אבל זה שוב מחזיר אותי לנקודה המקורית,
רק מתוך כאב, ניתן להעריך את הטוב.
למשל יצירות שנוצרו מתוך שמחה ואהבה, כמו שציינת.
הרי זה לא שפתאום יש שמחה, יש מאין
השמחה מגיעה אחרי רגש שלילי כלשהו שנפתר.
היה כאב, או לחץ או מתח,
ואז הגיעה השמחה, ההקלה, הכיף המתפרץ הזה שבעקבותיו אתה פשוט מוכרח ליצור..
יצירה באה מתוך פרץ, הוא יכול להיות שלילי או חיובי,
אבל אני לא מאמינה שההתפרצויות האלה היו יכולות לקרות בעולם אוטופי ושלו.