איש השניצל
New member
אויבים
אחד הדברים שהכי מפריעים לי בחיים זה אויבים - אותם אנשים שלא אוהבים אותי, מאחלים לי בלבם(או בקול רם) כישלונות ובאופן חלקי זוממים נגדי מזימות. הרצון שכולם יאהבו אותי קיים, אבל הוא לא ריאלי, ועם זה אני משלים. הרצון שכולם יאהבו אותי או יהיו ניטרליים כלפיי עדיין קיים. קשה לי להתמודד עם אנשים שבאופן כללי יש להם איבה כלפיי. חשבתי לעצמי, שאולי אויבים זה לא דבר כל כך גדול. לאויבים שלי יש דברים אחרים להיות עסוקים בהם מאשר בי, וכך יוצא שמבחינה הגיונית הם נייטרלים כלפיי כי אני לא מעסיק אותם בצורה יומיומית. חשבתי גם על זה שאחרי תקופה של ריבים עם אויבים מסוימים, תקופה של שקט היא בגדר איזון וגורמת לנייטרליות במערכת היחסים. ובכל זאת אני עדיין מוטרד. מה דעתכם?
אחד הדברים שהכי מפריעים לי בחיים זה אויבים - אותם אנשים שלא אוהבים אותי, מאחלים לי בלבם(או בקול רם) כישלונות ובאופן חלקי זוממים נגדי מזימות. הרצון שכולם יאהבו אותי קיים, אבל הוא לא ריאלי, ועם זה אני משלים. הרצון שכולם יאהבו אותי או יהיו ניטרליים כלפיי עדיין קיים. קשה לי להתמודד עם אנשים שבאופן כללי יש להם איבה כלפיי. חשבתי לעצמי, שאולי אויבים זה לא דבר כל כך גדול. לאויבים שלי יש דברים אחרים להיות עסוקים בהם מאשר בי, וכך יוצא שמבחינה הגיונית הם נייטרלים כלפיי כי אני לא מעסיק אותם בצורה יומיומית. חשבתי גם על זה שאחרי תקופה של ריבים עם אויבים מסוימים, תקופה של שקט היא בגדר איזון וגורמת לנייטרליות במערכת היחסים. ובכל זאת אני עדיין מוטרד. מה דעתכם?