אוטובוס

BlueBeIl

New member
כנפיים עלתה חזרה אל הקומה השניה,

והתקרבה אל המושב שלה. הדבר הראשון שראתה היה התיק שלה, זרוק בספסל שלפניו. מישהו פרץ את קסם השמירה שלה... היא התקרבה במהירות, והציצה פנימה. בתחילה הספסל נראה ריק, אבל כשעמדה בקו מאוזן איתו, ראתה את "המוזר הזה" יושב במושב האחרון, השביעי, משנן משהו מתוך מחברת. "מה קרה?" היא שאלה אותו בכעס "הגיע עוד חבר דמיוני שלך אז היית צריך לתפוס את הספסל שלי כדי שיהיה מספיק מקום לכולם?!" היא לא חיכתה לתשובה, למרות שגם לא נראה כאילו הוא מתכוון לתת לה אחת, ומשכה את התיק שלה משם באחת הרצועות. ליד גרם המדרגות היא עצרה, ופתחה את התיק שלה. לאחר חיפוש מהיר היא הוציאה את הקפוצ´ון שלה, עם סמל הבית עליו. היא ידעה שלאפידרי שנאה כשתלמידים הסתובבו בין הקומות והלכו לקומות שלא שלהם, מכיוון שהיא חשבה שזה מעודד "טיילת" באוטובוס. וכיוון שכך, היא שלפה את שרביטה, ולחשה קסם אחיזת עיניים. זהרורים כחולים בקעו משרביטה, ופגעו בסמל הקטן, שהיה תפור בצידו הסמלי של הקפוצ´ון. הנר בעל השלהבת המתפתלת של בית "נשמה" החל להתעוות, להסתובב, ולבסוף הוא קיבל את צורת הטיפה המתערבלת של בית "מים". היא לבשה אותו במהירות, סגרה את הרוכסן וכיסתה את ראשה עם הכובע. לאחר מכן היא עלתה במדרגות, סוחבת את תיקה איתה, עד שהגיעה אל הקומה של בית מים. לאחר שוטטות קצרה בין הספסלים היא זהתה סוף סוף את גל, יושב ליד אחת מהבנות של הנבחרת. היא התקרבה במהירות אליהם. היא שמעה שהם מדברים על קלפים. "היי גל, היי..." היא התאמצה להזכר בשמה של הילדה "אן" נזכרה "אכפת לכם אם אצטרף?"
 

ayana

New member
אן חייכה שוב

אבל הפעם היה זה חיוך שונה לא שובבי או ילדותי.... "בשמחה" היא רצתה להגיד משהו אבל לפני שהספיקה כנפיים נכנסה... שכנפיים ראתה אותה היא הביטה בה במן מבט ספק כועס ספר מאיים, אן שבה להביט על גל בעיניים גדולות אך לא אמרה דבר...
 

BlueBeIl

New member
לא לא לא

!!! כנפיים לא כזאת מגעילה! עכשיו היא באה כולה מלאה כוונות טובות. רק כשהיא עם החברות שלה היא מרגישה צורך לעשות פוזות ורוח, אבל אם היא מעוצבנת עליהן אז היא לגמרי מתנערת מכל התדמית הזאת. כמו שראית היא לא באה וסלקה אותך או משהו, היא שאלה בחשש אם היא יכולה גם לשבת, והתאמצה כדי להזכר איך קוראים לך. אם היא באמת הייתה מתנהגת כמו תמיד, היא הייתה צועקת "זוזי מפה ילדה" וזהו....
 

ayana

New member
לא התכוונתי לזה..

התכוונתי שהיא לא רוצה את אן בסדידת גל.. חוץ מזה על תפסיקי את המשחק בגלל שמשהו שמישהו אומר לא מוצא חן בעיניך, תזרמי עם זה!
 

BlueBeIl

New member
אני לא יכולה לזרום עם זה,

כי את הורסת לי את הדמות. כנפיים היא לא אחת שתגרש מישהי שיושבת ליד מישהו שהיא רוצה לשבת לידו. זה לא שזה לא מוצא חן בעיני, זה פשוט לא האופי שלי. ולא כל כך הבנתי מה שאמרת עם לאפידרי.
 

אודין

New member
לאפידארי הסתובבה במסדרון.

כנפיים כחולות שוב זייפה את הסמל ונכנסה לקומה הלא נכונה. היא נעמדה במסדרון, מאפשרת לכנפיים לסיים את מה שרצתה לעשות בקומת מים, לפני שתשלח אותה חזרה לקומה שלה. משום מה, לתלמידים הבוגרים יותר הייתה בדרך כלל הרגשה שהם יכולים לעשות דברים מאחורי גבה. אך היא זכרה את שמות כל התלמידים בבית הספר, וזכרה גם את הדברים שעשו, כדי להשתמש בזה מאוחר יותר. תלמידי נשמה ואש הבוגרים נהגו כך, בדרך כלל, ותלמידי אדמה חשבו שהשיעור שלה הוא התנשאות ובזבוז זמן. היא נהנתה בעיקר בחברת תלמידי מים - האלמנט בו היא למדה - אך השתדלה לא לתת לאף אחד עדיפות. מל"ד: בואו נעשה ניקוד לבתים. לא בתחרויות, אלא על התנהגות והצלחה בשיעורים.
 

