אוהב... לא אוהב...

[Ravitush]

אוהב... לא אוהב...

השרשור הארוך למטה, של ספרים שדווקא לא אוהבים, הקפיץ אצלי פיוז או שניים. פתאום נעשה קול לא לאהוב את התפסן בשדה השיפון? חברה, קצת התחרפנתם! וכבר גרוסמן לא שווה, הזמן הצהוב לא קריא? מישהו לרוץ איתו? ספר הדקדוק הפנימי? באמת... ואפילו ההין מישהו להשמיץ את בשביס זינגר, מאושיות הספרות של העם היהודי. מה דעתכם לכתוב על ספרים שאהבתם? ואז אם למישהו תהיה מילה כנגד, בבקשה, אבל להתחיל שרשור עם ספרים שלא אהבתם? זה לא נראה לי, בלשון המעטה.

 

[Rivendell]

תסלחי לי, אבל בעיני אין שום דבר

פחות קדוש מספר גרוע. אני לא מבינה מה הבעיה. זה לא עניין של "קול" או של אופנה, אלא עניין של מה אנשים אהבו ולא אהבו. אני אישית לא אהבתי את "התפסן". אני מכירה בחשיבות שלו מבחינת "תולדות הספרות" ואני מבינה שהוא ספר שהקדים את זמנו - אבל אותי גם באלימות לא תשכנעי לקרוא את זה שוב. הפורום הזה מיועד לדיון ביצירות ספרותיות - לחיוב ולשלילה. כל הזמן מדברים כאן על ספרים שאהבנו - זה הנושא העקרי בפורום. פעם אחת מדברים גם קצת על ספרים שלא. אני לא רואה מה רע בזה. אבל בהחלט אין לי התנגדות לפתוח גם שרשור כזה - של הספ]רים שהכי אהבנו. אני אפילו אפתח ואגיד שמתוך כל מה שקראתי לאחרונה, האהובים עלי כרגע הם "יער נורווגי", של הרוקי מורקאמי, שאת דעתי עליו אפשר למצוא במאמרים... "עפיפונים" הנפלא, של רומן גארי, ו"על אהבה ושדים אחרים" של ג.ג. מארקס. אני גם מוסיפה לזה את "הסוד" של אנה אנקוויסט, שבאמת היה יוצא דופן באיכותו.

 

[ל א]

האמת

שנראה לי שאין צורך בשרשור של הספרים שהכי אהבנו שוב. אנחנו עושים את זה די הרבה וזה כבר נהיה די צפוי מה כל אחד הולך לכתוב. אפשר פשוט לבדוק בהודעות למטה ובמאמרים. ולגבי אושיות ספרותיות- מה לנו ולבשביס זינגר כשיש לנו פה בפורום אושיית ספרות מהמעלה הראשונה

?

 

[Ravitush]

קצת נסחפתי...

אבל באמת, השרשור קצת הרגיז אותי. התפסן היה ספר פולחן, החשיבות שלו היא הרבה מעבר לערכו הסיפרותי, דאינו מבוטל, דנו בו וכתבו עליו כמעט יותר מעל כל ספר אחר בהיסטוריה. לכתוב שדוד גרוסמן הוא סופר בינוני פשוט הרתיח אותי. צריך לזכור שכל ספר נכתב בתקופה מסוימת, אפילו הזמן הצהוב של גרוסמן, שהוא מסה פוליטית כתובה בפרוזה נהדרת, איבדה קצת מהרלוונטיות שלה (אך עדיין רלוונטית). הנושא שבו עוסק אבא גוריו הוא נושא אוניברסלי עד ימינו אלה (יחסי אב - בנות), אלא שרוח התקופה נכנסת אליו ומקשה לנו להתחבר במידה מסוימת. בשביס זינגר הפליא לכתוב על יהדות פולין ופרס הנובל בו זכה מגיע לו ביושר רב. לדעתי (לעניות דעתי) אם מישהו סיים לקרוא ספר, יביא את התרשמותו ויעורר דיון.

 

[rannot]

דיון על הדיון.

בסך הכל אנחנו נפשות קוראות ספרים להנאתנו האישית, טרם שאני מפענח את חשיבותו של הספר לגבי בני דורי אני רוצה להתמוגג עליו אישית. קרה המקרה וספרים שהיו בחזקת הדבר האמיתי, מאלו ששינו דור שלם של אנשים, מאלו שסוגדים להם, שקראתי ומה לעשות קצת מביש וקצת לא נעים, לא דיבר אלי. זה אני הדפוק? או שמא כולם? לא בכל יום אני יוצא לרחובות העיר ומצביע על מערומי השכלתנים, פעם בחיי אני קופץ לפורום ספרים בתפוז, מסתתר מאחורי ניק די מוזר ומספר על מה ששמרתי בבטן, וגם נושם לרווחה בראותי שדיהם של חבריי הפורום האחרים. אני אישית על גרוסמן וויתרתי, שלושה ספרים ניסיתי רק בגלל כל ההמלצות שלך ושל אנשים נוספים. דווקא בגלל ההמלצות הללו אני מצין פה אותו כסופר שלא עשה לי את זה, כאחד שציפה ניסה והתאכזב. אני מבין שהנושא קצת הכעיס אותך אך שוב תוהה אם לא קרה לך שספר שהומלץ לך, שובח והולל, כזה שהוגדר כקלאסיקה של כל הזמנים, פשוט לא עשה לך את זה. סיימת אותו (במקרה הטוב) והשתוממת על מה המהומה?! האינטרנט זה מקום נפלא לשחרר בו אמוציות.

 

[אלת הירח]

אף אחד לא טען שזה מדע

לכל אחד זכות לאהוב ולא לאהוב ספר לפי טעמו האישי, אפילו אם זה נחשב ספר טוב ע"י רב האנשים. זה לא אומר שאנחנו מזלזלים בטעמם של אחרים. זה פשוט בלתי נמנע שיהיו הבדלים בטעמים שלנו והאמת היא שלא היה טעם רב לפורום שכזה אם זה לא היה ככה.

 

[דוסטו]

חביטוש-רציתי לומר לך:גרוסמן בינוני

 

[suki da yo]

סליחה?

לא שהאני זוכרת שהשתתפתי בשרשור הזה אבל מה זאת אומרת? אם את אהבת את גרוסמן, זה אומר שזהו, הוא קלאסיקה ואסור להגיד נגדו כלום? מדובר בטעם אישי, ומותר בהחלט להעביר ביקרות גם על קלאסיקות.