ברוב המקרים אתה צודק
בוא נאמר שבמקרה הגרוע בד"כ האשה לא מרעה את מצבה, לפעמים היא משפרת. מה שבטוח - מצב הגבר תמיד יורע. כמה נקודות שלא הועלו עד כה: 1) הגבר מחוייב לשלם תמיד את המזונות, גם אם הוא מובטל שלא מבחירתו. אם בני הזוג היו נשואים, הם היו מצטמצמים יותר באותה תקופה (לא שולחים לחוגים וכו'), אבל כשהם גרושים - הילד תמיד חייב חוגים ובגדי מותגים. אם הגבר לא ישלם - הוצאה לפועל, עיקולים וכו'. 2) בתי המשפט מחייבים את הגבר לשלם מזונות שלפעמים גם עולים על משכורתו, גם אם האשה בוחרת לוותר על הילדים (ובינינו, מי תוותר על הכנסה פאסיבית?) - היא לא תצטרך לשלם מזונות גבר או ילדים. 3) לאשה בד"כ נשאר הבית (ראה "מדור ספציפי"), לגבר יש הוצאות שכירות, ואם יש בית - לאשה אין, ואם אין - היא מקבלת מדור 4) מכיוון שהגבר מחפש לעצמו דירה חדשה - הוא צריך לקנות ציוד מחדש - מוצרי חשמל, ריהוט, בגדים לילדים וכד' - עלויות שלעיתים גם מגיעות לעשרות אלפי שקלים, גם על מוצרים בסיסיים. 5) הרכוש המשותף מתחלק, בד"כ כמו שאמרו כאן האשה הרוויחה פחות (וברוב המקרים מלכתחילה היא לא ממש חשבה על קריירה, גם לפני הנישואין), ולא בהכרח השקיעה בילדים יותר מהאבא, כך שיוצא שהגבר הפסיד כסף שהיה אמור להיות שלו. 6) נכסי קריירה - לעיתים הגבר אף מחוייב לשלם לאשה על זה שהוא התקדם בקריירה "על חשבון האשה", ומדובר על סכום חד פעמי גם של מאות אלפי שקלים ויותר. 7) בעולם של היום, ישנם מקצועות בהם הכסף הגדול דווקא מגיע בתקופה הצעירה של החיים, ואחרי גיל 40 ו-50 קשה למצוא עבודה. מכיוון שהזכויות הסוציאליות מתחלקות חצי חצי, הגבר איבד כאן אחוזים גבוהים מההכנסות העתידיות שאמורות לשמש אותו לעת זקנתו. לסיכום - אם האשה חושבת על השורה התחתונה בבנק - שווה לה. אם היא חושבת גם על בעלה ובמיוחד על הילדים שלה - לא שווה לה. וגבר חכם - חייב הסכם ממון לפני נישואין.