מודה ועוזבת
New member
אויי טרבל טרבל
מה יהיה איתך,טרבל? מה יהיה,הא? אולי אני בכלל אמורה לשים את הפוסט ההזוי הזה (מה שיצא ממנו,כי זו כתיבה ספונטנית אפשר לומר) בפורום "המכתב שאינו נשלח" או אולי יישלח? יש אנשים שהשם שלהם לא בא להם סתם ככה.פשוט בא,והוא מתאים כמו כפפה ליד לבנאדם,לפעמים אנחנו לא יודעים עד כמה הוא מתאים לך בכלל. אז כן...טרבל זה שם קיצור-או מחמאה דיי דבילית (לא ש ממש מגיעה לך אחת כזו, כן?) שכרגע הענקתי לך, אבל עכשיו כשאני חושבת על זה מתאים לך כמו השם הפרטי שההורים שלך והאלוהים שלך נתנו לך,אז כדאי לך להגיד לי תודה. זה היה שם בפאב האפלולי ההוא שם באיזה רחוב מוזנח בתל אביב, או אולי הסירוב הדיי מייבש שנתתי לך. אני תוהה מה גורם לך כל פעם לחזור בחזרה,מה גורם לך כל פעם לטלפן ולבקש משהו חדש ממני, או כל פעם להתקשר ולבכות על רע לך כרגע בחיים. אין לי תואר בפסיכולוגיה,ההפך הוא הנכון.יש אחד כזה שדווקא עושה ממני אחלה כסף. כשאמרתי אז "כוחניות במיטה" ידעתי בדיוק לאן ולאיפה אני את עצמי מפילה. כשאמרתי שהיום (דווקא היום {לפני חודשיים או אולי שלושה}) שאני מוותרת בכיף על הערב המ-ה-מ-ם שאתה מוכן להעניק לי, באמת התכוונתי לכך. לא רציתי למשוך אחרי אש,ובטח שבטח לא את כל מה שבא אח"כ. אבל כשאני מסתבכת,אז הרי שזה חייב להיות עד הסוף. (עד כאן הפתיח) בחור נמוך עם עיניים מפחידות מיופי,כאילו שאתה מסתכל עליהן אתה בטוח שעכשיו הזרקת לעצמך ים של חומרים אסורים במכה אחת בלי חשבון,ראסטות מפיוחות, שפתיים אדומות ,שיניים צחורות,בקיצור-שלגייה גברית ממש. רק שאתה גמד באמת.טוב...לא גמד על באמת,רק "קצת נמוך" נמוך נמוך-אבל עם שרירים. תמיד משהו חייב לפצות על חוסר אייקיו אני אומרת. זו הייתה היכרות הזוייה למדי. אני עברתי-אתה היית שם פשוט. אתה שאלת-אני פשוט עניתי. אתה נתפסת-אני פשוט לא. וזה נגרר...הסיבוך. המשיכה האידיוטית הזו. אולי זיון אחד ודי. אולי מלחמה אחת. בסוף... בסוף כמו תמיד,אני נשברת והולכת. הפעם מנצחת.בלי זנב בין הרגליים. בלי חרטה או מה מה יכול היה לעלות בגורלה של אותה פגישה. אמרת שהפסדתי. עניתי שאולי בכלל אתה. לעולם לא נדע. אין בי עוד כח לצרות. גם לא לצרות טובות (כמו ששר שלום חנוך בשירו כמה צפוי "צרות טובות") תפנה את הזיכרון שלך בפלאפון לאחרות תפנה את הרגש שלך לאחרות את הצער שלך אחרי כל המילים המזעזעות שאמרת,תשים בקופסא לאחרת כמו ששאלת אותי פעם - למה הכל את עוזבת? אין לי תשובה.זה פשוט ככה. ככה אני. מעדיפה לעזוב ברגע שמריחה צרות,מאשר להיכנס לשיט הזה.
מה יהיה איתך,טרבל? מה יהיה,הא? אולי אני בכלל אמורה לשים את הפוסט ההזוי הזה (מה שיצא ממנו,כי זו כתיבה ספונטנית אפשר לומר) בפורום "המכתב שאינו נשלח" או אולי יישלח? יש אנשים שהשם שלהם לא בא להם סתם ככה.פשוט בא,והוא מתאים כמו כפפה ליד לבנאדם,לפעמים אנחנו לא יודעים עד כמה הוא מתאים לך בכלל. אז כן...טרבל זה שם קיצור-או מחמאה דיי דבילית (לא ש ממש מגיעה לך אחת כזו, כן?) שכרגע הענקתי לך, אבל עכשיו כשאני חושבת על זה מתאים לך כמו השם הפרטי שההורים שלך והאלוהים שלך נתנו לך,אז כדאי לך להגיד לי תודה. זה היה שם בפאב האפלולי ההוא שם באיזה רחוב מוזנח בתל אביב, או אולי הסירוב הדיי מייבש שנתתי לך. אני תוהה מה גורם לך כל פעם לחזור בחזרה,מה גורם לך כל פעם לטלפן ולבקש משהו חדש ממני, או כל פעם להתקשר ולבכות על רע לך כרגע בחיים. אין לי תואר בפסיכולוגיה,ההפך הוא הנכון.יש אחד כזה שדווקא עושה ממני אחלה כסף. כשאמרתי אז "כוחניות במיטה" ידעתי בדיוק לאן ולאיפה אני את עצמי מפילה. כשאמרתי שהיום (דווקא היום {לפני חודשיים או אולי שלושה}) שאני מוותרת בכיף על הערב המ-ה-מ-ם שאתה מוכן להעניק לי, באמת התכוונתי לכך. לא רציתי למשוך אחרי אש,ובטח שבטח לא את כל מה שבא אח"כ. אבל כשאני מסתבכת,אז הרי שזה חייב להיות עד הסוף. (עד כאן הפתיח) בחור נמוך עם עיניים מפחידות מיופי,כאילו שאתה מסתכל עליהן אתה בטוח שעכשיו הזרקת לעצמך ים של חומרים אסורים במכה אחת בלי חשבון,ראסטות מפיוחות, שפתיים אדומות ,שיניים צחורות,בקיצור-שלגייה גברית ממש. רק שאתה גמד באמת.טוב...לא גמד על באמת,רק "קצת נמוך" נמוך נמוך-אבל עם שרירים. תמיד משהו חייב לפצות על חוסר אייקיו אני אומרת. זו הייתה היכרות הזוייה למדי. אני עברתי-אתה היית שם פשוט. אתה שאלת-אני פשוט עניתי. אתה נתפסת-אני פשוט לא. וזה נגרר...הסיבוך. המשיכה האידיוטית הזו. אולי זיון אחד ודי. אולי מלחמה אחת. בסוף... בסוף כמו תמיד,אני נשברת והולכת. הפעם מנצחת.בלי זנב בין הרגליים. בלי חרטה או מה מה יכול היה לעלות בגורלה של אותה פגישה. אמרת שהפסדתי. עניתי שאולי בכלל אתה. לעולם לא נדע. אין בי עוד כח לצרות. גם לא לצרות טובות (כמו ששר שלום חנוך בשירו כמה צפוי "צרות טובות") תפנה את הזיכרון שלך בפלאפון לאחרות תפנה את הרגש שלך לאחרות את הצער שלך אחרי כל המילים המזעזעות שאמרת,תשים בקופסא לאחרת כמו ששאלת אותי פעם - למה הכל את עוזבת? אין לי תשובה.זה פשוט ככה. ככה אני. מעדיפה לעזוב ברגע שמריחה צרות,מאשר להיכנס לשיט הזה.