נאמנות ותשוקה
New member
אוטובוס
4:00 בבוקר, לא להאמין שאנשים ערים בשעה כזאת, רובם חיילים, כמוני. נוסעים בחושך, כנראה מקווים לישון טוב כמו שלא הספיקו לישון בלילה ואז אתה מתיישב לידי. מפטפטים קצת, שיחת חולין בסיסית ככל האפשר ב4:00 בבוקר. האוטובוס מתחיל לנסוע, הנהג מכבה את האורות הראשיים, מדליק פנסים כחולים, יוצרים אוירה אירוטית כמעט, כל אחד מתמקם לו במושב שלו, חלק במושבים של אחרים, מורידים נעליים, פותחים כפתורים, מרימים רגליים, נשענים אחד על השני, תנוחות שללא ספק יגרמו לצוואר תפוס, נרדמים. אני גם מנסה להירדם, הורדתי סנדלים, הרמתי רגליים על המעקה שלפניי, נוח לי, אני עוצמת את העיניים ואתה מתחיל לדבר אליי. אומר לי שהרבה זמן לא נפגשנו ובמקביל ידך נפגשת בידי בצידי גופנו. אני עייפה, ישנתי שעתיים בקושי, היכולת שלי לנהל שיחה מוטלת בספק גדול אבל אני משתדלת כי באמת לא נפגשנו ודיברנו הרבה זמן. מדברים על ההוא שהכרנו פעם, ששנינו קצת פחות מחבבים אבל עדיין אוהבים כנראה כי דיברנו עליו איזה רבע שעה ואמרנו הרבה דברים טובים אז קצת לא ברור למה אנחנו פחות מחבבים אותו. והיד שלך נשלחת לעבר הרגל שלי, מלטפת ברכות, מתחככת ביד שלי שבדרכה לרגל שלך, הציפורניים שלי מעבירות בך צמרמורת קלה, כזאת של התמזמזות של 4:00 בבוקר. לא מסתכלים בעיניים בכלל, אתה מסתכל על הידיים שלי מטיילות לך על המכנס, מרגישות דרך הבד הדק והירוק את הזקפה המאיימת לפרוץ כל כפתור, מלטפות אותה, מבקשות לחדור את המדים. ואני מסתכלת על הידיים שלך, מטיילות על הירך שלי, עולות קצת למעלה ונכנסות פנימה, אני כל כך רגישה שם, סוגרת את רגליי על ידך ואתה ממשיך, היד מגיעה לאיזור המפשעה שלי, עוברת הלוך ושוב, תכף הרטיבות שלי עוברת את המכנס. כולם כבר ישנים. 4:00 בבוקר בכל זאת, מה עוד יש לעשות חוץ מלישון? מרימה את רגל ימין עלייך, רגל שמאל על המעקה, מסתירה את המתרחש בין רגליי ואתה ממשיך לשפשף מבעד למכנס שלי, השדיים עולים ויורדים, מתנשפת בחוזקה, רוצה לגנוח אבל לא יכולה, הפטמות בולטות, הרגליים רועדות. התקרבת לפניי כדי לשמוע אותי נושפת באוזן, אני מנצלת את הקרבה ומתחילה ללקק לך את הצוואר, אז מה אם יש כאן אנשים שאנחנו מכירים? פאקינג 4:00 בבוקר, אני אטען לאי שפיות או משו. מלקקת את תנוך האוזן, נושכת קצת, נושמת לך באוזן, מטריפה אותך, מגדילה את הזקפה שלך. פותחת לך את הכפתור האחרון של החולצה ואת המכנסיים. מסתירה אותנו טוב ושולפת אותו החוצה, מזיזה את החולצה הצידה ושולפת את הגופיה הלבנה שתחתיה. מרטיבה את כף היד שלי ומניחה על הכיפה, מרטיבה ומעסה, מרטיבה עוד וממשיכה, אין לי גישה לשאר אז הכיפה מקבלת יחס מיוחד ואתה בכלל לא מתלונן. מרים את הראש למעלה, נושך את השפתיים, לוחש לי באוזן "אני גומר". ולי רק נותר ללקק את האצבעות.
