אני חושב שזוהי תמציתה של האמנות
לעשות חיבור בין היוצר לקולט היצירה. עם זאת, אני חושב שהיא לעולם לא תוכל לשחזר את האיכות של שלושת הדיסקים הראשונים. חשוב שלהגיד שלמרות שעבר המון זמן מאז, נראה שהיא עדיין מתחברת לגמרי לשירים שהיא כתבה לפני יותר מ-10 שנים. ב-2004 נסעתי לראות את האיחוד של הפיקסיז, ובאחד הרעיונות פרנק בלאק אמר שהוא מתקשה להתרגש מהשירים שלו שהוא כתב אותם בתור בן אדם אחר, ואני חושב שהרגשתי את זה בהופעה (למרות שלאחרונה ראיתי סרט תיעודי על הסיבוב ההוא, ויכול להיות שאני הייתי באחת ההופעות הכי פחות מוצלחות בו). זה נותן לי תקווה שהיא תוכל להמשיך לרגש את הצופים, גם עם השירים הישנים שלה, שאות עדייןי מרגשים יותר מן השירים מן האלבומים האחרונים (ואני כן אחד מחסידי הADP)