אוהבת את

קשקשת כל הגברים קשקשת

אתם צריכים לשיר "קוראים לי קשקתא קשקשתא זה שמי ובאתי לספר קשקושים.." אתם כל כך טובים ולזין.........את המוח
 
שלא יפגעו כל ציפורי הנפש העדינות

לא כל הגברים (מה את מכלילה מוצאת יקרה) כל הגברים שאני מכירה
 
מוצאת

את בטוחה שרוצה שאמחק? הרי זה מה שאת מרגישה נכון לעכשיו וזה בסדר וזה לגיטימי וממילא יעלם בין דפי הפורום...
 
יעריתוש

מה שלומך מתוקה? מקווה שהימים הללו עוברים לכם קל יותר
 

העקשנית

New member
עוף כנף-אז זהו שגם אני מתלבטת|חיבוק

בכל מה שקשור לגוף ולנפש ולצרכים. לא יודעת מה עושים. מרגישה כמו ילדה קטנה בעניין הזה. כי זה שהיה אתי במובן הפיזי לא היה שם אתי במובן הנפשי, ובכל זאת הייתי איתו. וכשאני מנסה להשתחרר ממנו קשה לי נורא, כי יש לגוף צרכים משלו שאולי קשורים גם לנשמה- כמו הצורך בחיבוק. אבל-החיבוק הזה כשהוא לא בא אצלו מתוך הנשמה, אלא רק כצורך לספק את עצמו- ואולי גם אותי- לא מביא למה שאני רוצה. ובכל זאת-כשאני מנסה להמנע, וכמוך לבנות חומות מסביבי, חומות מלאכותיות, שנסדקות ברגע, אני לא רואה שזה עושה לי טוב. בכלל לא. להיפך-יותר קשה לי. אז אולי צריך תקופה ארוכה שיהיה קשה? ולסבול? ולהיות לגמרי לבד? אבל מה אם זה עושה לי רע? זה קצת אולי כמו התמכרות למשהו וגמילה? אבל גם בגמילה-יש תחליפים, או מישהו אחר שנמצא ועוזר? ולי אין כוח לאנשים אחרים שיהיו שם בשבילי. חוויתי יותר מדיי. ולא רוצה לשתף אחרים בסיפור ובכאבים שלי. אלא אם זה מישהו שבאמת ירצה להיות שם בשבילי בלי תנאים, ותמיד. ואין כזה דבר. אז בינתיים אני ממשיכה לבד. וע משהו שכואב לי אכתוב בהודעה נפרדת.
יש כאן מישהו שלא כואב לו היום?
 
***וזה מה שעלה בי למקרא הדברים***

כשאתה נוגע בי על פי מילים של: אהוד מנור כשאתה נוגע בי אני מפסיקה לחשוב אני מפסיקה לחשוש כשאתה נוגע בי כשאתה נוגע בי אני מתחילה לרעוד אני מתחילה לחיות כשאתה נוגע בי אני מרגישה איך כל שרירי הלב מתרחקים ומסתרקים כשגופי בידך נרעד כשפי אל פיך נצמד אני מרגישה שזה יכול להמשך לעד.
 
ואווווווווו

בועז שרעבי - כשאת נוגעת בי כשיצא השיר אמרתי בצחוק שאני הולכת לתבוע אותו על הבטחות שווא
 

ophra

New member
ניצתי קוראת אותך

כבר פעם שלישית ברציפות ואין לי מה להוסיף חוץ מ: מזדהה מזדהה ושוב מזדהה תגידי, יש לך מעבר חופשי לראש ולנפש שלי שמאפשר לך ככה להוציא לי את המילים מהפה עוד לפני שהן יוצאות לבד ולהעלות אותן על הכתב....??
תודה לך ניצת על הכל!!!!!
 

ophra

New member
ובכל זאת עוד משהו.....

בעקבות ההודעות שלך ושל עוף... אמר לי פעם מישהו (וזה דווקא מישהו שאני "מחזיקה" ממנו) שהוא התמכר לרווקות ברמה שלא מאפשרת לו לרצות אפילו להיות בקשר דיכא אותי נורא מפחיד לחשוב שיש אופציה כזו שזה יקרה גם לי נכון, הכמיהה לקשר לרגשות לפרפרים בבטן (כל עוד הם לא מגיעים) היא קשה לפעמים אבל לוותר עליה?????? לא מסוגלת לא רוצה
 
את יודעת עפרה

גמני פעם אמרתי שהתמכרתי ללבד שלא יכולה כבר להכניס מישהו לחיי שכיף לי לישון באלכסון ולהיות חופשיה כציפור דרור אבל... זה היה שלב שחלף ועבר
 
רווקות...

בעקבות ההודעות שלך ושל עוף...אמר לי פעם מישהו {וזה דווקא מישהו שאני "מחזיק" ממנו} שהוא התמכר לזוגיות ברמה שלא מאפשרת לו לרצות לחיות לבד, נורא מפחיד לחשוב שיש אופציה כזו, שזה יקרה גם לי,נכון? הכמהיה ללבד,החופש שהיא מחזיקה בקרבה, קשה לפעמים.....אבל לוותר עליה?????לא מסוגל... לא רוצה...
 

ophra

New member
לא לגמרי הבנתי אותך....../images/Emo4.gif

זו היתה ציניות? (כי אם כן, לא אהבתי אותה, לא כאן) זה היה נסיון להראות את הצד השני של המטבע? (שים לב לכותרת של הפורום: "פרק שני", כולם פה כבר היו ב"ביחד" לפחות פעם אחת) אז מה זה היה?????
 
יש גם אופציה שלישית....

מהענים של אחד שנמצא בפרק שני,,,ותוהה מאיזה סיבות. את הציניות דווקא מצאתי בשכתבת בתגובתך...אם השימוש במילים שלך פגע בך אני מתנצל ובעצם על הכל, לא היתה לי כוונה להעליב.
 

ophra

New member
בהודעה שלי לא היה קמצוץ של

ציניות הכל היה אמיתי מקבלת את התנצלותך מכירה את הסיטואציה בה הודעה שמישהו אחר כתב על מצב מסוים "מותאמת" למצבו של הקורא והוא מוצא בה דברים אחרים זה קורה בוודאי לכולם פה (אני יודעת שזה נכון לגבי...) אשמח אם בפעם הבאה תשתמש במילים שלך זה גם נשמע יותר אמיתי ככה...
 
למעלה