4:00 בבוקר, לא להאמין שאנשים ערים בשעה כזאת, רובם חיילים, כמוני. נוסעים בחושך, כנראה מקווים לישון טוב כמו שלא הספיקו לישון בלילה ואז אתה מתיישב לידי. מפטפטים קצת, שיחת חולין בסיסית ככל האפשר ב4:00 בבוקר. האוטובוס מתחיל לנסוע, הנהג מכבה את האורות הראשיים, מדליק פנסים כחולים, יוצרים אוירה אירוטית כמעט, כל אחד מתמקם לו במושב שלו, חלק במושבים של אחרים, מורידים נעליים, פותחים כפתורים, מרימים רגליים, נשענים אחד על השני, תנוחות שללא ספק יגרמו לצוואר תפוס, נרדמים. אני גם מנסה להירדם, הורדתי סנדלים, הרמתי רגליים על המעקה שלפניי, נוח לי, אני עוצמת את העיניים ואתה מתחיל לדבר אליי. אומר לי שהרבה זמן לא נפגשנו ובמקביל ידך נפגשת בידי בצידי גופנו. אני עייפה, ישנתי שעתיים בקושי, היכולת שלי לנהל שיחה מוטלת בספק גדול אבל אני משתדלת כי באמת לא נפגשנו ודיברנו הרבה זמן. מדברים על ההוא שהכרנו פעם, ששנינו קצת פחות מחבבים אבל עדיין אוהבים כנראה כי דיברנו עליו איזה רבע שעה ואמרנו הרבה דברים טובים אז קצת לא ברור למה אנחנו פחות מחבבים אותו. והיד שלך נשלחת לעבר הרגל שלי, מלטפת ברכות, מתחככת ביד שלי שבדרכה לרגל שלך, הציפורניים שלי מעבירות בך צמרמורת קלה, כזאת של התמזמזות של 4:00 בבוקר. לא מסתכלים בעיניים בכלל, אתה מסתכל על הידיים שלי מטיילות לך על המכנס, מרגישות דרך הבד הדק והירוק את הזקפה המאיימת לפרוץ כל כפתור, מלטפות אותה, מבקשות לחדור את המדים. ואני מסתכלת על הידיים שלך, מטיילות על הירך שלי, עולות קצת למעלה ונכנסות פנימה, אני כל כך רגישה שם, סוגרת את רגליי על ידך ואתה ממשיך, היד מגיעה לאיזור המפשעה שלי, עוברת הלוך ושוב, תכף הרטיבות שלי עוברת את המכנס. כולם כבר ישנים. 4:00 בבוקר בכל זאת, מה עוד יש לעשות חוץ מלישון? מרימה את רגל ימין עלייך, רגל שמאל על המעקה, מסתירה את המתרחש בין רגליי ואתה ממשיך לשפשף מבעד למכנס שלי, השדיים עולים ויורדים, מתנשפת בחוזקה, רוצה לגנוח אבל לא יכולה, הפטמות בולטות, הרגליים רועדות. התקרבת לפניי כדי לשמוע אותי נושפת באוזן, אני מנצלת את הקרבה ומתחילה ללקק לך את הצוואר, אז מה אם יש כאן אנשים שאנחנו מכירים? פאקינג 4:00 בבוקר, אני אטען לאי שפיות או משו. מלקקת את תנוך האוזן, נושכת קצת, נושמת לך באוזן, מטריפה אותך, מגדילה את הזקפה שלך. פותחת לך את הכפתור האחרון של החולצה ואת המכנסיים. מסתירה אותנו טוב ושולפת אותו החוצה, מזיזה את החולצה הצידה ושולפת את הגופיה הלבנה שתחתיה. מרטיבה את כף היד שלי ומניחה על הכיפה, מרטיבה ומעסה, מרטיבה עוד וממשיכה, אין לי גישה לשאר אז הכיפה מקבלת יחס מיוחד ואתה בכלל לא מתלונן. מרים את הראש למעלה, נושך את השפתיים, לוחש לי באוזן "אני גומר". ולי רק נותר ללקק את האצבעות.
