רונן
פעם דברנו על זה בהקשר אחר, והים זה עולה שוב. בחבורות דגולות של אנשים אנחנו תמיד מוצאים להתחבר בסופו של דבר רק עם מי שטוב לנו איתו,רק עם מי ששמח לנו לקראתו ולא עם כל הקבוצה. אתה הזכרת לי ויכוח שתמיד שמעתי שחוזר על עצמו אצל זוגות נשואים: כשיש ילד קטן שקורא לאמא שלו שתביא לו צעצוע או כל דבר שזה לא יהיה, ואם האם עסוקה והאב ניגש במקומה , הילד מסרב לקבל זאת מהאב ובוכה יותר ורוצה רק את אמא ואמא... בסוף (שהיה למעשה די מהיר) האב ניגש לאם ואומר : הוא רוצה רק אותך... מה למדנו מזה? שבעצם האב אישר בזאת לילד את צדקתו , ואכן אמא יותר טובה ורק אמא יכולה לעזור , במקום להגיד לילד , תשמע אמא עסוקה עכשיו , אני פה בשבילך , גם אני יכול לעזור. אותו הדבר פה. בקהילה גדולה של אנשים שכולם רצויים בה , לכולם יהיו העדפות אילו או אחרות. ואם משהו לא נראה לי אישית , זו סיבה לעזוב? האם עצם עזיבתך יבינו אותם ``חסרי רמה`` שהם לא רצויים או שמא הם ירגישו את כוחם עולה? אני בעד הגישה של התייחסות עניינית למה שמעניין אותך ולמי שמעניין אותך, ונגד הגישה של ``תפסיק לכתוב - כי אתה לא ברמה שלי``. זה לגיטימי להרגיש את מה שאתה מרגיש ,זו זכותך הבלעדית. אני מאמינה שמי שנמצא פה וכותב פה, זה מתוך בחירה אישית ואהבה אישית למקום. כולם מוזמנים לכתוב,ולהתייחס ל``רמות`` המתאימות להם. זה המקום שלי ואני יודעת על עוד כמה שמרגישים כמוני. אני מציעה לך לשקול שוב את העניין ובאמת להתייחס למה שמתאים לך, ולהתעלם ממה שלא שווה התייחסות. תאנה
