אווירה מתוחה
זוכרים שסיפרתי לכם על מישהי בעבודה ש"נדלקתי" עליה והיא נרתעה מזה . רציתי להיות חברה שלה מיידית כי היא הייתה כה נחמדה בימים הראשונים בעבודה . זה גרם לי להישאר מעבר לשעות העבודה כחצי שעה כדיע לפטפט איתה , ועוד לפני שנתנה לי סימן אם היא בעניין כבר חשבתי איך ניצא ונבלה ביחד ונהייה חברות. טעיתי -זה לא קרה. לפני כחודש בערך היא עשתה לי פרצופים לא נעימים וזה גרם לי להתרחק ממנה-הרגשתי שרק אני מתעניינת בה וחוסר הרצון שלה לקשר איתי גרמה לי לתפוס טיפה מרחק. עבר מאז חודש בהם נהייתי רצינית , ניסיתי להוריד הילוך איתה. אבל לא משנה כמה אני מנסה לתקן את הרושם ה-1 ולא להיות דביקה אלי ואף לקבל את העובדה שהיא לא חברה שלי אלא מקסימום עובדת נחמדה לא מצליח לי . היא עכשיו בקשר עם עובדת ותיקה אחרת. בהתחלה קצת קינאתי. עכשיו אני יודעת שאין לי מה לקנא. היא במילא לא רוצה בחברתי . כשהמשמרות מתחלפות כמו היום אני הרגשתי באופן אישי אויירה די מתוחה. לא נעים לי להסתכל אלי מחשש שהיא תראה התלהבות ואני עוצרת עצמי ומנסה לשלוט בעצמי.. ובלי קשר היא לא זורמת איתי. שאלתי אותה כזה בחיוך אם צבעה את שיערה-הגוונים בולטים יותר והיא ענתה "לא בתוספת פרצוף של "מה את רוצה מממני". יכול להיות שאני סתם מגזימה והכל בראש שלי. מה שבטוח היא לא תהייה חברה שלי. לי יש צורך להרגיש מקובלת בחברתה וזה לא ילך ביננו. היא מסתדרת לא רע עם שאר העובדים ואני מרגישה שקשה לי איתה. גם יש את הקטע הזה שאני נכנסת לחנות והיא יוצאת..אני יודעת שאולי אני מגזימה עם המחשבות שלי אבל אני מרגישה לא נעים כזה. הייתי רוצהלהתיידד איתה רק בעבודה אבל נראה לי פספסתי את ההזדמנות כשהצהרתי בפני כמה עובדים שהיא החברה החדשה שלי. זה היה טעות אני יודעת.. וגם כשהלכתי הביתה היא קשקשה עם העובדת הותיקה שגרה איתי בעיר והייתי כולה להשיאר איתן ואז שתיקח אותי אבל הרגשתי מיותרת אז הלכתי.. אני מרגישה כה בודדה מבחינה חברתית. בעבודה אין בכלל אנשים שמתאים להיות חברות שלי , זה לא הולך לי. שבןע הבא יש לי יום הולדת ואני לא אוהבת את היום הזה בכלל ...כי אין עם לחגוגג וזה מבאס. לא כייף לחגוג עם המשפחה כבר..
זוכרים שסיפרתי לכם על מישהי בעבודה ש"נדלקתי" עליה והיא נרתעה מזה . רציתי להיות חברה שלה מיידית כי היא הייתה כה נחמדה בימים הראשונים בעבודה . זה גרם לי להישאר מעבר לשעות העבודה כחצי שעה כדיע לפטפט איתה , ועוד לפני שנתנה לי סימן אם היא בעניין כבר חשבתי איך ניצא ונבלה ביחד ונהייה חברות. טעיתי -זה לא קרה. לפני כחודש בערך היא עשתה לי פרצופים לא נעימים וזה גרם לי להתרחק ממנה-הרגשתי שרק אני מתעניינת בה וחוסר הרצון שלה לקשר איתי גרמה לי לתפוס טיפה מרחק. עבר מאז חודש בהם נהייתי רצינית , ניסיתי להוריד הילוך איתה. אבל לא משנה כמה אני מנסה לתקן את הרושם ה-1 ולא להיות דביקה אלי ואף לקבל את העובדה שהיא לא חברה שלי אלא מקסימום עובדת נחמדה לא מצליח לי . היא עכשיו בקשר עם עובדת ותיקה אחרת. בהתחלה קצת קינאתי. עכשיו אני יודעת שאין לי מה לקנא. היא במילא לא רוצה בחברתי . כשהמשמרות מתחלפות כמו היום אני הרגשתי באופן אישי אויירה די מתוחה. לא נעים לי להסתכל אלי מחשש שהיא תראה התלהבות ואני עוצרת עצמי ומנסה לשלוט בעצמי.. ובלי קשר היא לא זורמת איתי. שאלתי אותה כזה בחיוך אם צבעה את שיערה-הגוונים בולטים יותר והיא ענתה "לא בתוספת פרצוף של "מה את רוצה מממני". יכול להיות שאני סתם מגזימה והכל בראש שלי. מה שבטוח היא לא תהייה חברה שלי. לי יש צורך להרגיש מקובלת בחברתה וזה לא ילך ביננו. היא מסתדרת לא רע עם שאר העובדים ואני מרגישה שקשה לי איתה. גם יש את הקטע הזה שאני נכנסת לחנות והיא יוצאת..אני יודעת שאולי אני מגזימה עם המחשבות שלי אבל אני מרגישה לא נעים כזה. הייתי רוצהלהתיידד איתה רק בעבודה אבל נראה לי פספסתי את ההזדמנות כשהצהרתי בפני כמה עובדים שהיא החברה החדשה שלי. זה היה טעות אני יודעת.. וגם כשהלכתי הביתה היא קשקשה עם העובדת הותיקה שגרה איתי בעיר והייתי כולה להשיאר איתן ואז שתיקח אותי אבל הרגשתי מיותרת אז הלכתי.. אני מרגישה כה בודדה מבחינה חברתית. בעבודה אין בכלל אנשים שמתאים להיות חברות שלי , זה לא הולך לי. שבןע הבא יש לי יום הולדת ואני לא אוהבת את היום הזה בכלל ...כי אין עם לחגוגג וזה מבאס. לא כייף לחגוג עם המשפחה כבר..
