אוזוריה - לכו
ההמלצות בפורום, יום הולדת 34 והזיכרון מהביקורות החיוביות על טפאו שהאוכל בה תמיד מעולה, מסקרן ומשאיר טעם של עוד למרות שעוד לא אכלתי בה אפילו פעם אחת ועדיין טעמה של הכרובית באנשובי טוב יותר מכל כרובית שאכלתי בחיי הביאו אותנו לאוזוריה.
והגענו בערב, והייתה חניה בדיוק ליד המסעדה, ואני הבנתי שהיא נמצאת בדיוק מול מתי המקלל, שפעם השוויתי בינו לבין ריצת מרתון, אבל זה היה מזמן ובכל זאת ג׳ הזכירה לי שהיא קראה את מה שכתבתי עוד לפני שהיא פגשה אותי ואז היא ראתה את החנות של לבנה זוהרים וישר החלה לדבר עם המוכרת שחבשה קסדת אופנוע ואחרי כמה דקות שיחה, ביקשה ממנה המוכרת בעדינות שאם היא בחרה משהו היא מוזמנת לקנות כי היא כבר בדרך החוצה, וזה היה מאוד הגיוני כי אחרת למה שמוכרת תחבוש קסדת אופנוע?
והגישו לנו תפריט על דף נייר ורצינו לאכול את הכל ומהכל וכמעט הגשמנו את הרצון הזה וכנראה שבגלל זה אני לא זוכר בדיוק מה אכלנו אבל הייתה שם פסטה עם תרד ושיפוד אנשובי וצזיקי על קציצות טלה או טלה על צזיקי וארטישוק בגריל ופולנטה טריה וטרטר וסלט עם אגוזי לוז, וסרדינים וכרובית ויכול להיות שעוד משהו ואוזו שהיה הדבר היחיד שהיה קצת יקר ולוח שעליו כתוב בגיר האשים את יאיר לפיד וכמו ההוא ששאלו אותו למה הוא שותה והוא ענה ״כדי לשכוח״ ואז הקשו עליו והמשיכו ״לשכוח את מה?״ ואז הוא ענה ״לשכוח את מה שאני שותה בגללו״, הזכיר הלוח את אחת מהסיבות אותן רציתי לשכוח.
והמלצרית התלהבה מהקצב בו אכלנו את המנות ואמרנו בנימוס תודה ושהכל נורא טעים ובאמת הוא היה נורא טעים ואני חשבתי שאם מזה היא מתלהבת חבל שהיא לא ראתה אותי באותו היום שבו חיסלתי מנה שווארמה בשתי דקות ונותרתי מת מרעב ולא היה לי נעים לבקש עוד אחת מהמוכר אז פשוט הלכתי לפיצריה ליד וחיסלתי מגש ורק אז הרגשתי שבע אבל בעיקר מרוצה מעצמי כאילו ניצחתי משהו, לא ברור מה.
ובפלייליסט התנגן אלקו של יהודה פוליקר וזו היה מקסים כי זה גם שיר שמח וגם הזכיר לנו שקפצנו כמו משוגעים בסוף השבוע בהופעה של פוליקר ואני כמעט בכיתי בעיניים שלי גם כי הוא עצוב נורא, כי ברור שהיום שבו הוא ישוב על כנף ציפור הוא משפט פרידה כי אף פעם אף אחד לא שב על כנף ציפור וגם כי זו הייתה הקסטה שאמא שלי הכירה לי אותה לפני יותר מעשרים שנה שבהם אני בגרתי והיא הזדקנה.
והמקום התחיל להתמלא בחבורות מבוגרות ולמרות שהורדנו את הגיל הממוצע אני חשבתי שזה דווקא חביב כי זה מסע אל העתיד ואם יהיה בו אוזו וסרדינים הוא לא יכול להיות מממש רע וזוג מבוגר התחיל לרקוד לידינו ואנחנו היינו כבר לקראת סיום וחיכינו לומר תודה לאביבית השפית כי באמת שזה היה מגיע לה, ואני חשבתי שאומנם חבל שאין קרקס בעיר הזאת, חבל שאין קוסם, שאין בולע חרבות, שאין פילים,שאין דרקון. אבל מזל גדול שיש מקום כמו אוזוריה ושהוא מלא בשני בערב.
