the great X
New member
אוי ואבוי
"אני לא מסוגל, בואי רק נתכרבל כפיות" אמרת ואני, מתנשמת ועירומה אזוקה בין גפיך הארוכות- עטופה בכל סנטימטר מגופי בך היד שלך מחליקות על עיקול אגני, אצבעותיך מתפתות לגלוש אל השפתיים הלחות התפוחות אני מתפתלת, אסורה - בין זרועותיך, אסורה - כי היא בבית מחכה לך והלילית שבי יוצאת אל החשכה, עיניה צהובות שפתיה נוטפות דם והיא שואגת, חייתית, כל כולה יצר טורף פועם לא רואה ולא חושבת, רק חושפת שיניים חדות ועוקרת את ורידיך מצווארך מחליקה ומפתה, חטובה וריחנית "רוצה את הלשון שלך שם, חזקה ואיטית, רוצה שתעשה לי נעים", אני גונחת, ויודעת כל כך יודעת שהוא לא יעמוד בפיתוי, וישתה אותי גולמית, סמיכה ומתוקה ימצוץ את תשוקתי אל גרונו בתאווה יגנח בטירוף העונג ההזוי הזה של הפנטזיה שמתגשמת ונהרסת בה בעת אני כבר לא מכירה את עצמי, אני אלת מין קדומה פתיינית אני האש עצמה, אני שורפת, ומטפטפת יצר טהור ונקי אני אוכלת ומאכלת את האיש הזה בעודו בחיים, והוא לא יכול לי והוא לא מסוגל... והזין שלו עוד רגע מתפוצץ, ואני מרגישה אותו קרוב אלי, הוא מחליק בין שפתותיי, הוא חודר אלי בבת אחת אני צועקת! מניעה את האגן, רוצה כל כך לגמור קדימה ואחורה, הוא בשוק, הוא לא מאמין, הוא מתמסר לעונג ולשדה הטורפת שאוחזת בישבנו המוצק ואישתו מחכה... ואני לא רוצה לחשוב, ואני לא רוצה לזכור המים עוד נוטפים משערי לאחר מקלחת מהירה לא ידעתי מה לומר לו כששאל אפילו סליחה לא יכולתי להגות בין שפתיי רק לחייך בנונשלנטיות, לקפוץ את כתפיי הדקות ולהתבונן בו מתייסר בעיניי הגדולות לשבת כמו ילדה על השטיח ולראות אותו מתפתל, ואומר כמה טוב... וכמה רע ולא מוצאת את המילים להגיד לו- סליחה סליחה שהתפתלתי כך, ונזלתי כך, סליחה שכבשתי אותך איש והכנסתי אותך אל גופי כי אני מכירה אותך ויודעת מה רבים יסוריך- על אהבתך אלי וכמה יפה הצלחנו להתאפק, וכמה זמן שאנחנו חברים לצרה וללב וכמה ארוכה וותיקה הפנטזיה המטורפת שאנחנו חולקים והיום היא הפכה למציאות, ואפילו מאהב מדהים כמו שרציתי לא היית לי ושיערי ינטוף עוד דקות אחדות יומיים ביקשתי ממך, יומיים של שקט ואין לי מילים רק סליחה, אחת, גדולה
"אני לא מסוגל, בואי רק נתכרבל כפיות" אמרת ואני, מתנשמת ועירומה אזוקה בין גפיך הארוכות- עטופה בכל סנטימטר מגופי בך היד שלך מחליקות על עיקול אגני, אצבעותיך מתפתות לגלוש אל השפתיים הלחות התפוחות אני מתפתלת, אסורה - בין זרועותיך, אסורה - כי היא בבית מחכה לך והלילית שבי יוצאת אל החשכה, עיניה צהובות שפתיה נוטפות דם והיא שואגת, חייתית, כל כולה יצר טורף פועם לא רואה ולא חושבת, רק חושפת שיניים חדות ועוקרת את ורידיך מצווארך מחליקה ומפתה, חטובה וריחנית "רוצה את הלשון שלך שם, חזקה ואיטית, רוצה שתעשה לי נעים", אני גונחת, ויודעת כל כך יודעת שהוא לא יעמוד בפיתוי, וישתה אותי גולמית, סמיכה ומתוקה ימצוץ את תשוקתי אל גרונו בתאווה יגנח בטירוף העונג ההזוי הזה של הפנטזיה שמתגשמת ונהרסת בה בעת אני כבר לא מכירה את עצמי, אני אלת מין קדומה פתיינית אני האש עצמה, אני שורפת, ומטפטפת יצר טהור ונקי אני אוכלת ומאכלת את האיש הזה בעודו בחיים, והוא לא יכול לי והוא לא מסוגל... והזין שלו עוד רגע מתפוצץ, ואני מרגישה אותו קרוב אלי, הוא מחליק בין שפתותיי, הוא חודר אלי בבת אחת אני צועקת! מניעה את האגן, רוצה כל כך לגמור קדימה ואחורה, הוא בשוק, הוא לא מאמין, הוא מתמסר לעונג ולשדה הטורפת שאוחזת בישבנו המוצק ואישתו מחכה... ואני לא רוצה לחשוב, ואני לא רוצה לזכור המים עוד נוטפים משערי לאחר מקלחת מהירה לא ידעתי מה לומר לו כששאל אפילו סליחה לא יכולתי להגות בין שפתיי רק לחייך בנונשלנטיות, לקפוץ את כתפיי הדקות ולהתבונן בו מתייסר בעיניי הגדולות לשבת כמו ילדה על השטיח ולראות אותו מתפתל, ואומר כמה טוב... וכמה רע ולא מוצאת את המילים להגיד לו- סליחה סליחה שהתפתלתי כך, ונזלתי כך, סליחה שכבשתי אותך איש והכנסתי אותך אל גופי כי אני מכירה אותך ויודעת מה רבים יסוריך- על אהבתך אלי וכמה יפה הצלחנו להתאפק, וכמה זמן שאנחנו חברים לצרה וללב וכמה ארוכה וותיקה הפנטזיה המטורפת שאנחנו חולקים והיום היא הפכה למציאות, ואפילו מאהב מדהים כמו שרציתי לא היית לי ושיערי ינטוף עוד דקות אחדות יומיים ביקשתי ממך, יומיים של שקט ואין לי מילים רק סליחה, אחת, גדולה
