מדאיג, אני
לא יודעת, יש דברים מדאיגים הרבה הרבה יותר. מה שכן, אפשר לומר שזה עצוב. עצוב שאנשים מסתגרים להם בדלת אמותיהם, לא מנסים להתערבב באחרים ולהכיר קצת מעבר למה שכבר מוכר להם, אבל, זה טבע האדם, כנראה. מכאן נולד המושג מיליֶה, אדם מקיף את עצמו במי שמעניין אותו, במי שמשדר פחות או יותר על אותו גל כמוהו. לכן, לא נראה הרבה מקרים של מישהי תל אביבית צפונבונית שינקינאית, עובדת היי-טק, אמא לשני ילדים, כלב וחתול, שחברת הנפש שלה היא חרדית מבני-ברק, קשת-יום, אמא לשנים עשר ילדים. טבעי, מ'לשות...