ההמלצות בפורום, יום הולדת 34 והזיכרון מהביקורות החיוביות על טפאו שהאוכל בה תמיד מעולה, מסקרן ומשאיר טעם של עוד למרות שעוד לא אכלתי בה אפילו פעם אחת ועדיין טעמה של הכרובית באנשובי טוב יותר מכל כרובית שאכלתי בחיי הביאו אותנו לאוזוריה.
והגענו בערב, והייתה חניה בדיוק ליד המסעדה, ואני הבנתי שהיא נמצאת בדיוק מול מתי המקלל, שפעם השוויתי בינו לבין ריצת מרתון, אבל זה היה מזמן ובכל זאת ג׳ הזכירה לי שהיא קראה את מה שכתבתי עוד לפני שהיא פגשה אותי ואז היא ראתה את החנות של לבנה זוהרים וישר החלה לדבר עם המוכרת שחבשה קסדת אופנוע ואחרי כמה דקות שיחה, ביקשה ממנה המוכרת בעדינות שאם היא בחרה משהו היא מוזמנת לקנות כי היא כבר בדרך החוצה, וזה היה מאוד הגיוני כי אחרת למה שמוכרת תחבוש קסדת אופנוע?
והגישו לנו תפריט על דף נייר ורצינו לאכול את הכל ומהכל וכמעט הגשמנו את הרצון הזה וכנראה שבגלל זה אני לא זוכר בדיוק מה אכלנו אבל הייתה שם פסטה עם תרד ושיפוד אנשובי וצזיקי על קציצות טלה או טלה על צזיקי וארטישוק בגריל ופולנטה טריה וטרטר וסלט עם אגוזי לוז, וסרדינים וכרובית ויכול להיות שעוד משהו ואוזו שהיה הדבר היחיד שהיה קצת יקר ולוח שעליו כתוב בגיר האשים את יאיר לפיד וכמו ההוא ששאלו אותו למה הוא שותה והוא ענה ״כדי לשכוח״ ואז הקשו עליו והמשיכו ״לשכוח את מה?״ ואז הוא ענה ״לשכוח את מה שאני שותה בגללו״, הזכיר הלוח את אחת מהסיבות אותן רציתי לשכוח.
והמלצרית התלהבה מהקצב בו אכלנו את המנות ואמרנו בנימוס תודה ושהכל נורא טעים ובאמת הוא היה נורא טעים ואני חשבתי שאם מזה היא מתלהבת חבל שהיא לא ראתה אותי באותו היום שבו חיסלתי מנה שווארמה בשתי דקות ונותרתי מת מרעב ולא היה לי נעים לבקש עוד אחת מהמוכר אז פשוט הלכתי לפיצריה ליד וחיסלתי מגש ורק אז הרגשתי שבע אבל בעיקר מרוצה מעצמי כאילו ניצחתי משהו, לא ברור מה.
ובפלייליסט התנגן אלקו של יהודה פוליקר וזו היה מקסים כי זה גם שיר שמח וגם הזכיר לנו שקפצנו כמו משוגעים בסוף השבוע בהופעה של פוליקר ואני כמעט בכיתי בעיניים שלי גם כי הוא עצוב נורא, כי ברור שהיום שבו הוא ישוב על כנף ציפור הוא משפט פרידה כי אף פעם אף אחד לא שב על כנף ציפור וגם כי זו הייתה הקסטה שאמא שלי הכירה לי אותה לפני יותר מעשרים שנה שבהם אני בגרתי והיא הזדקנה.
והמקום התחיל להתמלא בחבורות מבוגרות ולמרות שהורדנו את הגיל הממוצע אני חשבתי שזה דווקא חביב כי זה מסע אל העתיד ואם יהיה בו אוזו וסרדינים הוא לא יכול להיות מממש רע וזוג מבוגר התחיל לרקוד לידינו ואנחנו היינו כבר לקראת סיום וחיכינו לומר תודה לאביבית השפית כי באמת שזה היה מגיע לה, ואני חשבתי שאומנם חבל שאין קרקס בעיר הזאת, חבל שאין קוסם, שאין בולע חרבות, שאין פילים,שאין דרקון. אבל מזל גדול שיש מקום כמו אוזוריה ושהוא מלא בשני בערב.
האם המקום מתאים ליום הולדת