תצלנה אוזניו
מספר שמואל א ג,יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר, כָּל-שֹׁמְעוֹ--תְּצִלֶּינָה, שְׁתֵּי אָזְנָיו. א ג,יב בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶל-עֵלִי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-בֵּיתוֹ--הָחֵל, וְכַלֵּה. א ג,יג וְהִגַּדְתִּי לוֹ, כִּי-שֹׁפֵט אֲנִי אֶת-בֵּיתוֹ עַד-עוֹלָם--בַּעֲוֹן אֲשֶׁר-יָדַע, כִּי-מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, וְלֹא כִהָה, בָּם. א ג,יד וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי, לְבֵית עֵלִי: אִם-יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית-עֵלִי, בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה--עַד-עוֹלָם. א ג,טו וַיִּשְׁכַּב שְׁמוּאֵל עַד-הַבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח אֶת-דַּלְתוֹת בֵּית-יְהוָה; וּשְׁמוּאֵל יָרֵא, מֵהַגִּיד אֶת-הַמַּרְאָה אֶל-עֵלִי. א ג,טז וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת-שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. א ג,יז וַיֹּאמֶר, מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ--אַל-נָא תְכַחֵד, מִמֶּנִּי: כֹּה יַעֲשֶׂה-לְּךָ אֱלֹהִים, וְכֹה יוֹסִיף, אִם-תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר, מִכָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ. א ג,יח וַיַּגֶּד-לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים, וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ; וַיֹּאמַר--יְהוָה הוּא, הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה. {פ}