא לידו.. טוב ... אי אפשר להאשים אותה
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני יכולה פשוט לגמור מהפרק הזה(92)! ספייק פשוט חמוד יותר מפרק לפרק-ובאפי אדישה ... אוך- לתקוע בה יתד... (במובן ה-לא סוטה של המילה!). אבל מחשיבה מעמיקה יותר... היא דוחה אותו כי היא מפחדת, מפחדת להיכנס שוב למעגל הזה של אהבה , ועוד יותר למעגל של אהבה, אובססיבית ביותר יש לציין, עם הלא-חיים.... היא נזכרת בעבר, והפצעים שריילי השאיר עוד פתוחים, המורה שלי לפסיכולוגיה היתה קוראת לזה הדחקה... אבל היא לא פה אז לא נכנס לזה... כשהיא לא לידו רואים את הלחץ והפחד בעיניים שלה...יש ביניהם משהו .... אבל מחשיבה עמוקה יותר של הקשר שלהם- גם בעתיד: מבחינתה ... היא לא מאוהבת בו, היא צריכה את הקשר איתו , היא צריכה מישהו לידה, היא צריכה את האדרנלין ואת הסיכון שיש בלהיות איתו. היא צריכה מישהו שיהיה שם בשבילה... ואולי במובן מסוים- היא צריכה להשתיק את ההורמונים שמשתוללים אצלה מאז שעם ריילי היא פחות או יותר חייתה מלילה ללילה (if you know what i mean). אצל ספייק זה שונה.... מאז שהושתל אצלו השבב הוא מכיר את הצד האלים פחות של העולם הוא מרגיש מחובר לדמות שמלווה אותו - לטוב ולרע, אבל לדעתי הוא אוהב אותה, אבל גם לזה אפשר להיכנס יותר לעומק... הוא ממש אובססיבי אליה, אבל לאחר שהוא הכיר את העולם השקט יותר ומדמם פחות, וראה כי טוב, הוא גם לוקח אותה ככרטיס.... הוא צריך את ההרגשה של אהבה, הוא מרגיש יותר... מחובר! אבל לדעתי, לא משנה איך מסתכלים על זה - כשהם ביחד זה מעלה הרבה צדדים של הסדרה, גם בקשר לדמויות וגם בקשר לעלילה, לקווים יותר חזקים ועמוקים... וטוב שסוף סוף יש לה מישהו שאתה לא צריך להקיא מרוב קיטשיות אחרי 20 דקות שיחה איתו... אבל בינינו - קשה שלא לאהוב אותו.... זה מזכיר לי- לאחר עיון תמים בתמונות הקאסט שיש לי, לא מהסדרה , מהחיים האמיתיים... שמתי לב לזה שמישל טרכטנברג ממש דבוקה לו לתחת- בכל התמונות היא לידו.. טוב ... אי אפשר להאשים אותה
סתם חשבתי שהם רוצים להראות את באפי התיכוניסטית/קולג'ית ששוב חוזרת לשגרת ה"לא ללמוד" ולחפף שלה