הערות מספר.
א. אין לי בעיה עם שילוב של פוליטיקה במוזיקה, או בכל יצירה שהיא. אפשר להתווכח האם אמנות היא כלי לשיקוף המציאות או כלי לשנותה, אבל בשני המקרים אני חושב שאם כבר, הפרדה מאולצת בין הדעות שלך לבין האמנות שאתה יוצר היא השגיאה האמיתית שאמן יכול לעשות. אם עכשיו היא מעוניינת להעביר ביקורת, בכיף; אבל אפשר לעשות את זה גם עם מילים/לחנים/עיבודים קצת פחות בנאליים. כואבת? בתור האדם שנאבק למען כבודו של הרמיקס של פרופשונל ווידו, לא אליי צריך לבוא עם הטיעונים על אוי-טורי-בובו-כבר-לא-חותכת.
ב. ADP הוא [ונראה לי שצריך להדגיש את זה - לדעתי, כמו כל דבר שנאמר כאן] אלבום משעמם, שגרתי ומונוטוני. יש בו כמה הברקות אבל אני לא מסוגל להאזין לו כמקשה אחת. אקדים תרופה למכה: יכול להיות שלא האזנתי לו מספיק ואני ממהר לשפוט אותו, אבל לדעתי כבר נתתי לו מספיק הזדמנויות ו, לא, הוא לא אלבום טוב. לא אגיד שהוא לא טורי כי הגבול בין 'אופייני' ל'צפוי' דק מדי ודווקא אלבום שנשמע כמו מחזור של LE היה קונספט אפילו פחות מוצלח. אם אמן מעוניין לנסות דברים חדשים - בכיף, אבל זו לא מוזיקה אקספירימנטלית [לא שלכזו אני בד"כ מאזין, אבל זה לא העניין], אלא ההפך. במקום להעז ולנסות משהו חדש היא הוציאה דיסק שנשמע כמו בי-סייד אבוד של פיונה אפל, ביום רע. כלומר: משעמם. ג. אני לא חושש לעשות פרודיה מעצמי, נראה לי שזה הסיכון שאתה לוקח באמירת הדעה שלך, וזה מוביל אותי לכך שגם אם ADP הוא אלבום נוראי בעיניי, אני שולח ח"ח רציני לטורי על כך שהיא דבקה במה שהיא מוצאת לנכון, מוציאה כסינגלים את השירים שהיא מעוניינת לקדם ולא את אלה שבהכרח יתפסו, לא נוטשת את קונספט הדמויות שהיא אימצה, ובעקרון עומדת מאחורי הדברים שלה והאמונות/עקרונות/מה-שזה-לא-יהיה שהיא מציבה לעצמה. ד. פלורליזם הוא ברכה. בטורי יש מספיק מקום לחמש נפשות, בפורום יש מספיק מקום לשתי דעות. אם בא לנו על דיון רציני ולא על משהו ציני ומשועשע, יש דרך נעימה יותר לעשות את זה.
ה. טבעי שיומיים אחרי ההופעה כולם עוד יהיו בהיי, אבל, באמת, צריך להתחיל לחפש קישורים לגבי הדעות שלכם על האלבום לפני פחות מחודש? לגיטימי לשנות את דעתך, לי לקח זמן להתרגל ל-FTCH, למשל, ועכשיו הוא האהוב עליי אחרי BFP, אבל הקפיצה המטורפת הזו מ"אוף, ADP" ל"אה, הוא בסדר, אבל לא כל כך טורי, והוא מהנה, אבל לא משאיר משקעים, והוא לא בדיוק הטעם שלי, אבל הוא לא רע" זה פשוט אוסף התנסחויות פוליטיקלי-קורקט. וזה אופייני לפוסט-הופעה, ואם אנשים באמת שינו כך את דעתם כי הם האזינו לאלבום ופתאום הוא נשמע כמו משהו אחר לחלוטין, אז אחלה. אבל יש לי הרגשה שזה לא בדיוק ככה אצל כולם, וזה שההופעה הייתה נהדרת וטורי הייתה מקסימה לא אומר שפתאום צלילים אחרים בוקעים מהמערכת כשמשמיעים אותו בה.
א. אין לי בעיה עם שילוב של פוליטיקה במוזיקה, או בכל יצירה שהיא. אפשר להתווכח האם אמנות היא כלי לשיקוף המציאות או כלי לשנותה, אבל בשני המקרים אני חושב שאם כבר, הפרדה מאולצת בין הדעות שלך לבין האמנות שאתה יוצר היא השגיאה האמיתית שאמן יכול לעשות. אם עכשיו היא מעוניינת להעביר ביקורת, בכיף; אבל אפשר לעשות את זה גם עם מילים/לחנים/עיבודים קצת פחות בנאליים. כואבת? בתור האדם שנאבק למען כבודו של הרמיקס של פרופשונל ווידו, לא אליי צריך לבוא עם הטיעונים על אוי-טורי-בובו-כבר-לא-חותכת.
