אמא של פיונה
New member
אודאון ../images/Emo4.gif
נפגשנו מספר מבוגרים לארוחה משותפת. הכיוון היה בהתחלה לבודפשט, אך מכיוון שבממוצע אנחנו שם פעם בחודש, החלטנו "לגוון" ונפגשנו באודאון. בדיעבד, חבל שמזמינת המקום לא מצאה את הטלפון של מוזס
היינו 5, ו-4 לקחו עיסקיות. העיסקיות כוללות מרק/ירקות בגריל/סלט פסטה/סלט סלמון. סלט חסות מנה עיקרית שמשתנה לפי תמחור העיסקית כדור סורבה. כל העיסקיות עם אותו קינוח כדור סורבה. כמה מבאס?! התפאורה שם לא הכי נעימה בצהרים. החלל ענק, מואר נורא ומנוכר.
מנות פתיחה-
המרק (עגבניות) היה בסדר.
הירקות בגריל היו מאד דלים. בקושי נראו בצלחת. פעם שעברה שם חשבנו שזו מעידה חד פעמית ומאד היה מאכזב לראות את זה כדבר קבוע.
סלט סלמון- סלט תפו"א המורכב מתפו"א מתובלים נחמד עם מיונז וחרדל גרגירי עוקצני נעים ומעליו 2 רצועות סלמון לא מבריק, עבה ולא נעים בלשון.
הכנפיים היו טעימות ורגילות לחלוטין. עם הראשונות לקחנו פוקאצ'ה חמימה, טריה וטעימה.
עיקריות-
2 המבורגרים- שני הגברים שהזמינו את ההמבורגר, בין אם אחד שכבר טעם גם קציצות מעבר לים ובין אם השני תקוע בשלב "פיצה 241 טעימה מאד"- שניהם לא אהבו את ההמבורגר. הקציצה עצמה היתה בסדר, אבל הלחמניה לחמניית סופר והצ'יפס היה מעוך ושמנוני.
מנת הניוקי שדוברה פה רבות היתה מאכזבת ביותר- מרק מייפל super class סתם מתוק ונוזלי, ניוקים, 3 פרחי ברוקולי וכמה כבדים, שבהיותם מרים נזכרתי בברווזה חמודה שסיפרה זוועות על כבדים ירוקים במטבח מסעדה, ולכן ננטשו בצד (גם) מרב פחד.
פילה לבן- מנת הספיישל"- היה מאד טעים לגברת ממול והגיע עם פסטה שחורה. שחורה מדיו. לא משהו שהייתי מעיזה לגעת.
אגב, מי פה כן היה אוכל דבר כזה?
סטייק אנטריקוט, שנאכל עד תום והיה "בסדר גמור, אין לי טענות".
כדור סורבה אחד הוחלף לגברת ממול בכדור גלידת וניל, ובנוסף נלקח פונדנט שוקולד- מתוק, שוקולדי, גלידה ליד...שאר הקינוחים משעממים- קרם ברולה, סורבה פסיפלורה על קדאיף (לא מיצינו את זה?!) ועוד כאלה.. לא התחשק לי קינוח ולמי שמכיר אותי דקה, רק מהשורה הזו יכול ללמוד על תחושתי לארוחה
.
השירות היה טוב מאד! עם כל מיני שתיות, החשבון היה 450 שקלים. לא יקר בשביל 5 אנשים, אבל אפילו במחיר הזה, יש טובים יותר. אודאון, הרצליה.
נפגשנו מספר מבוגרים לארוחה משותפת. הכיוון היה בהתחלה לבודפשט, אך מכיוון שבממוצע אנחנו שם פעם בחודש, החלטנו "לגוון" ונפגשנו באודאון. בדיעבד, חבל שמזמינת המקום לא מצאה את הטלפון של מוזס