Sabre Runner

New member
אנשים במעבר.

"בשמחה," אמרה אן. גל שמח לשמוע את זה. "זה ייקח קצת זמן. אני אביא לך חפיסה כזאת עוד כמה ימים." הוא חייך שוב בזמן שהחל לאסוף את הקלפים שלו. כנפיים הופיעה בקצה הספסל, היא לא אמורה להיות פה. הוא מייד אסף את כל הקלפים והחל לערבב אותם בכל מיני שיטות כשהוא מידי פעם חותך אותם ביד אחת. כנפיים שאלה אם היא יכולה להיכנס. אן העיפה לה מין מבט "מכל הזמנים היא בחרה דווקא עכשיו". גל לא ידע מה לענות. הוא עצר את הקלפים ביד אחת והעביר את כולם בשרשרת ליד השניה. הוא רק העביר את מבטו מכנפיים, שנראתה להוטה להצטרף, לאן שלא רצתה להגיד לה להתחפף. הוא לא ראה את לאפידארי במסדרון. "מה את חושבת, אן?" הוא שאל בטון ספק רציני, ספק בדחני, "שנרשה לה להצטרף?"
 

ayana

New member
אן הבינה את מבטו של גל

משתדלת לא לצחוק היא ענתה "תראה זו החלטה קשה...." היא אמרה בטון מבודח "לא ידעתי שילדים מבית נשמה יכולים לשבת עם ילדים מבית אחר..." היא הביטה אל מאחורי כנפיים שם עמדה לאפידארי , "שלום פרופסור" אמרה
 

BlueBeIl

New member
מל"ד: קצת התבלגן הכל,

אבל אני אעשה כמיטב יכולתי. כנפיים הזדקפה בהפתעה כששמעה את אן מברכת את הפרופסור. אבל היא התאוששה מהר. היא הייתה במצבים כאלה קודם, וידעה מה לעשות. בסופו של דבר, למרות שהציונים שלה בבית הספר לא היו משהו, היא הייתה מכשפה מעולה. הבעיה הייתה שהיא חשבה שכל השיעורים בבית הספר מיותרים, ולכן לא השקיעה בהם. מה בדיוק יעזור לה לדעת מהו המספר המדויק של עלעלי הכותרת בפרח הסביון? אבל כשהיא נתקלה בכישוף בעל תועלת היא השקיעה את כל המאמצים בללמוד אותו עד שתוכל לבצע אותו בצורה חלקה. היא העבירה מהר את ידה על פניה, אמרה כמה מילים במחשבתה, ואז הסתובבה אל הפרופסור והפשילה את הכובע שכיסה את פניה. הפרופסור, שצפתה לראות את פניה של כנפיים הופתעה. אל מול פניה הופיעה פרצופה של זוהר מעמקים, תלמידת בית מים. לאפידרי לא חשדה. שינוי צורת הפנים היה כישוף מאוד מתקדם, ולכנפיים לא היה מאיפה ללמוד אותו, או את הכוח לבצע אותו. "שלום זוהר," היא אמרה בקול חמור, "אני מבקשת ממך לשבת. אני מאוד לא אוהבת כשתלמידים מסתובבים באוטובוס. זה הורס את האיזון המושלם שלו שעמלנו כה קשות להשיג." "כן פרופסור" ענתה כנפיים מתנשפת. הכישוף היה מאוד קשה והיא הייתה צריכה להתאמץ מאוד כדי להחזיק אותו. למרות כל המאמצים היא הרגישה שהוא מתחיל להתפוגג, ושפניה מתחילות לחזור לעצמן. היא הסתובבה מהר אל אן ואל גל. על פניה, שחזרו לצורתם הרגילה, הייתה הבעה מפצירה ומבוהלת. להסתבך עם לאפידרי היה הדבר האחרון שהיא רצתה לעשות. היא נסתה לשמור על קול יציב כדי שלפידארי לא תחשוד, וחזרה על בקשתה "אני יכולה בבקשה לשבת איתכם?" היא שמעה מאחורי את רשרוש גלימותיה של לאפידרי כשהיא המשיכה הלאה במסדרון הארוך.
 

ayana

New member
אן הסתכלה על גל

במבט של" תעשה מה שאתה רוצה" היא לא ידע מה להחליט....
 
למעלה